למה אתם מח"כים? תתאחדו

יצחק וסרלאוף , י"ט בסיון תשע"א

יצחק וסרלאוף
יצחק וסרלאוף
ערוץ 7

מתרבים הקולות בציבור הדתי לאומי לאיחוד המפלגות תחת רשימה אחת ופתק אחד. הציבור שלנו מתחיל להבין ולחוש על בשרו את מחיר הפילוג, הקול שלנו מתחיל להיות צרוד והדרך בה אנחנו מתמודדים ונאבקים אל מול האתגרים שניצבים בפני עם ישראל והמדינה אינם מקבלים את הבמה הראויה להם, והעובדות מדברות בעד עצמן.

הרי אין וויכוח על האינטרסים המשותפים הרבים שמחברים אותנו, זה מתחיל במישור הלאומי בהתמודדות עם זהותה היהודית של המדינה וארץ ישראל השלמה, וממשיך עם הדאגה להתיישבות, מפעלי התורה, תנועות הנוער, והרשימה עוד ארוכה... אך כיצד? כיצד יהיה אפשר להיאבק, לדרוש ולהשפיע אם אין כוח פוליטי חזק, כוח אחד ויחיד שמאגד אותנו?

נדמה הדבר כאימא (הציבור) ששולחת את בנה (החכי"ם) עם רשימת קניות (אינטרסים) למכולת, רשימה גדולה וארוכה, הבן מסרב לקחת כסף (כוח האחדות) מאימו בטענה שיש לו כבר כסף שחסך בעצמו.  הילד ממלא את העגלה בכל טוב וניגש לדלפק לשלם, הקופאית מעבירה את המוצרים בקופה וכשמגיע העת לשלם עומד הילד נבוך כאשר בידו שני השקלים (המנדטים) שחסך.

רבותי, עומד כאן הציבור ברובו המוחלט ודורש אחדות. הגיע הזמן להתחיל לפעול בצורה רצינית למען האינטרסים שלנו, הגיע הזמן להשמיע קול חד וברור, הגיע הזמן שלנו לחזור למרכז הבמה הישראלית.

אנו חוששים ובצדק, מפלגת 3 מנדטים היא לא רחוקה מאחוז חסימה, וכולם מנצלים את מחיר הפילוג ומנסים לנגוס נתח מן הציבור הדתי לאומי, אם זה ש"ס שיוצאת בפרסום כל ערב בחירות בסיסמא "גם אתם הציבור שלנו" ואם זה מודעה אחרת מטעם אח"י "הגיע עת הליכוד", אבל בפועל יום אחר כך כולם שוכחים לדאוג לאינטרסים שלנו ובעיקר שוכחים לייצג נאמנה את הדעות וההשקפות המתאימות והנכונות לנו, מלבד שתי המפלגות הקטנות שלשם כך הם נבחרו, ורק לשם כך. אני חושב שהאמירה "אם אין אני לי מי לי" מתבררת יותר ויותר בכל פעם לאחר הבחירות, הבעיה היא שהאסימון נופל רק אחרי שחובשי הכיפה הסרוגה קנו את מה שהאכילו אותם במפלגות אחרות ולצערנו אין "פתק החלפה". אנחנו לא רוצים להגיד קדיש על המפלגות שמייצגות אותנו. המצב לא טוב עכשיו ועלול להיות קשה יותר אם לא נפעל לחיבור בהקדם.

אז לאחר שאנחנו יודעים את חשיבות האחדות, ואת גודל מעלתה נשאלת השאלה מדוע זה לא קורה? מה נתקע שם? האם לא צעקנו חזק מספיק?

אלא, באמת כולנו יודעים כי המפריע האמתי לאיחוד הוא בעיקר אישי, פרסונלי ושוב אישי, חששות אישיים של- מי בראש! – כמצוין במדרש " שתפשו הקב''ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן אמר לו ומי בראש, בן ישי בראש אי הכי לא בעינא! כלומר, גם אצל אישים דגולים וחשובים שאלת הפרסונל היא חשובה מאד, ובעברית פשוטה- בעיות אגו.

אולם אנו הציבור הדתי לאומי לא מוכנים לסבול עוד, ולכן הגיעה שעת השי"ן. חובה להתלכד ולהתאחד למרות ההבדלים והמחלוקות במספר מועט של דברים עקרוניים, שכנראה יהיו תמיד. עליכם להזיז הצידה את כל האישי, האנוכי והפרטי הקטן והקטנוני, למען רעיון האחדות, שהוא ורק הוא ראוי ונכון, ויפה שעה אחת קודם!