עָרִים נִמְחָקוֹת בְּגַלֵּי הַיָּם,
רֶגַע קָט רַק מַבְדִּיל בֵּין חָרֵב לְקַיָּם,
וְעִם כָּל עָצְמָתוֹ הָאָדָם מְאֻיָּם,
וְנִזְכָּר שֶׁעוֹד אֵין לוֹ עֲדַיִן –
מְלוּכָה בְּמוֹסְדוֹת אֶרֶץ,
וְשִׁלְטוֹן עַל שָׁמַיִם מֵעַל –
הוּא נִזְכָּר עֵת פּוֹרֵץ פֶּרֶץ,
אַךְ שׁוֹכֵחַ בִּמְחִי גָּל.
זוֹ גְּדֻלַּת הָאָדָם – לִשְׁכֹּחַ
אַפְסוּתוֹ מוּל יְקוּם וּמְלוֹאוֹ.
לוּ יָעֵז אֶת עֵינָיו לִפְקֹחַ –
יְאַבֵּד אֶת שְׁפִיּוּת שִׂכְלוֹ,
כִּי קָטָן לְהַחְרִיד עֹדֶנּוּ,
וְכֹחוֹת אֵיתָנִים סְבִיבוֹ,
וְנִצְחִית הַדְּרִישָׁה מִמֶּנּוּ,
וּמַפְחִיד כְּחַיִּים חוֹבוֹ.
מלחמה בעמלק
"כִּֽי-יָד עַל-כֵּס יָ־הּ מִלְחָמָה לַה' בַּֽעֲמָלֵק מִדור דֹּֽר" שמות י"ז
מְרַצְּחֵי עֲמָלֵק בָּאוּ פֶּתַח הַבַּיִת...
הֵם אֵינָם גִּבּוֹרִים בֶּאֱמֶת – רַק בְּזֹאת
שֶׁיּוֹדְעִים הֵם לִמְצוֹא קָרְבָּנוֹת כְּמוֹ עַיִט,
וְרוֹצְחִים בִּפְרָאוּת שֶׁקָּשֶׁה לַחֲזוֹת,
אַךְ הַקֹּשִׁי הַזֶּה – הוּא מְחִיר קְצָת גָּבוֹהַּ,
כִּי סָבִיב עֲמָלֵק עַל גְּדוּדָיו לְמַכְבִּיר,
וְאִם לֹא נַחְפֹּץ בְּדָמֵנוּ לִטְבֹּעַ,
נֵאָלֵץ בָּאֱמֶת הַמָּרָה לְהַכִּיר:
הַמִּפְלֶצֶת שֶׁבָּאָה לְתוֹךְ אִיתָמָר
הִיא אוֹתָהּ הַמִּפְלֶצֶת הַקָּמָה מוּלֵנוּ,
בַּמְּדִינוֹת שֶׁחָשַׁבְנוּ אוֹתָן לְמֻגְמָר,
וְהִנֵּה מִתְהַפְּכוֹת הֵן בַּדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ...
וּבָרוּר כִּי עוֹמֵד לָנוּ צוּר יִשְׂרָאֵל,
וְהַפַּחַד אֵינֶנּוּ חָכְמָה – אַךְ סִכְלוּת הוּא,
אַךְ אֶת פְּנֵי עֲמָלֵק שֶׁבֵּינֵינוּ פּוֹעֵל
יֵשׁ לִמְחוֹץ, לְרוֹצֵץ – טֶרֶם רָץ לְמִלּוּט הוּא –
לְמִלּוּט זִכְרוֹנֵנוּ הָאָץ לִמְחוֹתוֹ,
וְלִשְׁכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה רֹעַ,
וְלִשְׁכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁמִיד עוֹד אוֹתוֹ –
לֹא לִזְכֹּר כִּי חוֹבוֹת יֵשׁ, שֶׁכֹּרַח לִפְרֹעַ.