ביבי וסינדרום סטוקהולם של המחאה

בישראל מלחמות ניתן לנהל כראוי רק כאשר השמאל בשלטון, אך אנשי ארץ ישראל מתקשים להבין כי מחאה או מהפכה בישראל ניתן לקדם רק כאשר הימין בשלטון.

חיים יטיב , ה' באלול תשע"א

חיים יטיב
חיים יטיב
ערוץ 7

הסיפור שאגולל מטה הוא סיפורו של ראש ממשלה אשר חטף את בוחרי הימין החזיק בהם כבני ערובה ובזכות סינדרום סטוקהולם גם זכה לתמיכתם בשעות הקשות של המחאה.

בטרם אכנס לפרטי הסיפור אתן הסבר קצר על סינדרום סטוקהולם או בעברית תסמונת סטוקהולם "היא תופעה שבה אדם המוחזק בכפייה בידי אנשים זרים, מפתח אמפתיה והזדהות נפשית עם האידאולוגיה והמעשים של האנשים המחזיקים בו" (וויקיפדיה) התופעה מוכרת תחת שם זה מאז שוד בנק בסטוקהולם משנת 1973 אשר בסיומו לתדהמת הצופים נישקו וחיבקו ארבעת החטופים את החוטפים...

ועתה לסיפורינו: בשבועות האחרונות אנו עדים לתופעת סינדרום סטוקהולם של ממש בקרב אנשי ארץ ישראל.

הפסקתי לספור את הכתבות נגד המחאה של אנשי ימין דגולים ומוערכים, הזועקים מעל לכל במה תקשורתית, כי השמאל מנסה לגנוב מהם את השלטון הלגיטימי באמצעות מסע מחאה חברתי הממומן על ידי הקרן החדשה ועוד ארגוני שמאל חתרניים.

תחילה צחקתי מהתופעה וחשבתי שחבריי בימין יתעשתו, אך ככל שעבר הזמן נדהמתי לראות שהפתולוגיה רק מחמירה וכי חבריי האנוסים התאהבו אהבה של ממש בביבי החוטף.

ובטרם אתייחס לטענות על מסע שמאלני שמטרתו לגרום לאנדרלמוסיה לקראת הקמת מדינה "פלסטינית" ולהיפטר משלטון הימין, אבקש להזכיר מספר עובדות לאותם משכילי הימין הסובלים לעתים משכחה.

כבר כתבתי את דעתי על ביבי נתניהו והחשדות כי הוא משרת גורמים זרים, ראה כאן.

אך גם אם נתעלם מחשדות אלה ישנן מספר עובדות אשר לא משאירות ספק לגביו, האיש הפך משנות ה-90 את הליכוד למפלגה מושחתת הנשלטת על ידי ריקבון ודילים, דבר שאפשר לגורמים זרים לדרוך בליכוד ולממן את הבכירים ביותר מבין מנהיגיו, פרשת מרטין שלאף/אריאל שרון היא רק דוגמה לכך.

בתקופת כהונתו הקצרה כראש ממשלה אחרי רצח רבין, הספיק ביבי למסור את חברון ולחתום על הסכמי וואי פלנטיישן ולהצטלם בלחיצת יד עם הארכי-רוצח יאסר עראפת ימ"ש.

ביבי ישב בממשלתו הפושעת של אריאל שרון והיה שותף מלא לפינוי עזה בתמורה לממשלת טרור של חאמס, פינוי אשר כל תכליתו היה לרצות את האינטרסים הכספיים ואחרים של מרטין שלאף, פטרונו של שרון, ולאפשר לשרון לחמוק ממשפט פלילי.

כיצד מנהיג כושל ובוגד באידאולוגיה של מפלגתו יכול לחזור לשלטון ? התופעה הזאת היא פטנט ישראלי עולמי אשר לא כאן המקום להרחיב עליו, אבל היסודות לכך טמונים בהשחתת מוסדות הליכוד אשר יזם נתניהו עשור לפני כן.

אך חטאו הגדול ביותר של נתניהו איננו בכל אלה, ביבי ושרון מתחלקים באחריות כי לא טיפלו ואף טיפחו את השלטון הנפוטיסטי של מערכת המשפט בעידן אהרון ברק, הם אלה אשר איפשרו לשמאל כמיעוט להמשיך לשלוט במדינה בזכות אחיזה בבית המשפט העליון ובפרקליטות, ולמנוע בכך את הנסיגה מהסכמי אוסלו, בעוד רובו המוחלט של הציבור בישראל דורש זאת.
דרך אחת היא לשבת ולקטר על הפעילות החתרנית של אנשי השמאל ולאכול את "ההפרד ומשול" ואת התעמולה הפרו-ביבי הטוענת כי כל המחאה הזאת ממומנת על ידי גורמים זרים ומובלת על יד השמאל ולהאמין כי הביבי של הסכמי וואי ושל ההתנתקות הוא זה שיציל אותנו ממדינה פלסטינית...

חטאו השני הגדול של נתניהו הוא שהעדיף הסכם קואליציוני עם אהוד ברק במקום כצל'ה וקיבל את תנאי מפלגת העבודה לשמירה על מעוזי הכוח שלה וביניהם את הסעיף הנוגע לחלוקה המושחתת של מיליארדים מכספי הארנונה של הפריפריה לטובת הקיבוצים על חשבון עיירות הפיתוח.

מכאן שאין להתפלא מהחשיפה של העיתון" ישראל היום" כי יעקב נאמן ,שר המשפטים של נתניהו, הוא זה שמגן על רשם האגודות אורי זליגמן למרות הריקבון הפושה במשרדו ופועלו רב השנים להנציח את שליטת הקיבוצים על קרקעות המדינה ומשאביה.

לדעתי אין ספק כי אלמלא, מערכת המשפט הנפוטיסטית ומערכות ההתיישבות הרקובות (מועצות אזוריות ורשם האגודות השיתופיות) השלטון הפלוטוקרטי של השמאל היה נעלם מארצנו מזמן.

ועתה לעצם המחאה. ידועה האמרה כי בישראל מלחמות ניתן לנהל כראוי רק כאשר השמאל בשלטון, אך אנשי ארץ ישראל מתקשים להבין כי מחאה או מהפכה בישראל ניתן לקדם רק כאשר הימין בשלטון.

דרך אחת היא לשבת ולקטר על הפעילות החתרנית של אנשי השמאל ולאכול את "ההפרד ומשול" ואת התעמולה הפרו-ביבי הטוענת כי כל המחאה הזאת ממומנת על ידי גורמים זרים ומובלת על יד השמאל ולהאמין כי הביבי של הסכמי וואי ושל ההתנתקות הוא זה שיציל אותנו ממדינה פלסטינית...

מאידך ניתן גם להתרשם מהמצוקה הקשה ביותר בו נמצא העם בישראל, לנצל את ההזדמנות, לרדת לרחוב ולסחוף את המחאה ולהפוך אותה למחאה מאוזנת ולא פוליטית, להפוך את מדינת ישראל למדינה דמוקרטית ולא פלוטוקרטית כפי שהיא הפכה מזמן.

הדבר האחרון שיש לימין לחשוש ממנו הוא מדמוקרטיה, הרוב המוחץ בישראל הוא ימני ומתעב את שלטון השמאל, ישנה עתה הזדמנות אולי חד פעמית, לנפץ את שלטון בעלי ההון (אשר שורשיהם בהתיישבות ובשלטון מפא"י) ואת השלטון הנפוטיסטי של מערכת המשפט, שתי מערכות אל-שלטוניות שמאלניות אשר מחוברות אחת לשניה בקשרי משפחה וקשרים עסקיים אשר היד קצרה מלתאר כאן.

למרבה האירוניה ניצול המחאה לנטרול מעוזי שלטון אלה היא בעלת חשיבות עליונה בראש ובראשונה עבור אנשי ארץ ישראל אשר בינתיים לצערנו במקום לקדם את המחאה בכיוון הזה פועלים כמו אחרוני חטופי סטוקהולם, מחבקים את ביבי החוטף ומגוננים עליו.