מצרים משענת קנה רצוץ

בטרם נתרסק אל הים, מוטב לו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסגת מהסכמתו על הקמתה של מדינה נוספת בין הירדן לבין הים.

ד"ר גבי אביטל , כ"א באב תשע"א

ד"ר גבי  אביטל
ד"ר גבי אביטל
צילום: ערוץ 7

שעת בוקר מוקדמת. מאקס נורדאו מזמין את ידידו זאב ז'בוטינסקי לכוס קפה של בוקר טרם מלחמה ומקונן בפניו את מה שכבר משה רבנו יודע. "היהודי אינו לומד מן ההיגיון אלא מן הקטסטרופה, הוא לא יפתח מטריה למראה שמים מעוננים אלא יירטב בגשם ויחלה בדלקת ראות". שעת בוקר מוקדמת בשפלת החוף, רגע אחרי תפילת הבוקר, כותרות העיתונים: טילים על באר-שבע, אשדוד, גן-יבנה. השמים המעוננים הם ממדבר סיני, מיהודה, מהשומרון, מהלבנון וממורדות החרמון בואכה כנרת, ירדן ואילת. הגבול הארוך ביותר שיש למדינה אחת עם אויביה. המטריה, כך אומרים, היא 'כיפת הברזל'.

יום העצמאות ה-19 של מדינת ישראל. מצעד צבאי בחוצות ירושלים. אווירת מחנק באוויר, לא רק מדמעות שמחה. דקות ספורות לאחר המצעד הצבאי, מקבל הרמטכ"ל יצחק רבין טלפון, יחידות צבאיות מצריות בגודל דיביזיה בדרכן אל חצי האי סיני. תשעה עשר ימים חולפים וכוחות צה"ל נעים אל תוך סיני, תשע-עשרה שנים לאחר מלחמת העצמאות. 'סדין אדום' קראו לפקודת היציאה למלחמה. חמש עשרה שנים לאחר מכן ישראל נוטשת את כל סיני עד לגרגירו האחרון, בפעם השנייה.

מאז מלחמת השחרור ועד היום, ישראל חתמה על הסכמי שביתת נשק, נסוגה מסיני פעמיים, חתמה על הסכם שלום עם מצרים ובכך הסירה לפחות פורמאלית את העילה לעוינות המצרית, בתמורה זכתה ישראל להכרה פורמאלית של הגדולה והחשובה מבין מדינות ערב. ישראל חתמה על הסכם שלום עם ירדן וב
על מדינת ישראל להצהיר כי העיקרון "שטחים תמורת שלום" הוא עיקרון נעלה עד מאוד. לפיכך, מי שרוצה שלום שייתן שטחים. אחרי הכול לישראל יש את מרבצי השלום הגדולים בתבל ולעולם הערבי שפע של שטחים
כך הכירה בעצם בריבונותה של ירדן על שני שלישים מהשטח המובטח לבית הלאומי לישראל. ישראל חתמה על הסכם עקרונות והכרה בארגון טרור, הסכמי אוסלו הארורים, נטשה את חבל עזה וגירשה יהודים. ישראל הרסה את חבל ימית ולאחר מכן את גוש קטיף. הלכה למעשה, מאז חורבן ימית, השלום עם מצרים הוא בעצם מלחמת טרור ללא הפוגה.

האם ישנו צעד שממשלות ישראל טרם עשו על-מנת שמדינת ישראל תיוותר ללא מרחב מחיה מזערי, ללא עתודות מים וקרקע לאוכלוסיה יחידה במינה, זו המתרבה יותר מכל ארץ מערבית? שהרי ישראל תצטרך לעמוד בעומס כלכלי בלתי נסבל שעה ש'תאלץ' להעתיק ממקומם חצי מיליון יהודים. שטחה של הארץ יעמוד על 22 אלף קמ"ר שהוא אחד חלקי 537 משטחי מדינות ערב.

ובמקום לראות את סיומו של 'הסכסוך', עולה ומתגבר הנחש הקדמון בעל שלושה ראשים, איום בהשמדת ישראל, הכחשת השואה ואנטישמיות במסווה של אנטי ישראליות. ישראל נתפסת בקרב העולם הערבי כפגיון בלב האומה הערבית (כדברי מובארק לעיתון הגרמני 'דר-שפיגל'). במילים אחרות, מדינת ישראל חוזרת אל המצב בו שהה יצחק רבין הרמטכ"ל בטרם הבין את חומרת המצב, לפני ארבעים וארבע שנים, רק בתנאים הרבה יותר קשים.

בטרם נתרסק אל הים, מוטב לו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסגת מהסכמתו על הקמתה של מדינה נוספת בין הירדן לבין הים. בהכירו את ההיסטוריה של העם היהודי, וגם המקבילה העתיקה, הסינית, ראוי שיקשיב למצביא סון טסו כאשר כתב לפני 2500 שנים: "רק כאשר ידע האויב שיש בכוחך לעקור מליבו מחשבות זדון עם הלב יחדיו, רק אז תדע שלום בגבולך."

על מדינת ישראל להצהיר כי העיקרון "שטחים תמורת שלום" הוא עיקרון נעלה עד מאוד. לפיכך, מי שרוצה שלום שייתן שטחים. אחרי הכול לישראל יש את מרבצי השלום הגדולים בתבל ולעולם הערבי שפע של שטחים. תימוכין לעקרון זה, נתניהו יכול למצוא לא בסין אלא בלשכת הנשיא: "ספק אם מרחב טריטוריאלי יכול להעניק למדינה כלשהי הרתעה מוחלטת, אבל היעדר מרחב טריטוריאלי מינימאלי מעמיד אותה במצב של אי הרתעה מוחלטת, שבו כשלעצמו יש פיתוי כפייתי כמעט לתקוף את ישראל מכל העברים". מדברי שמעון פרס בספרו 'כעת מחר'.