שלטון החוק מתחיל בהר הבית ולא במאחזים

לפני שדואגים לאכיפת החוק במאחזים, המורכבים כולם ממבניים ארעיים, יש לאכוף את החוק בהר הבית, שבו מזה מספר שנים מתבצעת בנייה פרועה ובלתי חוקית של מסגדים חדשים.

אורח באתר , ט"ו בחשון תשס"ג

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7
לפני שדואגים לאכיפת החוק במאחזים, המורכבים כולם ממבניים ארעיים, יש לאכוף את החוק בהר הבית, שבו מזה מספר שנים מתבצעת בנייה פרועה ובלתי חוקית של מסגדים חדשים.

הבעיה היא שהרעיון של פירוק המבניים החדשים ובלתי חוקיים בהר הבית, אינו עולה בדעתו של אף גורם ממשלתי. נכון שהמצב בהר הבית הוא רגיש, וכל אכיפה בכח של החוק במקום זה עלולה לעורר מהומות של ערביי ארץ-ישראל, אבל גם בחוות גלעד וגבעת אסף הם מקומות רגישים. בחוות גלעד שבה מדובר רק במשפחה אחת, חלו עימותים קשים. קל וחומר כאשר יהיה מדובר על מאחז גדול יותר, ח"ו, כגבעת אסף, שבה מתגוררים מספר משפחות.

אכיפת החוק בהר הבית תעורר מהומות ועימותים קשים עם הערבים, אבל תחזק כושר ההרתעה מול אויבינו, תחזיר את הכבוד הלאומי לעם ישראל, ואף תרומם במעט את כבוד המקום אשר בחר ה'. אבל יותר מכל, כל פעולה שיש בה דרישה כלשהי למקום אשר בחר ה', אפילו במישור החומרי, כגון דאגה לשרידים הארכיאולוגים במקום, יש בה לעורר את הניצוץ היהודי של כל אחד ואחד ולהביא לאחדות ישראל. דוגמא טובה לכך, ניתן לראות בעצומה שהופיעה בעיתון הארץ בערב שבועות תשס', שעליה חתמו יותר מ-80 חברי כנסת, ואישי ציבור מכל גווני הקשת הפוליטית, בקריאה לראש הממשלה לעשות ככל שביכולתו להפסיק את הבנייה הערבית בהר הבית.

כל זאת לעומת, אכיפת החוק במאחזים, שתוביל רק לעימותים קשים בתוך העם, הרמת יד של יהודים על אחיהם, החרבת בתים יהודים, החלשת רוח הצבא והעם, ופגיעה קשה בכבוד הלאומי, שכתוצאה מכך גם תחזק את רוח אוייבי ישראל.

שלטון החוק האמיתי נמדד בקיומו במקומות הרגישים ביותר, ואצל האנשים החזקים ביותר, אך תמיד קל יותר לאכוף אותו על החלשים. רק השבוע נחשפנו למדגם קטן מהדרך שבה מנוהל שלטון החוק במדינה, החל מהפרקליטות, דרך בתי המשפט ועד למשטרה, כאשר מדובר באחד האנשים העשירים במדינה, ארנון מוזס. הסיבה לכך, היא שהאנשים האמונים על שלטון החוק יבצעו את תפקידם על הצד הטוב ביותר, עד לשלב שבו הדבר ידרוש מהם מחיר אישי שעליהם יהיה להקריב. במקרה של המאחזים יש מצב הפוך שבו, לכאורה אוכפים את שלטון החוק, כאשר גם כאן הסיבה לדבר היא שיקולים אישים של שר הבטחון. משום כך, נראה שגם אכיפת החוק בהר הבית, אינה משתלמת פוליטית, מכיוון שרה"מ אינו מוכן לשלם את המחיר הפוליטי, שבו הוא יגודף על ידי השמאל והעולם, ובכך יעורער מעמדו האישי.

הר הבית הוא סמל משקף וסמל משפיע למעמדו של עם ישראל בארץ ישראל, וערכם של מוסדות השלטון שלו. אי אכיפת החוק בהר הבית, בסופו של דבר מובילה ומעידה על אי סדרים בשלטון החוק במוסדות המדינה האמונים על כך, ועד לזילות החוק אצל האזרח הפשוט, שמבחינתו עבירה על החוק תחשב לדבר פסול רק במקרה שבו ישנה סבירות גבוהה שהעבריין ייתפס.

מסיבות אלו, אין לצפות למהפך דרמטי מצד ההנהגה הנוכחית בגישה להר הבית, למרות הצהרותיהם שבהם הם אפילו טוענים שיש לאפשר תפילה של יהודים במקום. הפתרון לדבר יבוא רק כאשר יקום מנהיג שרואה עצמו שליח של עם ישראל, אשר שם את מבטחו בה', ולא בקשרים אישים עם מוזסים למיניהם, או "מעצמות על" אשר יטילו למענו וטו באו"ם. מתוך השבר הגדול של עקירת ישובים יהודים בארץ ישראל, ואבדן דרך וחזון של החברה הישראלית והנהגתה, יש להתעודד מכך שבשבועיים האחרונים החלו להופיע הניצנים הראשונים שיובילו להנהגה עם רוח חדשה לחלוטין, הנהגה אשר שמה מבטחה בראש ובראשונה בה', והרי זאת תנועת מנהיגות יהודית.