עלוני שבת - בבית הכנסת?

לחלק את העיתונים בדרך הביתה ולא להותירם בבתי הכנסת

הרב יעקב מדן , כ"א באדר ב תשע"א

הרב יעקב מדן
הרב יעקב מדן
צילום: ישראל ברדוגו

בדור האחרון נפוצה ברחובותינו תופעת המקומונים ושאר ה'חינמונים'. מדובר בעיתונים, שמבחינת רמתם ספק אם מאן דהו היה מוכן לקנותם בכספו, אך אנשים מוכנים לעלעל בהם כשהם ניתנים חינם אין כסף. המוציאים לאור של המקומונים מתפרנסים היטב מן הפרסומות שהם משווקים לכל דורש.

בעקבות המקומונים באו לעולם עיתוני בתי הכנסת, ואף הם בדרך כלל אינם ברמה שאנשים ישקיעו בהם כסף, הם מחולקים חינם, מכסים את הוצאותיהם ואף מכניסים רווח נאה לבעליהם. הם אינם מחולקים בתחנות הרכבת או בשוק אלא בתחנת חלוקה שונה מעט: בבית הכנסת. לעיתים מטרתם היא הרווח הכספי של המו"לים, ולעיתים: האמירה הפוליטית-דתית שחשוב למפיק להשמיע אותה לקהל. מכיוון שהם מחולקים בבית הכנסת ניתן בהם גם 'דבר תורה' על הפרשה, מעשיות מצדיקים וכד'.

במציאות, אנשים בדרך כלל אינם נוטלים אותם הביתה, משום שבבית ממתינים להם חומרי קריאה חשובים יותר. הם מהווים בבית הכנסת חומר להעברת הזמן בעת קבלת שבת, בעת השיחה שלפני ערבית, למחרת בחזרת הש"ץ, לעיתים בעת קריאת התורה ולעיתים גם בעת התפילה עצמה.

שאלתי שני מו"לים יראי שמים מה היתר מצאו לעצמם להכשיל את הציבור ולבזות את התפילה? מה היתר מצאו לעצמם לגזול מאנשים עמלים את כבשת הרש של רגעי עמידתם המעטים לפני ה' ולדמות את בתי הכנסת של הציונות הדתית לתור במסדרונות קופת חולים וכד'?
נעניתי בסגנון אחד: קריאת עיתוני בתי הכנסת נועדה להחליף את הפטפטת שבעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה, ואת השינה בעת שיחת הרב לפני ערבית. בדקתי זאת. התשובה שקיבלתי חלקית בלבד. רבים האנשים שהעיתונים הנזכרים מחליפים אצלם חלקים מן התפילה, עניית אמן בחזרת הש"ץ ואת קריאת התורה. זה מתחיל בהצצה באקראי על ידיעה מעניינת, וממשיך לקריאה רצופה. במקביל לכך, גם העוסקים בנוער לא טמנו ידם בצלחת, והעיתון 'עולם קטן' נפרש למלוא אורכו ורוחבו בבתי הכנסת באמצע התפילה, בעליו שקוע בו ושכניו רק 'מציצים'.

תאוות הכסף ותאוות הפרסומת מטהרות הכול. אך אינני יודע מה היתר מצאו לעצמם רבים מרבני הציונות הדתית לתרום את דברי תורתם, להכשיל את הרבים ולבזות את עמידתנו לפני המקום. ועוד לא אמרנו מילה על שמות ה' השונים המתגלגלים מבוזים בכל מקום, בעוד שלהלכה הם טעונים גניזה בכלי חרס, ועל קריאת מודעות מסחריות בעת תפילת השבת, בעיקר על סכומי כסף לקניית נדל"ן למינהו. ועוד לא אמרנו מילה על חינוך הילדים ועל הדוגמה האישית שהם נוטלים מאיתנו.

הגבאים יכולים להוביל תיקון, ולחלק את העיתונים בדרך הביתה ולא להותירם בבתי הכנסת. אם הציבור שלנו יחוש יום אחד, שעליו לעשות תשובה ולתקן תיקון גדול, יש כאן הזדמנות גדולה ונאה. ויפה שעה אחת קודם.

(המאמר פורסם בעלון 'קוממיות')