חוק בצחוק

יש, אפוא, מממן לכל סעיפי החוק: אבא של רותי, אמא של יעל. רוצים מעון מסודר, מפוקח, אחראי? תשלמו. לא כמו ששילמתם עד אתמול, אלא יותר...

ליאורה מינקה , כ"ט בתמוז תשע"א

ליאורה מינקה
ליאורה מינקה
צילום: יחסי ציבור

אלה ימים של פתרונות קסם; כל אחד שולף מהשרוול תכנית או רעיון, מוציא מהבוידעם חוק, מגרד שאריות תקציב מתחתית הקופה ומכריז על קסם. אפילו הילדים הקטנים כבר יודעים שכל "קוסם" הוא בסך הכל מאחז עיניים.

בימים אלו, דקות לפני יציאת הכנסת לפגרה, מנסים להשלים בזריזות את חקיקת חוק הפיקוח על מעונות-יום וגנים. החוק חשוב
אין בחוק מילה אחת המלמדת על פיקוח על המחירים, והמציאות הישראלית מלמדת שכאשר ניתנת יד חופשית, היא אכן נכנסת בחופשיות עמוק אל תוך כיסיהם של ההורים
ומורכב מאד, ומנסה להתמודד עם בעיות בטחון ובטיחות, תברואה ותנאי רווחה במעונות, אבל יותר מכל הוא מנסה – כשמו כן הוא – להכניס לתוך מסגרת ממוסדת את הפיקוח על תנאי גידולם וחינוכם של מאות אלפי ילדים עד גיל שלוש.

יופי! ככה, פחות או יותר, אפשר לפתור גם את בעיית המשמרות של הרופאים, את מצוקת הדיור, את משכורות העובדים הסוציאליים, את מחירי הקוטג', הגבינה והדלק. על הנייר. ומה עם תקציב מתאים?

אחרי חודשים ארוכים של דיונים, ותחת לחץ של הפגנות המחאה, יצאה בשורה: האוצר יקצה מיליארד שקלים ליישום החוק. על פניו, זה נשמע לא רע. אבל לתרועת הניצחון הזאת, המבשרת על "תום עידן ההפקרות", יש המשך. ההמשך הזה מגלה לנו שהסכום ייפרס על-פני... שבע שנים. נו, לך תדע מה יהיה פה בעוד חודשיים. בעוד שנה. נכון, הפעוטות ימשיכו להגיע בוקר-בוקר למעונות. גם המחנכות והמטפלות. והאוצר? והממשלה? ושר התמ"ת? איפה הם יהיו, ומה הם יאמרו בעוד שנה ושנתיים למי שיצטרך לפרוע את השטר?

בקיצור, לעג לרש. אין בחוק מילה אחת המלמדת על פיקוח על המחירים, והמציאות הישראלית מלמדת שכאשר ניתנת יד חופשית, היא אכן נכנסת בחופשיות עמוק אל תוך כיסיהם של ההורים. יש, אפוא, מממן לכל סעיפי החוק: אבא של רותי, אמא של יעל. רוצים מעון מסודר, מפוקח, אחראי? תשלמו. לא כמו ששילמתם עד אתמול, אלא יותר...

צהלת החוק מוקדמת ומוגזמת: לא קסם, אלא קוסמטיקה. לא "לוקחים אחריות" כמאמר ההודעה, אלא לוקחים עוד כסף. בקרוב יראו כולם ויידעו.