צבא ההגנה לפלשתין (צה"פ)

אהרון רול , י"ב בסיון תשע"א

אהרון רול
אהרון רול
ערוץ 7

צה"ל  ובפרט אוגדת איו"ש, הפך להיות תמונת הראי הישראלית של "כח דייטון", הוא הצבא הפלשתיני בגדה. "יש להמליץ" כי על מנת למנוע בזבוז של משאבים ומכיוון כי ממילא צה"ל מתעלה על רבו הצבאי הפלשתיני בקלגסיותו כנגד המתישבים, הרי מתבקש ממש כי אוגדת איו"ש של צה"ל ו"צבא פלשתין" יאוחדו למסגרת צבאית אחת אשר תקרא "צבא ההגנה לפלשתין" (צה"פ) שהרי כשמו כן הוא; ובא לפלשתין גואל.

אמנם הדברים לעיל נישמעים כבדיחה אך להוותנו זו אינה הלצה, זו בדיחה עצובה, מקוממת, המתקיימת בשטחי יו"ש מעשה יום ביומו. פעילות צה"פ (צבא ההגנה לפלשתין) מתקיימת באורח מקומם בכל רחבי יו"ש אך בעיקר בשטחי יהודה - דרום הר חברון, שם הפך האזור  למערב פרוע אשר בו כל קצין ישראלי אשר עדיין מרטיב במכנסיו מתנהל כחונטאי בצבא הסורי, האיראני או ברפובליקת בננות עלומה במרכז אמריקה.

אנו צפינו כהכנה למאמר זה בעשרות שעות רבות של תעוד מצולם הן מטעם הפלשתינים, בצל"מ ו"תצפית" (הארגון לתעוד ארועים מצולם מטעם המתישבים). המסקנות העולות מהצפיה בסרטונים הינן מזעזעות.

מרבית הסרטונים המצולמים בידי הפלשתינים ובצל"מ הינם ערוכים מגמתית. הקטעים בהם מתועדת אלימות פלשתינים נחתכים ואינם מוצגים. סרטים השוואתים מאותם ארועים של ארגון "תצפית" מתעדים את שמעוניינים "מקעקעי ציון" מבצל"מ להסתיר דהיינו, את פרובוקציות השמאל הרדיקלי והפלשתיניות כנגד המתישבים.  מאידך-גיסא, מציג בצל"מ אך את תגובת המתישבים בלבד על מנת ליצור כנגדם דיס-אינפורמציה ודה-לגיטימציה.

המסקנה שאליה מוביל התעוד היא כי את עיקר המתח, את השנאה, המשטמה, האלימות שבין הפלשתינים למתישבים מלבים באופן מלאכותי ארבעה גופים הפועלים ביו"ש, לא המתישבים והפלא ופלא, גם לא הפלשתינים. שני המחנות הלכאורה ניצים, אינם כה ניצים כפי שמנסים שרלטני תקשורת לגרום לנו להאמין. שני המחנות הללו מבקשים רובם ככולם לחיות חייהם בשקט ובשלווה, לעבד שדותיהם ולגדל ילדיהם, הן היהודים והן הפלשתינים. הבוחשים בקדרה מצידנו, דווקא הם המקדיחים את התבשיל. חלקם מפאת טיפשות וחוסר מחשבה מקומם וחלקם מפאת שינאת מתישבים ויהודים.

צה"פ (צבא ההגנה לפלשתין) – מכונה בעבר גם צה"ל - הללו מתנהלים כמשקיפי או"ם ולא כצבא ההגנה לישראל (האו"ם במתכומתו האיסלמית האנטי ציונית כיום, לא כפי שאמור להיות: מתווך הוגן). בצה"ל התבלבלו, המתישבים הם שהפכו לאויב נגדו נילחמים. אוי לאותה הבושה.  מפקדי צה"פ מוקיפים עצמם בסוללות של עורכי דין ומאזינים בדבקות להם בלבד. צרכי השטח? הגנה על יהודים? די, אל תעליבו אותם.

משטרת יו"ש – שוטמת מתישבים ידועה, מוכוונת פרקליטות מדינה שוטמת, השורצת חניכי תכנית המשפטנים של הקרן לישראל חדשה הידועה לשמצה, העושה ככל יכולה לכופף את ידה של ההתישבות תוך אפס אכיפה כנגד הפורעים הפלשתינים.

אירגוני השמאל הקיצוני ואנטישמים מארצות הים – פרובוקטורים מקצועים בשכר - הללו מסיתים ומדיחים הפלשתינים להתנכל למתישבים, בחלקו באמצעות תשלומי אתנן כספי. מנהיגי הפלשתינים בחברון כבר עמדו על התופעה ומשתפים פעולה עם המתישבים יחדיו כנגד מסיתי "זכויות האדם" ותומכיהם החוצנים.

המנהל האזרחי – זוהי זרועה הארוכה של פרקליטות המדינה שטופת האג'נדה השמאלנית הרדיקלית, מטרתם למרר ככל הניתן את חייהם של המתישבים. זהו גוף אנטי ציוני, אנטי יהודי, פרו-פלשתיני. חד וחלק. ניתן בהחלט להשוותם למשת"פים הצרפתים של ממשלת ווישי עם הגרמנים (הפלשתינים במקרה זה).

עצם המושג תג מחיר מלמד על מהותו דהיינו תגובה על ארוע מסויים.  בתקשורת הישראלית לעולם מעלימים את ההתנכלות התחילית, היום יומית מצד פלשתינים כנגד מתישבי יו"ש (שרפת שדות, השחתת יבולים, עקירת עצי פרי, גנבת ציוד חקלאי, הרג ורצח כפשוטם), המועצם דרך הסתה ותמיכת ארגונים "הומניטרים" חוץ פרלמנטרים, בעוד הצבא, המשטרה והמנהל האזרחי ביו"ש המונעים כבובות סמרטוטים בידי פרקליטות מדינה פוליטית שמאלנית קיצונית, מתאנפת, חד צדדית וחד אג'נדתית, אינם נוקפים אצבע כנגד הפורעים הערבים.  אך משמנסים המתישבים להגן על חייהם ורכושם בדרך היחידה הפתוחה (למצער) בידם (מערכת המשפט נעולה הרמטית בפניהם והם ניזרקים מכל המדרגות משאך מעזים להתלונן), מיד הם זוכים לקיתונות של שופכין מכל יפיופי הנפש בנינו, שלא להזכיר צעדי אכיפה חד צדדיים ולעומתים כנגדם בלבד. 

רבותי, "תג מחיר" הינו הכרח שלא יגונה, צודק ומוסרי, לאור היחס המפלה והמדיר של הרשויות כנגד אזרחי ישראל מהתישבות ביו"ש.  כאשר הרשויות אינן ממלאות את תפקידן בהתאם לחוק ומכופפות אותו כחפצן, במירב המכריע של המקרים כנגד המתישבים, הרי שכל שנותר לאזרח הפגוע הוא לקחת את החוק לידיו, לבוא חשבון עם הפורעים בו ובדין ("חוק שי דרומי" משנת 2010 , אכן מכיר חוקית בעקרון זה).  כך או כך, בדיקה אקראית שאינה מחקרית מלמדת כי מכל 10 התנכלויות של הפלשתינים כנגד המתישבים נערכת בממוצע פעולת תגובת תג מחיר אחת בלבד (10% בלבד ביחס להתנכלויות הערבים) בעוד שהתקשורת העלובה שלנו נותנת לכך תהודה כאילו וזו הפעילות היחידה הקיימת ביו"ש, בעוד פרעות הערבים ביהודים נעלמות לחלוטין ממסך הרדאר הציבורי ובמתכוון.

אישית, איננו מחסידי פעולות "תג-המחיר" באשר דומה והינן יוצרות יותר נזק מתועלת עבור מפעל ההתישבות ביו"ש, אך כבר הרי נאמר, "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו". והפשט, אם היו פורעים הורסים את יבולינו, גונבים את רכושינו, רוצחים את ילדינו בעוד הרשויות עומדות מנגד ללא תגובה וחמור מכך, מתגמלות את המקרבן במקום את הקורבן. האם היינו אנו, כל מתנגדי "תג-המחיר" פועלים אחרת?

כאשר מוקמות מיליציות חמושות באזורים או בשכונות מוכות פשע בתחומי הקו הירוק (פשע המונע לעיתים מטעמים לאומנים פלשתינים), הרי אנו רואים זאת בעין אוהדת אך בו בזמן אנו מונעים מהמתישבים לפעול בדיוק באותו האופן (מניעת התארגנות, צווי הרחקה מנהלים והחרמת נשק הגנה) ומכאן כי כל שנותר היא פעילות תג המחיר. כאילו ואנו אומרים למתישבים, "אונסים אותכם? שבו בשקט זו אשמתכם, בעצם היותכם יהודים".

אין מנוס מן המסקנה לאור האמור לעיל הוא כי על המתישבים להתגונן בכוחות עצמם, המתישבים, בתמיכת והכוונת צה"ל, יקימו כוחות סדירים ומילואים המאוגדים במתכונת חטמ"ר (חטיבה-מרחב, מושג ידוע משנות החמישים, השישים והשיבעים) כאשר את האימון הבסיסי והפיקודי ירכשו הללו בצה"ל (צה"ל, לא צה"פ) ומשיסיימו פרק האימונים, יעברו לשרת שרות סדיר ולאחריו שרות מילואים בחטיבות המרחביות בשטחי יו"ש.

קרוב לוודאי כי תהיינה נידרשות שלש חטיבות מרחב, חטיבת יהודה, חטיבת ירושלים וחטיבת השומרון.  פיקוד החטיבות והפיקוד האוגדתי לכלל שיטחי יו"ש יגיע משורות המתישבים אשר עלו וטיפסו בסולם הפיקוד בהתאם לכישוריהם הצבאים והפיקודים.

חטיבות המרחב, למעט בסיסי אימון נוסף, ציוד, פיקוד ובקרה אשר ימומנו ויתוחזקו על ידי צה"ל (כפי הקורה כיום), הרי פעילות הביטחון השוטף תתבסס על מערך הישובים הקיים ביו"ש כאשר לכל יישוב, בהתאם לגודלו ולרגישותו הביטחוית יוקצו כוחות החטיבה-מרחב בהתאמה.

אוגדת חטיבות המרחב תהיה כפופה לצה"ל אשר יחוייב למסור דין וחשבון שוטף חודשי למשרד ראש הממשלה ולוועדת-כנסת מיוחדת אשר תוקם אך ורק כדי לטפל בנושא ההתישבות היהודית בשטחי יו"ש. יחידות משטרת ישראל תהיינה כפופות אירגונית לפיקוד משטרת ישראל ומבצעית לפיקוד הצבאי של חטיבות המרחב ותתרומנה חלקן בהשלטת הסדר הציבורי, שלא כהיום.

הסדר זה ימנע את הפוליטיזציה הניקלה הפושה בקרב הקצונה הצה"פית, המגובה בידי משטרה אשר מזה זמן רב אינה משליטה סדר בשטחי יו"ש מפאת שהפכה למפלגה פוליטית אנטי-יהודית לכל דבר וענין ומכאן, עמלה לדרוך על צוואר המתישבים בעודה מתירה השתוללות באין מכהה של הפלשתינים שם (ראה שרפת והשחתת שדות ויבולי המתישבים, ראה משחטות הרכב, ראה ההררי ציוד חקלאי ישראלי גנוב).  גם אנשי המנהל האזרחי יבואו משורות המתישבים-בשיתוף משולב הדוק עם פלשתינים מהאזור..

צה"פ הרי ממילא חושד בדתיים ומתישבים כי אינם נאמנים לו אלא למדינתם, לאדמתם, משפחותיהם וילדיהם (וכי מישהו יכול לגנות המתישבים על כך?) ובכן הנה הפיתרון, הפרדת כוחות. המתישבים יגנו על עצמם, בעוד צה"ל "ייפטר מעונשם של אלו". יתמו טרוניותיהם של יפי הנפש בנינו על כי, שוד ושבר, "חיילינו הרגישים והיקרים נאלצים לשמור על יהודים בארץ ישראל" (כן, נשמע כבדיחה אף לומר זאת – צה"פ כבר אמרנו?) ואולי תבוא ברכה נוספת באשר צה"ל אשר קרוב לוודאי יהפוך לברווז צולע עקב חסרונו של הצבר היהודי הלוחם הטוב ביותר כיום, אלו היהודים הדתיים המגיעים ברובם היחסי משטחי איו"ש, יאלץ לנער את שק המשתמטים משרות חובה צבאי ולחייב את יפי הנפש, מחצרצי "השלום והזכויות", בולסי הסושיי מבועת מדינת תל אביב, השולחים מפאת "שגב יפי נפשם" את האחרים למות תחתם, להתגייס, לתרום ואף לשלם מחיר דמים כמו כולם. שהרי כבר גרסנו, צבא העם, אז הנה לנו, צבא העם. ובאם בצבא העם עסקינן, הרי הבשורה הגדולה מכל תהי כי חיילי צה"ל לא יגרשו יותר יהודים מביתם.

למותר לציין כי יחידות צה"ל הסדירות העוסקות בתפקידי השלטת סדר אזרחי בשטחי יו"ש, יתפנו בכך לשם מילוי תפקידם היעודי הנאות והוא לחימה כנגד האויב (היכונו למצרים וסוריה כאיום מתחדש, גדול מאי פעם).  לא זה הניתפס כיום בצה"פ כאויב דהיינו המתישבים, אלא האויב הערבי למולנו.