המאבק על הבית

הסברה על פיה על היהודים להסתפק במתחם הכותל, הזכירה לי את השלטון הנאור והמתקדם שהיה כאן לפני 700 שנה תחת הסולטן הממלוכי ביברס.

רעות יעקבסן , ח' באב תשע"א

רעות יעקבסן
רעות יעקבסן
ערוץ 7

אלי, יליד הארץ, בן 34, מכיר את הווית הרחוב הישראלי היטב וגם את נקודות הביקורת הביטחונית בכניסה לכל מתחם. אפילו אותו הצליחו כוחות המשטרה להפתיע: לפני שבועיים עלה עם מספר חברים להר הבית, שם הועבר לבדיקה גופנית שכללה התעסקות בנעליו.

"מה אתה מחפש שם?" שאל את השוטר, חשב לתומו שאולי חושדים בו שהוא מסתיר סכין או אולר. התשובה שקיבל היתה הזויה לחלוטין "תהילים, יש עליך אולי ספר תהילים?" ענה לו השוטר. כן, בישראל 2011 אין להכניס תהילים להר הבית. שקספיר אולי, חוברת מתכונים אפשר, אבל אם אתה ממש מעוניין להכניס חומש או סידור זה כבר אסור, כך לפחות על פי כוחות הביטחון של מדינת ישראל.

לא, אין מדובר בטעות אלא בנוהל קבוע. מיד עם הכניסה להר הבית עברה קבוצת העולים תדריך קצר מפי שוטר נוסף: "לא מכניסים סידורים, לא חומשים, אסור להתפלל, אסור לומר פסוקים או תהילים, אסור להשתחוות", השוטר עצר רגע ומייד הוסיף את האיסור הבא, החדש יחסית "ואסור לשיר". למען לא יפלט להם בטעות "שמע ישראל" מהשפתיים, או איזה פילפול חדש מפרשת השבוע, לאלי וחבריו הוצמדו 2 שוטרים. אל כל אלה התלווה משקיף, נציג השלטון הבלתי רשמי בהר, איש הווקף.

הסברה על פיה על היהודים להסתפק במתחם הכותל, הזכירה לי את השלטון הנאור והמתקדם שהיה כאן לפני 700 שנה תחת ה
מי שתקע בשופר ונתפס הושלך לקישלה. עברו מאז הרבה שנים, התחלף השלטון. אך בין חומות ירושלים כאילו עמד הזמן מלכת, בניין הקישלה עומד על תילו וממשיך בתפקידו
סולטן הממלוכי ביברס. אז הורשו יהודים להגיע למערת המכפלה, לקברי אבותם, ולעלות למתחם במדרגה הראשונה והשניה עד למדרגה השביעית המפורסמת לשימצה, רק עד לשם. זהו אותו רציונאל בדיוק הסובר שעל היהודים להסתפק בגישה לכותל המערבי. עד לשם תדרוך כף רגלם, אין להם צורך להמשיך ולטפס במעלה ההר. ואל תתנו לרגע לעובדות לבלבל אתכם. לא העובדה שהר הבית הינו המקום הקדוש ביותר ליהודים מאז ראשית קיומם, ולא העובדה שיש שלטון יהודי בישראל, שלטון שחרט על דגלו שיוויון זכויות ללא אפליה על רקע דתי ובה בעת מפלה יהודים מלעלות להר. כיום ליהודים אסור להעלות ספר קודש או תשמישי קדושה אחרים, ומנגד ילדים מוסלמים משחקים בראש ההר כדורגל. "שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה", גם השורה הזו בשיר איננה נכונה עוד.

בבית הספר היסודי הקריאה לנו המורה סיפור גבורה על המחתרת היהודית. אז בימי המנדט הבריטי נקבע שתקיעה בשופר בכותל המערבי הינה פגיעה בקודשי האסלם והואיל וכך, לא יוכלו עוד יהודים לתקוע בשופר בראש השנה בתפילתם. מאז אותה קביעה פעלו אנשי המחתרת להבריח שופר לכותל. השוטרים הבריטים היו עורכים חיפושים מדוקדקים בנכנסים לכותל, ולמרות זאת אנשי המחתרת לא היו מאכזבים, ובתחבולות שונות מצליחים להבריח שופר ולתקוע בו עם סיומו של יום הכיפורים.

מי שתקע בשופר ונתפס הושלך לקישלה. עברו מאז הרבה שנים, התחלף השלטון. אך בין חומות ירושלים כאילו עמד הזמן מלכת, בניין הקישלה עומד על תילו וממשיך בתפקידו. יהודי שעולה להר הבית וממלמל בשפתיו פסוקי תפילה יכול למצוא את עצמו מובל למעצר באותו בניין ממש.

ערב תשעה באב תשע"א, ימי חורבן וציפיה לגאולה.