חוגר מתהלל כמפתח
חוגר מתהלל כמפתח
המצב היה אבוד, מחנה ארם היה עצום וחיילי אחאב היו מעטים. בן הדד כבר ראה את הניצחון מאחוריו והתנהג כאילו כבר הכניע את אחאב. לכן דרש ממנו דרישות של מנצחים כדי שירפה משומרון. רק אם יקחו השליחים שלו את כל שברצונם, תוך רמיסת שארית העצמאות והכבוד של מלכות שומרון – יתרצה בן הדד לעזוב את הארץ. למרות נחיתותו המובהקת, שמר אחאב על הכבוד הלאומי, גיבש חזית פנימית אחידה המתנגדת להשפלה, ושלח מסר שלילי.

תשובתו השלילית והחוצפנית של אחאב הדהימה את בן הדד, שהתרברב ואיים שאין די עפר בשומרון לרגלי חייליו הרבים.

אחאב לא נשאר חייב והתריס את המשפט הצבאי "אל יתהלל חוגר כמפתח". כלומר, אתה יודע איך מתחיל הקרב, אך לעולם לא תדע איך יסתיים. בן הדד כבר היה עסוק במשתה יחד עם המלכים שאתו בסוכות שהוקמו עבורם, ובתגובה לחוצפתו המתגברת של אחאב פקד מיד על חייליו לשים מצור על שומרון. הוא 'לקח את הזמן', וכיון שהיה ברור לו שהניצחון בידו - לא היתה סיבה למהר. כל יום שעובר מחליש את חיילי אחאב ומיקל על הפריצה המתוכננת לשומרון המבוצרת. החגיגות יכולות להתחיל כבר עתה, סבר ושקע בשכרות.

הקצינים והאחראים על הביטחון עסוקים במסיבות שחרור, מסיבות החלפת תפקידים, נאומים רבי מלל על בטחון, עצמה, עליונות. האויב מנצל את השכרות ופועל בתעוזה

הנביא עורר את אחאב לתכנית פשוטה נועזת ואמיצה מעין כמותה. אחאב שסמך עליו ועל ההבטחה לעזרה ממרום – עשה כדבריו. בעוד בן הדד שיכור, התקבל דיווח על אנשים היוצאים משומרון, לאור יום. מעשה המתפרש יותר כהתאבדות מול המחנה הגדול של צבא ארם, ולכן נתפס כצעד של יאוש. בתגובה נשלחה קבוצת חיילים קטנה כדי לקחתם בשבי. הם לא קבלו פקודה להילחם, ולכן היו טרף קל לחיילי אחאב שחיסלו אותם במקום.

במחנה ארם החלה מהומה עקב ההפתעה. הקצינים היו שיכורים, הצבא לא עמד במבנה קרבי, החיילים לא היו חגורים בכלי הנשק שהביאו, והאומץ שהפגינו חיילי אחאב הפיל מורך בליבם. המחנה כולו נס תוך אבדות כבדות.

[על פי מלכים א פרק כ]

ממשלת ישראל שיכורה מניצחון על אויביה, למרות שטרם עשתה את הצעדים הדרושים למיגורם. האמצעים המשוכללים, הטכנולוגיה והמקצועיות משכרים את החושים ומורים על ניצחון בטוח. הקצינים והאחראים על הביטחון עסוקים במסיבות שחרור, מסיבות החלפת תפקידים, נאומים רבי מלל על בטחון, עצמה, עליונות. האויב מנצל את השכרות ופועל בתעוזה, לאור יום ובאמצעים מינימאליים. הצבא נתפס בלתי מוכן, בכוחות מצומצמים, לא קיבל פקודת קרב. מוכה ומושפל נס על נפשו מפני אספסוף שחצה בפשטות את הגדרות לאור יום, בעוד ראשי הצבא עסוקים במסיבה כלשהי בקריה, תל-אביב.