ד' לשונות של גאולה

לכל אחד מאיתנו יש שלבי גאולה שעליו לעבור בדרך לגאולתו הרוחנית השלימה, ועלינו להתקדם שלב אחרי שלב, ברציפות ובעקביות.

הרב שמואל רבינוביץ' , י"ג בניסן תשע"א

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

ארבע הכוסות בליל הסדר הם כנגד ארבע לשונות של גאולה, וכך אמרו חכמים (ירושלמי בפסחים פרק י'): מנין לארבע כוסות? רבי יוחנן בשם רבי בנייה- כנגד ארבע גאולות (שמות ו'): "לכן אמור לבני ישראל אני ה'. והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים.

בשעה שמוזגין כוס רביעי שגומרין עליו את ההלל, מוזגין עוד כוס אחת שהיא גדולה מכולן והיא נקראת 'כוסו של אליהו'.

כוס זו באה משום שנחלקו בה תנאים, רבי טרפון אומר: חייב כל אדם לשתות חמש כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה וכנגד 'והבאתי', ולא נפסקה ההלכה כמו מי, הלכך נוהגים למזוג מספק- כדברי רבי טרפון, ואין שותין- כדברי החכמים. ולכשיבוא אליהו הנביא הזכור לטוב ויברר לנו כל ספקותינו, גם ספק זה יתברר. לכן קורין אותה 'כוס של אליהו'.

חכמי הדורות אמרו שכוס החמישית של 'והבאתי', רומזת לגאולה האחרונה השלימה שתהא בבשורת אליהו הנביא והגואל האחרון עם מפלת גוג ומגוג (המלכות החמישית, חוץ מארבע המלכויות). והלילה הזה 'ליל שימורים' חציו הראשון ניתן לגאולת מצרים, וחציו השני שמור לגאולה העתידה בימינו. לכן אנו עושין בכוס החמישית זכר לביאת אליהו הנביא.

צריכים אנו להתבונן במטרה, שלשמה נשלח משה רבינו לומר לבני ישראל בפירוט רב את חמשת לשונות הגאולה. הרי לימדונו חז"ל "כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על
כדי לגאול את עם ישראל ולהנחיל לו כמעט מחדש את כל היסודות שעליהם נשענת אמונתנו, אין אפשרות לעשות זאת בפתע פתאום ובבת אחת. זהו תהליך ארוך ומחושב שתחילתו בבשורה כללית של גאולה, ולאחר מכן עוד לימוד ועוד בשורה, עד שיבנה אצל העם בצורה יסודית ובריאה את אמונתו החדשה והאיתנה.
האדם שלא לומר דבר שאינו נשמע". (יבמות ס"ה), וכיון שמצבם של עם ישראל היה אז בקוצר רוח ובעבודה קשה, כמו שנאמר בהמשך הפרשה: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". מה תועלת יש בלשונות מפורטות כל כך של הגאולה שמתארות בפירוט את תהליך היציאה, הגאולה והכניסה לארץ ישראל, הרי בשעה ההיא לא היה לבני ישראל 'אוזן לשמוע' כלל ואפילו לשון אחת של בשורת גאולה, וודאי לא ארבע או חמש לשונות?

שאלתנו מקבלת משנה תוקף, אל מול העובדה, ששליחות זו של משה אל העם, נאמרת לו לאחר שטען משה אל ה' (בסוף פרשת שמות) "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך". דהיינו, ששעבוד העם החריף לאחר שהשמיע משה את בשורת הגאולה הראשונה, שבעוד שעליה הגיב עם ישראל באמונה גדולה. "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל " (ד', ל"א), הרי עכשיו בני ישראל שרו במצב קשה עוד יותר, וא"כ אנו מבקשים להבין, מהי המטרה לומר דברים אלו, בשעה שכל הסימנים מראים לכאורה שאין סיכוי שהעם יאמין שוב בגאולה שהתחיל משה לבשרה זה מכבר? ואיזו תשובה היא לטענה החזקה של משה רבינו שמצב בני ישראל הורע מאז הוא הביא את בשורת הגאולה.

בפרשת שמות אנו מוצאים הבטחה מאת הקב"ה אל משה, שבני ישראל אכן יקבלו ממנו את בשורת הגאולה. וכך אמרה לנו התורה: "ושמעו לקולך". והסביר לנו רש"י פשרה של הבטחה זו, שאם יאמר להם משה רבינו בדיוק את מילות הקוד של הקב"ה "פקוד פקדתי אתכם", מיד ישמעו בקולו, "שכבר סימן זה מסור בידים מיעקב ומיוסף שבלשון הזה נגאלין. יעקב אמר להם "ואלוקים פקוד יפקוד אתכם, יוסף אמר להם פקוד יפקוד אלוקים אתכם", והוסיף הרמב"ן שמסורת גאולה היא בידם לכל גואל שיבוא ויאמר להם פקידה כפולה והוא גואל של אמת". מהו אותה עומק הבשורה זה של פקידה כפולה- פקוד יפקוד- שברגע ששמעו זאת מיד האמינו בגאולת משה?

י"ל שסוד נפלא בתהליכי הגאולה אנו למדים מגאולת מצרים, שממנה כידוע אנו לומדים את כל שורשי הגלויות והגאולות הכלליות והפרטיות הפוקדות את עם ישראל. גאולת מצרים, מעבר לכך שהיתה גאולת הגוף מעבודת הפרך, היתה גאולת הרוח, חירות עולם רוחנית. כדי להוציא את עם ישראל, שהיה שקוע לגמרי בכל טומאה אפשרית בארץ הטומאה הבלתי מוגבלת, אל הגאולה הקדושה והרוחנית קבלת התורה ומעלת ארץ ישראל, היו עם ישראל צריכים לעבור תהליך ארוך ועמוק של הזדככות ולימוד מחודש ויסודי של יסודות האמונה היהודית המסורה לנו מאבותינו הקדושים. אמונות ודעות אלו, נרמסו תחת רגלי המצרים שעשו מאמץ להשקיע את אמונת עם הקודש בטומאת מצרים עד מ"ט שערי טומאה, ולהשכיח מהם כל זיק רוחני קדוש.

כדי לגאול את עם ישראל ולהנחיל לו כמעט מחדש את כל היסודות שעליהם נשענת אמונתנו, אין אפשרות לעשות זאת בפתע פתאום ובבת אחת. זהו תהליך ארוך ומחושב שתחילתו בבשורה כללית של גאולה, ולאחר מכן עוד לימוד ועוד בשורה, עד שיבנה אצל העם בצורה יסודית ובריאה את אמונתו החדשה והאיתנה.

זהו פשרו של הקוד הסודי 'פקוד יפקוד'. בזה שהוא מגלה את המסגרת הכללית של תהליך הגאולה כולו, שלא יכול להיות בבת אחת, אלא הקב"ה מראה את הגואל בפעם הראשונה, ובכך מצית את התקווה. תקווה זו עליה להשתרש חזק מאוד, עד כדי כך שגם אם יתכסה הגואל ויהיה נדמה אולי שהגאולה מתרחקת ואין סיכוי לאמונה, על המאמין להתחזק באמונתו, בכל מחיר.

רק חיזוק זה באמונה, מעלה את המאמין לשלב הנוסף בגאולה ומכשיר אותו שוב להתגלות נוספת של הגואל, בדרך לגאולה השלימה. סוד זה מסר יעקב בחשאי לבניו, תתחזקו בני ותדעו שהגאולה מגיעה בצורה של הרבה פקידות, שיש להם מטרה אחת: לבנות את הגאולה הרוחנית בצורה יסודית ומובנית, שלב אחרי שלב, וכל שלב מביא את המאמין לשלב הבא לגאולה השלימה.

מעתה נבין את תשובת ה' אל משה על טענת "מאז באתי אל פרעה וכו'", וגם את מטרת שליחותו הנוספת של משה לומר את לשונות הגאולה. כשבני ישראל לא מסוגלים לשמוע, אומר הקב"ה למשה: זה משום שעדיין אינם בדרגה של לשמוע ולהפנים את תפקידם הגדול בהיסטוריה העולמית בקבלת התורה וזכיית ארץ ישראל, אך כחלק מתהליך הגאולה עליהם לדעת לפחות שיש כאן תהליך של גאולה הבנוי משלבים, של קודם והוצאתי, ואח"כ ולקחתי ואח"כ והבאתי, שאלו הם התהליכים של פקידה כפולה, פקוד- יפקוד, שמסר להם יעקב לפני שנים רבות.

נכון, עם ישראל עדיין לא מסוגלים לשמוע, ולהאמין בכל הלב בדרגות הגבוהות של הגאולה השלימה. אך הם כבר במצב של מסוגלות לדעת לאן עליהם לשאוף לקראת מדרגות אלו, כך שאמנם בני ישראל היו במצב של 'ולא שמעו אל משה', אולם אין הכוונה שלא שמעו בכלל את דבריו, אלא שלא שמעו והפנימו שאכן הם עם המסוגל לקבל תורה, ולהגיע למעלת ארץ ישראל.

עלינו לדעת! אין גאולה הבאה בפתע פתאום, אלא יש להתכונן לה בהכנה ראויה ובשלבים בגאולה. לכל אחד מאיתנו יש שלבי גאולה שעליו לעבור בדרך לגאולתו הרוחנית השלימה, ועלינו להתקדם שלב אחרי שלב, ברציפות ובעקביות. אל לנו להיבהל כשאנו קצרי רוח ועובדים בעבודה קשה ומתשת נפש. עלינו לדעת שאנו מסוגלים להתקדם שלב אחרי שלב עד להיותנו זכאים לגאולה שלימה כי "כך היא גאולתם של ישראל, קימעא קימעא"!

וכדבריו של רבי הלל משקלוב, מתלמידי הגר"א שהגיעו לירושלים לאחר הפעם הראשונה שבית הכנסת החורבה חרב, וכך כתב: "קמעא קמעא, לדעת מראש כי אתחלתא דגאולה באה קמעא קמעא מעט מעט... כלל גדול הוא לכל פעולה של האתחלתא יש להתחיל אפילו במעט... כלל גדול הוא על פי רבינו הגר"א של הדברים שעתידים לבוא בשלמות הגאולה מתחילים קמעה קמעה גם באתחלתא, וכן בנין ירושלים, להתחיל אפילו מאבן אחת".