האם מותר לקיים חרם צרכנים?

חוות הדעת ההלכתית והמוסרית בנושא של החרמת תחנת הדלק "פז" היא שהתנאי להטלת החרם הוא שוויוניות.

הרב אריאל בראלי , ב' באייר תשע"א

הרב אריאל בראלי
הרב אריאל בראלי
עצמי

מחירי הדלק היקרים גרמו לכמה צרכנים להגות רעיון להורדת המחירים. הם פונים לכלל הצרכנים בקריאה של החרמת חברת הדלק "פז". חברה זו נבחרה באופן שרירותי מכיוון שהיא חברת הדלק הגדולה בישראל. הרעיון הוא שלחץ הצרכנים יגרום לחברה למצוא דרך להוזלת מחירים.

קריאה זו הועברה על ידי צרכנים במייל ואף פרסמה באתרי חדשות באינטרנט.

מכון "משפט לעם"

המכון הוקם בשנת תש"ע (2010) מתוך רצון לעסוק ביישום המשפט העברי במדינת ישראל. במסגרת המכון יצאה חוברת מחקר העוסקת בנושא תביעה בבית דין וכן נכתבו מאמרים שונים העוסקים במשפט וכלכלה.

הנושא האחרון היה "חרם צרכנים", מסקנת המחקר (קובץ " אבני משפט" יג') כי יש להשתמש בכוח זה רק באופן מבוקר ושוויוני.

לאור מסקנה זו, חוות הדעת ההלכתית והמוסרית בנושא של החרמת תחנת הדלק "פז" היא שהתנאי להטלת החרם הוא שוויוניות. בהנחה שחרם צרכנים זה אכן יוביל להוזלת מחירים יש מקום להטלת החרם אבל כל חברה צריכה להיפגע בשווה.

אם רוצים אפשר להחליט שכל פרק זמן יפגעו בחברה אחרת או כל רעיון אחר שלא מפלה לרעה את אחת החברות. מצורף נספח המסביר על בסיס אלו יסודות בנויה חוות דעת זו.

נספח

במדינת ישראל נחקק "חוק הגבלים עסקיים" , המגן על תחרות עסקית הוגנת, רוח החוק רוצה לשמר על תחרות חופשית ותואמת להפליא את דברי חז"ל, המחוקק אוסר לערוך "הסדר כובל" הפוגע בתחרות העסקית וקובע שאין לו תוקף. המחוקק רואה בחומרה "הסכם כובל", וקבע שיש בכך משום עבירה פלילית.

החוק אוסר כל פעילות כלכלית של סוחרים הפוגעת בתחרות, זה לשונו "קו פעולה שקבע איגוד עסקי לחבריו או חלקם העלול למנוע או להפחית תחרות בעסקים ביניהם, יראו כהסדר כובל".

רעיון של חוק זה מופיע כבר בדברי פוסקי ההלכה כפי שיתבאר:

תחרות חופשית

חכמים החשיבו את כוחה של תחרות עסקית. במשנה (בבא מציעא ס) מובאת מחלוקת "לא יפחות את השער, וחכמים אומרים: זכו
אם ישנו ניסיון להשפיע על כוחות השוק בצורה אלימה בודאי שבית דין מצווה למנוע זאת. לעניות דעתי חרם צרכנים הוא סוג מסוים של אלימות מילולית ולכן אין להשתמש בו באופן גורף!
ר לטוב". לפי הדעה הראשונה במשנה, מוכר אינו רשאי להפחית מחירים מעבר למקובל, משום פגיעה בשאר המוכרים (רש"י). אולם חכמים מברכים על יוזמה זו משום שהיא גורמת לשאר מוכרים להוזיל מחירים. מצד אחד טובת הצרכנים דורשת הורדת מחיר, מנגד, ישנו חשש מפני פגיעה בשאר המוכרים שאינם יכולים לעמוד במחיר זה. ההכרעה שטובת הלקוחות גוברת על פני המוכרים, זה לשון הגמרא "משום דקא מרווח לתרעא" - שער המחיר יורד. כך גם נפסק בשולחן ערוך "יכול למכור בזול יותר מהשער, כדי שיקנו ממנו, ואין בני השוק יכולים לעכב עליו" (חושן משפט סימן רכח).

הגנה על ציבור הלקוחות מתבטא גם במעמד שנתנו חז"ל לאדם חשוב. ישנה זכות בסיסית של בעלי מקצוע להתאגד יחד ולערוך הסכמים בניהם, אולם מבואר בגמרא (בבא בתרא ט) כי ישנו צורך של גורם חיצוני שיפקח על ההחלטות. וז"ל הגמרא "היכא דאיכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו דמתנו". מוסיף הרמב"ן שאם לא התייעצו עם אדם חשוב אין תוקף לתקנתם אף אם כרגע לא צפויה שום פגיעה בלקוחות.

הצורך באדם חשוב מתבאר בדברי הרמב"ן (שם) על מנת למנוע פגיעה בלקוחות. מפני החלטת סוחרים לעשות פעולות הפוגעות בתחרות. אדם חשוב מייצג את הציבור ונבחר על ידו לכן בידו להטיל ווטו על החלטת הסוחרים (ריב"ש סימן שצ"ט). עדים אנו לדאגה של חז"ל לציבור הלקוחות לכן הם מגבילים את חופש הפעולה של הסוחרים.

האם טובת הלקוחות זה הוא ערך-על הגובר על שיקולים אחרים? למשל, על מנת לעודד יצירה ופיתוח מומלץ לתת בלעדיות ליוצר, הטבה זו באה על חשבון הערך של פתיחת השוק לתחרות. כמו כן על מנת לשמור על שוק עבודה מקומי מומלץ למנוע את פתיחת השוק למוצרים מתוצרת חוץ, למרות שרמת המחירים גבוהה?

אלו הם התלבטויות כלכליות התלויות בעיצוב מדיניות כלכלית וחברתית. נדרשת הכרעה ערכית מי קודם למי הלקוחות או הסוחרים, העדפת תוצרת מקומית על פני תוצרת חוץ זולה, לכך יש למצוא הכרעה בדברי חז"ל.

הדוגמאות הבאות מוכיחות כי ישנם פעולות מסחריות פסולות על אף שהיו יכולות לגרום להוזלת מחירים.

"שבירת" מחירי השוק

אחד מתפקדיו של בית דין לדאוג לפיקוח על המחירים, זה לשון הגמרא "מעמידין אגרדמין בין למידות בין לשערים, מפני הרמאין" (ב"ב פט.)

כך פסק הרמב"ם: "חייבין בית דין להעמיד שוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שיהיו מחזרין על החנויות ומצדקין את המאזנים ואת המידות ופוסקין השערים...וכל מי שמפקיע את השער ומוכר ביוקר מכין אותו וכופין אותו ומוכר כשער השוק" (הלכות גניבה ח', כ). בפשטות הפיקוח קיים רק כלפי מכירה במחיר מופקע אולם אין עניין לפקח על הורדת מחירים שהרי זה נוגד את טובת הלקוחות.

אולם לדעת "ערוך השולחן" (הלכות אונאה סימן רלא) מכירה במחירים נמוכים במיוחד - מחירי הפסד, אינה רצויה, משום שמזלזל בדרכי המסחר, הפגיעה בשאר מתחרים אשר אינם יכולים לעמוד במחירים אלו היא בלתי נמנעת ולכן היא אינה מוצדקת. וז"ל "ועתה במדינתנו יש לצעוק להיפך על החנונים המזלזלים במקחים בכל מיני סחורות וע"י זה רבה הקלקול מהמסחר והעניות והרי חז"ל התירו להרויח שתות אף באוכל נפש וכ"ש בשארי מיני סחורות שצריכים להרויח הרבה יותר ועתה מזלזלים במקחים בלא דעת ובלא תבונה" עכ"ל.

במקום נוסף (הלכות נזקי שכנים סימן קנו) הוא חוזר על אותו יסוד: "אם החנונים מוכרים במקח הצריך להיות, אלא שאלו הבאים (מחוץ לעיר) רצונם להוזיל אין מניחים אותם וגוערין בם שמקלקלין דרכי המסחר"

הנימוק של בעל ערוך השולחן "מקלקלים דרכי מסחר" חשוב מאוד לענייננו, יש כאן ניסוח חדש של הסתכלות חכמים על דרכי המסחר- ישנם פעולות שאינם לגיטימיות רק משום שהם חורגות מגדר דרכי המסחר הרגילות!

בספר תשובות והנהגות (חלק ג' סימן תס"ו) נתן הסכמה לשמירת זכויות יוצרים של מחבר ספר תורני רק לתקופה קצרה. הסיבה היא חשש לפגיעה בכוח התחרות, זה לשונו: "אין לאסור יותר, אין זה טובת הקונים, אם השוק יהיה בידו, ידרוש מחיר גבוה כרצונו... ראוי לנו להשתדל שלא יהיה לו הפסדים, אבל לעשות כרצונו לחמש עשרה שנה כדי שיכנס לו כסף רב, אין זה טובת הציבור כשאין אחר בשוק, הוא יכול לקבוע מחירים כרצונו נראה שאין זכות לבית דין כלל ואפילו גזרו לא חל".

בשו"ת "שואל ומשיב" מנע הרב נתנזון הוזלת מחירים מעבר למקובל. סוחר הוזיל מחירים בגלל שהתחמק מתשלום המס המקומי. בתחילה הוא מצדד שאין למנוע ממנו את זכותו כי הוא מוכר בתוך שלו ולא בא בגבול סוחרים אחרים. בדבריו אלו , הוא חולק על בעל ערוך השולחן (סימן רכ"ח סעיף י"ד) וכן בעל שולחן ערוך הרב (הסגת גבול סעיף י"ג) הכותבים שכל ההיתר לנקוט באמצעי שיווק המושכים קונים, רק בתנאי שהמתחרה גם הוא יכול לעשות כן. כך הם דייקו מלשון הגמרא, שהטעם של חכמים (כפי שהביא הרי"ף) הוא רק מפני שכל מתחרה אומר לחבירו אתה יכול גם למשוך קונים בדיוק כמוני. אם ישנה מניעה לאחד הסוחרים, אזי אסור אף לחבירו לעשות כן. לדעתם, ישנה התערבות בוטה של חז"ל בהקפדה על שיבוש דרכי מסחר. בשו"ת שואל ומשיב חלק על גישה זו ולדעתו מהדין ניתן להשתמש בכל אמצעי שווק ללא קשר ליכולת המתחרה.למרות זאת הוא הגיע למסקנה שניתן למנוע מהסוחר למכור בזול, זה לשונו: "אף שבשו'ע מביא שאם מוזלים המקח לא מצי מעכבי, דוקא כשמוזלים מצד שיכולים לתת בזול יותר, שהראשונים רצו להוקיר. אבל כאן מה שהם מוזלים מפני שאין משלמים המס, א"כ הראשונים לוקחים באמת כפי שווים, בזה אין מעלה מה שהם מוזילים" (חלק א סי כ). כוונתו שהמטרה להוזלת מחירים קיימת רק אם באמת המחיר גבוהה אבל להוריד למחיר שאינו אמיתי, מחיר הפסד אין התר. דבריו דומים מאוד לדברי ערוך השולחן שהובא לעיל.

העקרון העולה מדברי הפוסקים הנ"ל כי יש למנוע פעולה מסחרית המשפיעה על האיזון הדק שבין טובת הלקוחות לטובת הסוחרים. אפשר שזו כוונת מנחת יצחק (חלק ג' סימן קכ"ז) הכותב "אף לדידן שאין דנים דין מערופיא, מוטל על הדיין לתקן תקנות כראוי למיגדר מילתא". ישנה חובה בסיסית לכל דיין למנוע שיבוש דרכי מסחר במקרים המובאים לפניו.

שיבוש דרכי מסחר- יישום

כאמור, הקו המשותף להוראות חז"ל בענייני המסחר היא למנוע פעילות כלכלית חריגה וכפי שהוזכר בדברי ערוך השולחן- שיבוש דרכי המסחר. ראינו שאף במקום שיש רווח לצרכנים הגבילו חכמים את חופש המסחר ואסרו ל"שבור" את מחירי השוק. אם כן הדרכת חז"ל ביחס לפיקוח על שוק המסחר מורכבת ולוקחת בחשבון את מכלול המערכת, יותר מכך, על פי ההלכה ניתן להרחיב את הפיקוח על תחרות הוגנת ולפקח על חרם צרכנים!

חרם צרכנים

חרם צרכנים מופעל מסיבות שונות כגון: נסיון להורדת מחירים, נסיון להשגת יעד ערכי כגון קניית כחול לבן, נסיון להשיג יעד הלכתי- מניעת חילול שבת ומאכלים שאינם כשרים. מה מייחד את חרם צרכנים בשונה מכל אמצעי שיווק אחר?

חרם צרכנים הוא התארגנות של קבוצת אנשים סביב פסילת גורם עסקי, המסר המרכזי של החרם הוא: אין לקנות במקום פלוני. ניתן לומר כי ישנה פה חריגה מכוחות השוק היות ומפעילים לחץ ציבורי של קונים כנגד גורם פרטי, ישנה התארגנות החורגת משיקול הדעת הטבעי של קונים.

כוונת הדברים, אפילו לחץ קל יכול לגרום לאדם לשתף פעולה עם החרם היות ולא מנסים להחליט לו היכן לקנות. קל יותר לאגד קונים סביב החלטה היכן לא לקנות, מאשר היכן לקנות. ולכן יש פה מימד של השתתפות בחרם שלא מתוך שיקול דעת, בחלק מהמקרים הקונה לא מברר את הפרטים ומשתף פעולה מתוך לחץ חברתי.

אם ישנו ניסיון להשפיע על כוחות השוק בצורה אלימה בודאי שבית דין מצווה למנוע זאת. לעניות דעתי חרם צרכנים הוא סוג מסוים של אלימות מילולית ולכן אין להשתמש בו באופן גורף!

נכון, שבאופן ישיר אין כאן הפעלת אלימות פיזית אולם ניתן לראות בהתארגנות ציבורית כנגד אדם פרטי סוג מסוים של אלימות. מקור הכוח של חרם צרכנים נובע מנקודה זו של עמידה של קבוצה מול יחיד, וזה בדיוק סוג מסוים של אלימות, בדומה לביטוי "אלימות מילולית".

מסקנה: ישנו צורך בפיקוח על המניעים של חרם צרכנים ואם יתברר שהם לא מוצדקים, אזי יש למנוע את הטלת החרם במקרה זה.

הפקעת מחירים כמניע לחרם צרכנים

ניתן להוכיח מהגמרא כי מניע כלכלי הבא להלחם בהפקעת מחירים הוא מניע ראוי. אולם גם אז החרם צריך לכלול את כל הסוחרים!

דבר זה נלמד מדברי שמואל במסכת סוכה (דף לד( "אמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא: אשוו וזבינו, ואי לא - דרישנא לכו כרבי טרפון"

פירש רש"י, שמואל רצה להשפיע על מחיר ההדסים שהיה גבוה ולשם כך השתמש באיום הלכתי על כלל הסוחרים - הדס קטום יהיה כשר לכתחילה לארבעת המינים. מסתבר שכמו ששמואל לחץ את הסוחרים על ידי איום הלכתי כך ניתן ללחוץ אותם על ידי חרם צרכנים.

בשו"ת המבי"ט חלק א סימן רל"ז הסביר מדוע כשאין אדם חשוב ניתן לסוחרים לתקן תקנות, הרי עדיין יש לחשוש לדברים שיפגעו בלקוחות? תשובתו "אם ימשך נזק לבני העיר גם הם יתקנו שלא יקנו מהם", בעצם יש פה שימוש בחרם צרכנים כאמצעי הגנה מול הסוחרים.

בשו"ת צמח צדק (סימן כ"ח) התמודד עם סוחרים שהעלו את מחיר הדגים למחיר מופקע. "שפיר דמי לעשות תיקון שלא יקנו דגים כלל, כמה שבתות, כדי שיוזלו".

סיכום

כל השפעה חיצונית על מחירי השוק בין על ידי הסוחרים ובין על ידי הלקוחות צריכה להיבדק. כאשר המעורבות החיצונית באה להתמודד עם מחירים מופקעים או זולים במיוחד הרי היא מוצדקת בתנאי שהדבר יוטל על כלל הסוחרים או הלקוחות בשווה.