שבועות והשמאל הישראלי

מוצאי שבת קודש, שבעה וארבעים יום שהם שישה שבועות וחמישה ימים לעומר. הוד שבמלכות. בכן, מה לשמאל ההזוי והמנותק הזה אצל חג השבועות? איזה שבועות? איזה הוד ובאיזו מלכות?

חן בן-אליהו , ד' בסיון תשע"א

מוצאי שבת קודש, ערב חג השבועות, והשמאל הישראלי המנותק משיירי זהותו היהודית מפגין ברחבת מוזיאון ת"א בדרישה לשים קץ ל'כיבוש' ולהקים מדינה פלשתינית.

כאשר אתה מתבונן בו, בעדר החמורים הזה אשר אינו יודע מימינו ומשמאלו ורואה את להט האש הזרה שלהם להקים את 'פלשתין', ממש כאותו הלהט הישן-נושן של אבותיהם ודבקותם ברוסיה הרצחנית והסטאליניסטית, כאשר אתה מתבונן בעדר חמורי הגרם השמאלני הזה בעוד דגלי אש"פ מתנוססים מעל ראשו בעל האוזניים הארוכות וסיסמאות הזויות בדבר חלוקת ירושלים נישאות בטלפיו, אתה יודע אל-נכון כי הללו חצו כבר מזמן את רוביקון הזהויות שלהם וככל שהלכו והתרחקו מן הזהות היהודית, כך הם מאמצים לעצמם את ההזדהות המוחלטת עם העניין הערבי-פלשתיני הרצחני, עד כדי זהות זרה ממש.

שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה. מוצאי שבת קודש, שבעה וארבעים יום שהם שישה שבועות וחמישה ימים לעומר. הוד שבמלכות. בכן, מה לשמאל ההזוי והמנותק הזה אצל חג השבועות? איזה שבועות? איזה הוד ובאיזו מלכות? המלכות היחידה שעדר חמורי הגרם הזה שואף לקבלה עליו אינה אלא הוד-מלכותו של הטרוריסט הניאו-נאצי אבו-מאזן בממלכה הפלשתינאצית שבמידה ותקום, חס ושלום, כל עניינה יהיה להציק עד-בלי-די לכיבוש(!) הישראלי בגבולות 48, למדינת ישראל הקטנה והמוחלשת, ועם זאת למרר את חיי אזרחיה וביניהם אף את
הא כיצד יחגוג עדר חמורי הגרם הזה את החג מתוך עזובה נפשית ועליבות רוחנית שכזו? הא כיצד יחגוג אותו העדר לבד מאשר ימלא כרסו בקש וגבבא ובגבינות משובחות מכל סוג? לא אלמן ישראל ואף השמאל הישראלי אינו אלמן.
חיי אותו עדר החמורים המשוגעים של השמאל הישראלי המטורף אשר בבלי דעת שואף לאבד את מדינתו שלו ואת עצמו לדעת.

שבעה שבועות תספור לך, לא רק מהחל חרמש בקמה כי אם גם מפסח ויציאת מצריים ועד ההתייצבות למרגלות הר-סיני, ההתגלות האלהית נוראת ההוד לעם כולו ומתן תורה. חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. בכן, מה לשמאל הישראלי ההזוי והמנותק הזה אצל מתן תורה? מה לעדר חמורי הגרם השמאלני הזה ולהתגלות אלהית? איזו תורה ואיזה אלהים? התורה היחידה שעדר החמורים הזה מקבל עליו היום ושואף ליישמה היא תורת-השלבים של אש"פ שהעיקרון המנחה שלה הינו לקבל מישראל את מה שניתן בדרכי 'שלום' והונאה, להקים מדינת שטן פלשתינאצית בלב ארץ ישראל ואזי לייצר טיעונים חדשים, ללבות מחדש את הסכסוך ושוב לפתוח במלחמה נגד ישראל הקטנה והמוחלשת. ואילו האלהים היחיד שאותם מטורפים מוכנים לקבל את מלכותו עליהם אינו אלא אליל ה'שלום' מבית היוצר של דת משיחיות השקר המודרנית שעיצבו לעצמם בטירופם.

מוצאי שבת קודש, ערב חג השבועות, ערב חג מתן תורה, והשמאל הישראלי המנותק מזהותו, אין לו שבת, אין לו שבועות, אין לו תורה ואין לו אלהים, לבד כאמור מתורת-השלבים ואליל ה'שלום'. הא כיצד יחגוג עדר חמורי הגרם הזה את החג מתוך עזובה נפשית ועליבות רוחנית שכזו? הא כיצד יחגוג אותו העדר לבד מאשר ימלא כרסו בקש וגבבא ובגבינות משובחות מכל סוג? לא אלמן ישראל ואף השמאל הישראלי אינו אלמן.

שומר פתאים ה' ואף את פתאי ומופרעי השמאל הישראלי שומר ה'. הנה כי כן, חג השבועות ומתן התורה הוא גם חג הביכורים ואת האלמנט הקמאי הזה של הבאת הביכורים, את היסוד הראשוני הזה בין תכני החג, דווקא אותו שמאל מיטיב לשמר. אמנם הכיוון אינו ירושלים באשר להוותנו ובעוונותינו עדיין אין בית-מקדש וגם אם היה עומד על תילו ספק אם אותם מנותקים היו מביאים שמה את ביכוריהם. ובכל זאת, בלא תורה ובלא אלהים, נמצא לו לשמאל הישראלי המנותק בטקסי הבאת הביכורים שלו מעצמו אל עצמו, קרש הצלה להיאחז בו רגע לפני שהוא מתנתק סופית ובאופן מוחלט מזהותו. מן הראוי לציין גם שעם כל נטייתם של אותם טקסים אל הפאגאני והיותם על גבול הפטישיסטי, הרי לפי רוב הם אסתטיים לעילא ולעילא ומרשימים עד מאוד.  

ובכן, ושמחת בחגיך! חג שבועות שמח, חג מתן תורה שמח לכל בית ישראל! וגם חג ביכורים שמח לשמאל הישראלי המופרע המזדנב רוחנית אי-שם מאחור בקצה מחנה ישראל, חג שמח לעדת חמורי הגרם בחינגת ההילולים הדיוניסית שלה, בטקסי הבאת הביכורים אל מפתן דוכן חמור הפח החלוד, הוא עגל הזהב המודרני ששמאלנינו המופרעים כה אוהבים לקרקר, לרקד ולקפץ סביבו ועם זאת לנעור בקול יהי-יהי-יהי 'שלום'.