סינדרום רוטשילד

אין בחופשת קיץ מאולתרת בשטח הצפוף של המרכז שום דבר חריג מבחינה פסיכולוגית או חומרית.

גלעד זליבנסקי , ח' באב תשע"א

גלעד זליבנסקי
גלעד זליבנסקי
ערוץ 7

המקרה המתועד הראשון הוא של צעירה מתל אביב באמצע שנות העשרים לחייה. בעקבות אי תשלום שכר דירה או סיבה אחרת, היא פונתה מהקופסא האהובה עליה בבועת השמנת היקרה של הנדל"ן בגוש דן. אבל במקום פשוט לעבור לדירה דרומית יותר, או להתפשר על דיור בר-השגה בכפר שמריהו, היא הלכה לשדרות רוטשילד והקימה שם אוהל מחאה בהשראה של האוהל למען גלעד שליט.

לכאורה אין בחופשת קיץ מאולתרת בשטח הצפוף של המרכז שום דבר חריג מבחינה פסיכולוגית או חומרית. אם השכנים טובי לב והמקום נראה בטוח ומבריק מתיירים עשירים ומאנשי עסקים שמייפים את השדרות עם גני עדן מלאכותיים של ידיעה תנכית מתקדמת של כל סוגי המיטות מסדום ועד סאד, אלף שמות של רבעי כוס חלב עם קצת קפאין, ועוד חומרים ממכרים ואוהבי מוח במגוון טעמים ותחושות. אין סיבה שלא יצמחו שם כאילו במקרה כמו האתונאים הקדמונים שנוצרו מתוך האדמה, אחווה של אוהלים בלתי חוקיים של מתנחלים לא אידיאולוגיים.

מעבר להיגיון התקשורתי והעונתי של הקמת מחנות האוהלים דווקא במרכזי ערים, האופי המהפכני של התופעה הזאת מתבטא בדח
בניגוד לאזרחים טובים מכל החברות הנאורות בהיסטוריה המערבית, אנשי האוהלים, ובעיקר יוזמי המחאה והקולות הקבועים מביניהם, מאמינים באופן מילולי שלקריאת התיגר שלהם על הסדר החברתי והפוליטי של השיטה השלטת לא צריך להיות תוכן כלשהו
ף לא להסתכל מעבר ליריעות מאהל ולהפנות עורף לכל הבריאה במשך כמה שבועות, בעזרת גושים קצרי ראייה וצרי אופקים גדולים ורחבים ככל שניתן... לבוא במגע בלתי אמצעי עם ההמונים הרחוקים בלי לגעת באף אחד ובשום דבר. זה דומה להליכה ברחוב סואן, לנסיעה ארוכה בדרכים בכלי רכב, או לגלישה עיוורת דרך חיבור לאינטרנט, בעיקר ברשתות חברתיות... האחדות המדומה נינוחה ונעימה במבט ראשון. אבל כדי להמשיך להחזיק אותה באמונה שלמה, בלי להבחין שהיא עשויה כל הזמן מאות אלפי חלקים לא תואמים, כולם במחנה של המחאה חייבים למחות בלי הסבר. כולם שותקים בשביל כולם אך ורק כדי להסכים על זכות השתיקה שמשמרת את העדר בן מספר השבועות, אבל בו זמנית לא מסכימה עם כל אלה שנתפסים באותה מחאת שדה עירונית כאוייבים של "מעמד הביניים" החדש בשתיקה רטרואקטיבית.

אבל חומר הראיות האנתרופולוגי של המחאה הזאת מתרחק מהאוהלים ומוביל לעיקרון פרה-היסטורי שקם לתחייה מתחת לפני השטח של החברה החדישה: בדומה לזמנים החשוכים ביותר בתולדות המחשבה האנושית- שבהם שבטים פראיים התאספו וביצעו טקסים על טבעיים כדי להוריד גשם, לסלק או למנוע מגיפות או אסונות טבע, לקלל או לברך את עצמם באופן כללי, באוהלים של היום מתבצע בדיוק אותו דבר, עם אותה אמונה תפלה יסודית, ובעיקר- עם אותו חוסר אונים אינטלקטואלי והעדר מפורש של פתרון רציונלי ומבוסס מבחינה מציאותית ותועלתית.

בניגוד לאזרחים טובים מכל החברות הנאורות בהיסטוריה המערבית, אנשי האוהלים, ובעיקר יוזמי המחאה והקולות הקבועים מביניהם, מאמינים באופן מילולי שלקריאת התיגר שלהם על הסדר החברתי והפוליטי של השיטה השלטת לא צריך להיות תוכן כלשהו. ומעבר לזה – עדיף שלא יהיה למרד שום תוכן חוץ מהמרד עצמו. או במילים אחרות- הסיבה לכל המחאה היא הסבל שנגרם להתקהלות. מעבר לזה, העדר לא יודע מה להגיד. והרועים החצי וירטואליים שמובילים אותו מנסה לגרום לו להמשיך לשתוק, כדי שמילים לא רצויות לא יגרמו לו להתפזר לכל הרוחות או להתפצל למספר לא ידוע של חילוקי דעות עם תוכן.

בדומה להשקפה הרוחנית של האנשים הפרימיטיביים, גם אנשי המחאה, מאמינים שהכלכלה היא סוג של תופעת טבע או כוח אלוהי שנשלט על ידי אנשים מעטים בעלי כוח. יש לנו כאן מכשפים כמו ראש הממשלה, שר האוצר והטייקונים שבהכרח אשמים בבצורת. וצריך לאיים עליהם, כדי שהם יסירו את הקללה מהמעמד הבינוני. כל מה שנדרש זה לארגן מאות אלפי אנשים שיבצעו את הטקס (קסם לבן) כל הקיץ, ובסוף כוחות האופל יפסידו ויהיה שפע ושוויון, או לפחות הקלה לרוב בני האדם.

קל לטעון נגד המשל הפרימיטיבי הזה, שהכלכלה במדינת ישראל ובמיוחד הפירות שלה וחלוקת הרווח או הנטל הם כוחות שנמצאים גם בלי אמונות פראיות בידיים ממשלתיות ופרטיות שונות... ולכן זה מטיל בספק את ההשוואה של המחלוקת הכלכלית בארץ עם הקונפליקטים הפרימיטיביים של חברות פרימטיביות עם אלים, מכשפים, ועם הטבע עצמו.

אולם חשוב לנו לזכור פעם נוספת, את העובדה שכל המוחים בכל האוהלים או מחוץ לאוהלים שדיברו הודו שהם לא מבינים שום דבר בכלכלה או בנושאים מעשיים ושהם שומרים על זכות השתיקה לגבי כל השאלות על פשר החלומות הכלכליים של המחאה. ובנוסף, הם חזרו ואמרו שאין להם רע
זה נראה כאילו שלוחמי חופש חמושים השתלטו על כל האוהלים, ובתמורה לשחרור כל בני הערובה והפסקת המהומות, הם מציגים דרישות קומוניסטיות רדיקליות, כמו למשל, חינוך חובה (!) חינם (על חשבון המדינה) מגיל שלושה חודשים וסיכול של המשך ההפרטה במגזר הציבורי וכו'
יונות או פתרונות מבחינה כלכלית או קונקרטית. ושהם בעצם בכלל לא זקוקים להשכלה או להבנה כלשהי של הבעיות שעליהם הם מוחים ו"הופכים" את המדינה על ראשה. כל מה שנוגע להם, במילים אחרות, זה שהאנשים שלהם סובלים מבצורת כלכלית. ושהם רוצים גשם כלכלי ופירות כלכליים יותר טובים שייצאו מהאדמה וייפלו מהעצים מיד, ומעל לכל – הם רוצים שהטבע יתן להם יותר אדמות, ובעיקר את האדמות היקרות והפוריות ביותר במישור החוף.

אם יש מכנה משותף כללי לכל הקורבנות הנפשיים של קדחת האוהלים, כנראה שאלה בעלי אזרחות תל אביבית או ישראלית, שאין להם בדרך כלל אמונה דתית מסורתית, או פילוסופיה מסודרת וביקורתית או שליטה מעשית או תאורטית בהגות פוליטית ובאזרחות שיכולות לשמש כחיסון שכיח נגד המאגיה האנטי פוליטית והבלתי מזדהה עם שום רעיון.

מבחינת אמצעי ההדבקה, והסביבה שבה המחלה החברתית דוגרת ומתפרצת למספרים גדולים: אין צל של ספק שחלק גדול מההתפשטות הזאת נעשה באמצעות צינורות ומזרקים שהם למעשה חיבורים לרשת ממחשב נייד או נייח. חלק קטן מהמחלה מידבק גם דרך אמצעי תקשורת חדישים אחרים. אבל את רוב המוטציות והאבולוציה ההמונית שלה, מחאת האוהלים חייבת לספר הפרצוף ולאתרי האקטואליה שמתמחים בהפצת חומרים מסוכנים ללא ביקורת. אין ספק שלאורגניזמים שמבלים תקופות ארוכות מתוחלת החיים שלהם בחממות הוירטואליות יש סיכוי גבוה לפתח גם את התסמונת הזאת ולהפוך לאוהל למשך חופשת הקיץ, או פשוט להישאר במצב "אוהל" מהבית דרך חיבור האינפוזיה לרשת. אנשים שהידע שלהם על הארץ והעולם מבוסס על ספרים יותר מאשר על סרטונים וטוקבקים הם בעלי סיכון נמוך לסבול מהתסמינים. אבל יש גם מיעוט שהוא אידאליסטי באופן מולד, והוא עלול לשקוע בעקבות האוהלים בחשיבה מאגית שדומה לחשיבה אופטימיסטית ולתמימות פשוטה וחולמנית בהקיץ.

אם היה נדמה לנו שכל החולמים והדוגרים על האוהלים התפכחו מאז שהם הציגו דרישות לממשלה, הדרישות הוכיחו את ההיפך. זה נראה כאילו שלוחמי חופש חמושים השתלטו על כל האוהלים, ובתמורה לשחרור כל בני הערובה והפסקת המהומות, הם מציגים דרישות קומוניסטיות רדיקליות, כמו למשל, חינוך חובה (!) חינם (על חשבון המדינה) מגיל שלושה חודשים וסיכול של המשך ההפרטה במגזר הציבורי וכו'.

ניתן לקוות שהתסמונת הזאת היא תלוית עונה ומזג אוויר, ואולי גם חשיפה תקשורתית. כך או כך, כוחות הטבע של החורף ישטפו את התופעה הזאת בדרכים הישנות והאמינות שעליהם מבוססים לוחות השנה החקלאיים. בינתיים האוהלים במובן חברתי מציינים גבול אפשרי בין חברה לחברה, או בין שני סוגים של חברות. בדומה למוסדות חברתיים אחרים שמציינים גבולות ותתי מינים בתוך אותה חברה.