על כל הקופה

בית המשפט היה חייב לבחון את התמונה העובדתית החלופית, גם אם כתוצאה ממנה יתברר שקצב הוא שקרן למהדרין.

פרופ'' אביעד הכהן , ח' באב תשע"א

פרופ' אביעד הכהן
פרופ' אביעד הכהן
צילום: ערוץ 7

עם תום שמיעת כל טיעוני המערער והתביעה, יצטרכו שופטי ההרכב לצלול פעם נוספת לים העדויות שנשמעו במשפט כדי לקבוע האם התיזה החדשה שהעלו סנגוריו של קצב עשויה להתיישב עם העובדות במידה כזו שיש בה כדי העלאת ספק בדבר אשמתו באונס.
בעוד שעל הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי יהיה קשה מאד לערער, ניתוחם המשפטי נתון לפרשנות ולתהייה מחודשת.

אין ספק שהטאקטיקה החדשה שבה בחרו הסנגורים משרתת את עניינו של קצב בצורה הטובה ביותר. בעוד שעל הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי יהיה קשה מאד לערער, ניתוחם המשפטי נתון לפרשנות ולתהייה מחודשת.

בפסק דינם נמנעו שופטי בית המשפט המחוזי לבחון את טענת ההגנה החלופית של קצב. זאת, משום שלטעמם חלופה זו – ולפיה קצב אכן קיים יחסים על הכפופות לו, אך בהסכמה - סתרה לחלוטין את עדותו השיטתית של קצב. ברמה העקרונית, דומה שדווקא בעניין זה צודקים סנגוריו של קצב הטוענים בערעורם כי בית המשפט היה חייב לבחון את התמונה העובדתית החלופית, גם אם כתוצאה ממנה יתברר שקצב הוא שקרן למהדרין.

מפסק הדין עולה שהכחשותיו הגורפות של קצב, שלא עלו בקנה אחד עם המסקנות העובדתיות שאליהן הגיע בית המשפט המחוזי, העלו את חמתם: "מדיניות משפטית ראויה... אינה מתיישבת עם 'בוקה ומבולקה' שכזו. משפט פלילי אינו משחק, והנאשם אינו יכול לשנות קו הגנה כאוות נפשו, לפי גחמה כזו או אחרת, או לפי יעוץ משתנה", כתבו שופטי המחוזי בהכרעתם.

אכן, תפקידו של בית המשפט הוא לברר את האמת. לא את מידת מהימנותו או עקביותו של אדם. גם אם יוכח שקצב, שלאורך כל משפטו נאחז בארץ להד"ם, וטען ש"לא היו דברים מעולם", שיקר במצח נחושה באשר להיעדר מערכות היחסים עם הכפופות לו, לא יהא בכך די כדי להרשיעו בעבירת האונס החמורה.

אם העובדות עצמן תעוררנה ספק בלב השופטים, שמערכות היחסים, כפי שמנסים כעת סנגוריו לטעון, היו אכן בהסכמה ולא בכפייה, עשויה עוד הקערה המשפטית להתהפך על פיה.

ימים יגידו האם שופטי ערכאת הערעור, שבשונה משופטי ביהמ"ש המחוזי יתייחסו בכובד ראש לחלופה שמציע כעת קצב, אכן ישתכנעו שדי בכך כדי להטיל ספק המונע את הרשעתו במעשי האונס שיוחסו לו.