האנטישמיות לעולם עומדת

ככל שנפגין ונפנים בתוך העם את עוצמתנו התרבותית, הערכית והרוחנית, כך נוכל להצליח יותר במאבק האנטישמי והאנטי-ציוני העולמי המאיים עלינו.

זבולון אורלב , ד' בתמוז תשע"א

זבולון אורלב
זבולון אורלב
צילום: פלאש 90

מאבק תרבותי וערכי
פנים רבות היו לה לשנאת ישראל, לאנטישמיות, לאורך הדורות. היא לא נולדה בעת החדשה וגם לא בימי הביניים. יש בה מרכיב רגשי של שנאת הזר, אך גם מרכיב של פחד מפני האחר שהוא שונה בחכמתו. פרשתנו מלמדת על הצורות המיוחדות, הביזאריות, ששנאה זו יכולה לשקף.

לפחדיו של מלך מואב לא היה בסיס במציאות או יסוד עובדתי, שהרי בני ישראל הצטוו "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירושה" (דברים ב,ט). לאמור, לישראל לא היו כל כוונות לכבוש את מואב ולהתנחל בה ולא נשקפה למואב כל סכנה מישראל. ארץ מואב הובטחה לבני לוט וישראל היו מנועים מלכובשה. מדוע פחד מלך מואב, "ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא, ויקץ מואב מפני בני ישראל" (כב,ג)? מדוע בחר להתמודד עם פחדיו באמצעות שכירת בלעם לקלל את ישראל? התורה מבארת: "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי". לאמור, בלק חשש מהצלחת ישראל במאבק מול ה'מעצמות' של אותה תקופה, כפי שגבר על האמורי.

מדרש רבא (בלק פרשה כ) מוביל אותנו למחשבה על מאבק תרבותי, ערכי ורוחני; "ויאמר מואב אל זקני מדין: מה טיבן של זקני מדין כאן? שהיו רואים את ישראל נוצחין שלא כדרך הארץ, אמרו מנהיג שלהם (משה) במדין נתגדל, נדע מהן מה מידותיו. אמרו להם זקני מדין: אין כוחו אלא בפיו. אמרו להם: אף אנו נבוא כנגדן עם אדם שכוחו בפיו". המדרש הבין שאין מדובר כאן במאבק צבאי של גייסות מול גייסות, אלא "כוחו בפיו" – מאבק על תוכן, משמעות, מוסר וערכים.

דברי המדרש מתבססים על הכתוב עצמו, ואתה "לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני... כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר" (כג,ו). המדרש ממשיך (שם) ומבאר: "לא שהם גיבורים וחיילותיהם מרובים, אלא שמנצחין בפיהם, מה שאיני יכול לעשות". מלך מואב הבין שמקור ההצלחה של ישראל הוא באמונתם, בתרבותם, בערכיהם וברמתם הרוחנית, ולכן הוא מגייס את בלעם ומאמין שבכוח קללותיו אפשר לבטל את היתרון הרוחני והתרבותי של ישראל.

ישראל מול אוקיינוס ערבי
גם כיום הצלחותיה של מדינת ישראל מקורן בראש ובראשונה ברמה הרוחנית והתרבותית. מדינת ישראל קמה מעטים מול רבים; אי קטן של כששה מיליון יהודים העומדים בגבורה מול אוקיינוס ערבי-מוסלמי המאכלס 22 מדינות עוינות, ומיליוני קנאים מוסלמים החפצים לכלותנו.

לאחר שנכשלו כל הניסיונות להשמידנו במאבק צבאי, זה למעלה ממאה ועשרים שנה, בוחר העולם הערבי להיאבק בנו במסע נמרץ של תעמולה ארסית ומתוחכמת של דה לגיטימציה תרבותית וערכית. אנו מצויים בעיצומה של מתקפה איסטרטגית אנטישמית ואנטי-ציונית על עצם זכותו של העם היהודי למדינת לאום עצמאית בארץ ישראל.

נראה שיש מי שלא הבין עדיין את מהות המאבק. טרם גובשה התובנה כי מדובר במאבק תרבותו וערכי. חוסר האונים, העדר היערכות רצינית למאבק זה והכשלונות שבדרך מלמדים על העדר הבנה באשר למהות המאבק. להיערכות הצבאית מקצה מדינת ישראל מדי שנה קרוב ל-60 מיליארד ₪. למאבק באי-הלגיטימיות, באנטישמיות ובאנטי-ציונות העולמית, מקצה המדינה מיליונים בודדים בלבד. סכום זה פחות מתקציב ההסברה והשיווק של קוקה קולה בישראל!

פרשת בלק ובלעם צריכה לעמוד בפני קברניטי המדינה על מנת להבין שבכל דור ודור, ובכל מקום ומקום, יש בלק ומואב המאיימים ונאבקים בתרבותנו, וכי יש צורך להתמודד ולהיאבק מחדש על מורשתנו, אמונתנו וערכינו.

לתרבות בלק אין היום זכר. איזה ערך מוסרי, שפה או מורשת הנחילה מואב לאנושית? לעומתה, מורשתנו שניתנה לפני 3500 שנה בהר סיני מנצחת את מבחני הזמן, צולחת את אתגרי הדורות ומוכיחה את נצחיותנו גם בדור הטכנולוגיה, ההייטק והגלובליזציה.

מקללות בלעם, שהפכו לברכות, ניתן ללמוד מה חשב בלעם על נקודות התורפה בתרבות ישראל ובאמונתו. מברכותיו עולה כי יסודות העוצמה הרוחנית של עם ישראל הם האמונה בקב"ה, ערכי המשפחה המוסר היהודי ותרי"ג המצוות המשקפות את הערכים הנעלים של תרבות ישראל.

ככל שנפגין ונפנים בתוך העם את עוצמתנו התרבותית, הערכית והרוחנית, כך נוכל להצליח יותר במאבק האנטישמי והאנטי-ציוני העולמי המאיים עלינו. בגלל העדרו של בלעם בדורנו אין מנוס מליטול על עצמנו את האחריות והאתגר להפיץ בעולם את יתרוננו המוסרי והרוחני, וכך לנצח את הקמים עליו לכלותנו.

(המאמר פורסם בעלון 'שבת בשבתו')