בודדים במערכת רוטשילד
בודדים במערכת רוטשילד
אני יודע שנמאס לכם מרוטשילד, אבל כמו כולם, גם אני בטוח שהדעה שלי בנושא היא הכי טובה, הגיונית, משתתפת וקוטלת בו זמנית ועוד קלישאות מהסוג הזה. אז תודה מראש על הסבלנות....

האמת היא, שכבר בתחילת העאלק "מחאה" - ביקרתי ברוטשילד. רציתי לראות מה בדיוק קורה שם, לצערי, התרשמתי שמדובר בקבוצות שמאל קיצוניות שמובילות קו אנרכיסטי שמטרתו לגרום לאנדרלמוסיה נעדרת שליטה שתוצאתה – החלפת השלטון.

אח"כ הגעתי שוב, הפעם במסגרת "מחאה" של רבי נחמן, במסגרתה שרנו, רקדנו ושוחחנו עם עוברים ושבים, שלא בדיוק הבינו איך רבי נחמן קשור למחאת הדיור, הסברנו להם שהאמרה הידועה "כל העולם כולו – גשר צר מאוד", היא תוצאה של גודל הדירות בתקופתו של רבי נחמן וסיפרנו לכולם את המשל הידוע, נו, זה עם החסיד, צפיפות, רבי ועיזים.... האמת, כל הכבוד לחברה שמחזיקים את האוהל שם, להכניס קצת יהדות בלב מה שקורה שם, חברה שעושים שם שבתות, ימים כלילות ולא מרפים. ללמוד מהם! ועל זה רציתי לשוחח אתכם....

אתמול התקשר אלי מאיר ברטלר- "יהודה, הפקרנו את רוטשילד! איפה יהודה ושומרון?"(שיחה של 20 דק') התווכחנו קצת, סיפרתי לו מה אני ראיתי, הסברתי לו למה אין לי כוונה להשתתף במחאה המונהגת על ידי אותם אנשים שלחצו על פינוי אחינו היקרי

לצערנו, תושבי יו"ש סובלים מהפרת הזכויות הקולקטיבית, החמורה ביותר בישראל, החל מחוקי בנייה דרקוניים המחייבים את אישורו של שר הבטחון (שאינו מאשר) לכל בנייה שהיא

ם מגוש קטיף, אנשים שמפריעים לי לחיות ביו"ש, שלוחצים לפנות אותי, קוראים לי "כובש", "גזען" ועוד כיד הדמיון הטובה. סיימתי – "אני לא רוצה כל קשר איתם וההגעה שלי רק תיתן להם רלבנטיות". אז אמרתי ו...רצתי להוציא הודעות המבקשות מכל תושבי הישוב להגיע לרוטשילד אחה"צ, העמסתי את הילדים הגדולים וכעבור שעה (לא היו פקקים) מצאתי את עצמי עומד בלב קבוצה של כמה עשרות נערים ונערות צעירים, אך חדורים בהתלהבות, שמכריזים שהפתרון למחאה נמצא ביהודה ושומרון.

אין מה להגיד, כל הכבוד למאיר, "ברוך אומר ועושה", החבורה הקטנה הזאת, הצליחה למשוך אליה את רוב שימת הלב במתחם כולו, הובאו מחצלות, חולקו מגאפונים ונקבעו כללים של תרבות דיון – "רק מי שמחזיק במגאפון מדבר" ומיד נראתה "ערימת ילדים" על המגאפון שנחלץ בעור שיניו, הסוללות נמצאו מפוזרות, הוחזרו למקומן והסדר שב על כנו. כל אחד שהיה לו מה להגיד, דיבר בתורו כשמסביב קבוצות קטנות יותר – בסגנון אישי, מנסות לקיים רב-שיח בנושא יו"ש, ערבים וכדו'.

גם מקומם של "הנודניקים" הקבועים לא נעדר, אני מדבר על בחור מהקהילה, נו, אתם יודעים איזה קהילה... שעמד וצעק, אם אפשר לקרוא לצפצוף הזה - "צעק", שהוא לא מוכן לשבת ולשמוע אנשים שאחראים לרצח חבריו ב- "בר-נוער" בתל אביב! חופש ביטוי – כבר אמרנו, לא? דמוקרטיה, בית משפט, את כל זה הוא שכח כשמדובר במה שמשרת את האג'נדה שלו... גם היתה איזו קבוצה שעמדה והפריחה סיסמאות – "ערבים ויהודים יולדים ביחד ילדים" ומיד, למען השוויון בין המינים- "ערביות ויהודיות יולדות ביחד ילדות", מיד שאלתי האם הערבים והיהודים משתמשים באם פונדקאית ומה יהיה הילד – ערבי או יהודי? היו לי גם שאלות על הסיסמה השנייה, אני אחסוך מכם/ן את השאלות. שאלתי גם איפה הערבים שיצעקו איתם ביחד את הסיסמאות והאם הוקם בעזה אוהל מחאה דומה, עם אותן סיסמאות. ואם כן, מתי העלייה לקבר.... אבל מה זה משנה להם, העיקר הסיסמאות! אחד למשל, התעקש שיש לו חברה ערביה, אך לא ידע לספר היכן היא מתחבאת ברגעים אלו והאם היא כבר נרצחה על רקע כבוד המשפחה, או שאחיה עדיין לא מצאו אותה....

אבל מה שבעיקר צרם לי, היתה העובדה שאת סיפורם של יהודה ושומרון במחאה, הפקרנו בידי קבוצת נערים ונערות בני 18! איפה הזכויות שלכם – תושבי יו"ש? לכם אין מצוקת דיור? לא זכור לי שהיתה "הקפאה" בתל-אביב, למה אין אף מבוגר אחראי? (ולא שאני מזלזל בנוער הנפלא שראיתי שם ח"ו), איפה תושבי שבי שומרון, קדומים, ביתר עילית, תל ציון, קרית ארבע ועוד, שיספרו על המצוקות בישובים שלהם? על הנסיעה ברכבים ממוגני ירי, על מחסור בדירות, על מציאות סוציואקונומית קשה, על הקשיים שיש למשפחות ברוכות הילדים הרבות ביו"ש. האם ל -350,000 התושבים ביו"ש, אין בעיות? ברור שהבעיות חמורות יותר מבעיותיהם של יושבי רוטשילד וכפי שהגדירה זאת ילדה, שנשאלה בראיון טלוויזיוני - איזה מחירים בדיוק יקרים? היא ענתה – "במסעדות"! טוב, נו, כל אחד והבעיות שלו....

לצערנו, תושבי יו"ש סובלים מהפרת הזכויות הקולקטיבית, החמורה ביותר בישראל, החל מחוקי בנייה דרקוניים המחייבים את אישורו של שר הבטחון (שאינו מאשר) לכל בנייה שהיא! המשך באכיפת חוק חסרת פרופורציה, המביאה להוצאות כספיות גבוהות ומיותרות! בנק אחד בלבד נותן משכנתאות, מה שמביא לחוסר תחרות בענף, מחסור בכיתות לימוד וגנים צפופים בגלל קשיי הבנייה, 4 משפחות! מיצהר

לסיום, ואי אפשר בלי "אהבת חינם", אני מבטיח שאם תגיעו, אתם תתפלאו לראות כמה יזדהו אתכם. איך אמר לי מאיר – "כשהגענו, ניגשו אלי תושבים ואמרו – "חיכינו לכם, איפה הייתם עד עכשיו?"

מגורשות מביתם לשנה שלימה ללא כל ראיות, עימם מורחקים 8 נוספים! ישובים שלא מחוברים לחשמל ומים וגם מי שמחובר, סובל מבעיות אספקה. מחסור בתשתיות כדוגמת כבלים, אינטרנט, טלפון וכדו' ועוד כהנה וכהנה. עוד לא התחלתי לדבר על המגורשים מגוש קטיף שטרם נמצאו להם פתרונות, על סטטיסטיקה אכזרית של משפחות שקרסו, בני נוער במצוקה, אבטלה גואה וקריסה כלכלית ונפשית וכל זאת לצד תרומת תושבי יו"ש שחוץ מחייהם, תורמים למדינה גם בצבא, שירות לאומי, יצירה ועשייה, מפעלי חסד ועוד!

אבל כל זה נעדר מהשיח ברוטשילד! שם יודעים לספר שהכל בגללנו, תושבי יו"ש! תקציבי העתק המוזרמים להתנחלויות (מי שמצא תקציב כזה, מוזמן להפנות אותו אלי לבירור...) "הכיבוש", "הגזענות", היא הסיבה לכל צרותיהם של יושבי רוטשילד. אה, שכחתי, גם החרדים! גם הם לא שם (מטעמי צניעות כמובן).

אז זהו, תקראו למאמר שלי "תמרור אזהרה", "קריאת כיוון", אך אל תגידו שלא הזהרתי – אין לנו ברירה, חייבים לנצל את הבמה שם, להתחבר לעם, לספר לו מי אנחנו, לא לחכות שיחליטו לגרש אותנו ואז ללכת למבצע "פנים מול פנים", ללכת עכשיו! זה "הפנים מול פנים" הכי טוב שיש, קהילות וישובים שלמים צריכים לעלות על אוטובוסים (בעיות חנייה, כבר אמרנו?) ולהקים אוהלי "מחאה", "הסברה", "מחנה קיץ", "הפצות", תקראו לזה איך שאתם רוצים. ותספרו עלינו, על תושבי יו"ש, על הקשיים, על החלוציות והבנייה, על התרומה למדינה, על מי שאנחנו, ככה, בלי מסכות.

ובכלל, קחו בחשבון שיש תקציב אחד, אם יתנו ל"כלבים חסרי הבית" (נשבע לכם שיש שם אוהל/מלונה כזה, צעדה למענם היום ב – 18:00) אם תשבו תחת גפנכם ותאנתכם, התקציב עלול להיות על חשבונכם.

לסיום, ואי אפשר בלי "אהבת חינם", אני מבטיח שאם תגיעו, אתם תתפלאו לראות כמה יזדהו אתכם. איך אמר לי מאיר – "כשהגענו, ניגשו אלי תושבים ואמרו – "חיכינו לכם, איפה הייתם עד עכשיו?"

ראיתי את זה במו עיני, תגיעו, אל תשאירו את הנוער בודד במערכה.