הרצחת וגם ירשת?

עונת המלפפונים הישראלית זימנה לנו הזדמנות פז לבחון את התנהלות התקשורת הישראלית ללא כחל ושרק.

אהרון רול , י"ג באלול תשע"א

אהרון רול
אהרון רול
ערוץ 7

עונת המלפפונים הישראלית זימנה לנו הזדמנות פז לבחון את התנהלות התקשורת הישראלית ללא כחל וסרק.  ההתיצבות הגורפת מאחורי המחאה, בלא ספקות, בלא תהיות ושאלות מביכות העמידה את התקשורת הישראלית במעמד של מפלגה אנרכיסטית שמאלנית קיצונית, מפלגה אשר  מעולם לא ניבחרה באורח דמוקרטי, אשר מינתה עצמה בידי עצמה ואינה חייבת דין וחשבון לאיש.

כלומר, מפלגת התקשורת חייבת לכאורה דין וחשבון למועצת העתונות אך זו הינה בדיחה עצובה, המובלת בידי חדלת אישים אשר כישוריה לפיקוח על ההגינות העיתונאית הינם משפילים ומעלים תהיות אמיתיות בדבר כישוריה בעבר לשמש כשופטת בבית המשפט העליון וכמובן באשר לפסיקותיה שם.  ומכאן, העיתונאים, הלכה ולמעשה אינם חייבים דין וחשבון אלא לעצמם ומתנהלים כמשל "החתול השומר על השמנת".  יתרה מזאת, מועצת העיתונות וזו העומדת בראשה מחפה באורח פעיל על עוולות עתונאיות המגיעות לעיתים עד למעשי פשע, פלילים כהלכתם.  וכבר נאמר, "לית דין ולית דיין, איש הישר בעיניו יעשה" (ראה התנהלות "בן-מוח" שם).

המדובר הוא בכתבה מטעם ערוץ 10 אשר שודרה לפני כתשעה חודשים ולא עשתה צדק עם המליארדר שלדון אדלסון בעליו של העיתון "ישראל היום", הנפוץ ביותר כיום במדינת ישראל.  הכתבה טענה כי אדלסון קיבל רשי
קיים בארץ מחסור חריף באיזון עיתונאי השקול כנגד מרבית העיתונים וערוצי הטלביזיה השטופית באוריאנטציה פוליטית המכוונת באורח מחציף ובוטה לכיוון השמאל האנרכיסטי הרדיקלי
ון להפעלת קזינו שלא כדין תוך שמפעיל אמצעים פסולים לשם כך.  עד כאו ענין בנאלי, טעות העלולה לקרות לכאורה לכל עיתונאי מן השורה.  אלא מאי, הכתבה העלתה עובדות שיקריות המכפישות אישית את אדלסון ומוציאות דיבתו רעה, כאשר ניראה כי הדבר נעשה לכאורה בכוונת מכוון על מנת להשמיץ ולגמד את דמותו של המליארדר ודרכו את העיתון שבשליטתו "ישראל היום".

מקעקעי חופש הביטוי, הדמוקרטיה וההגינות העיתונאית, הללו מעיתונאיי ערוץ 10, חפצים כעת "לרשת" את התחמקותם מעונש על מעשיהם הפליליים.  להזכירנו כולנו, הטלת דופי שלא כדין, במרמה ובשקר מתוך כוונה תחילה ואשר מנזקת  את המוכפש, קבל עם ועדה, הינה מעשה פלילי אשר הענישה עליו חייבת בעונש כבד.

כמובן, קיימות דרגות חומרה בענין.  לעיתים  אין כוונת זדון מאחורי ההכפשה אלא התרשלות לשמה (אשר גם היא חייבת בענישה אך מופחתת).  אין זה המקרה.  ערוץ 10, בכוונת מכוון סימן מטרה, את שלדון אדלסון המהווה ערימת צנינים בעיני מקעקעי הדמוקרטיה הישראלית מהתקשורת, ויצא בכתבת הכפשה מכוונת, ארסית, שיקרית וניבזית.

יש להזכיר לקורא, הניפעם מטענות העיתונים המסוככים על מעשה הנבלה של הערוץ כי הלחץ של בעלי ערוץ - 10 להתנצלות בפני אדלסון, המליארדר לאודר, בא אך לאחר תשעה חודשים של משא ומתן אשר בו סרבו אנשי הערוץ באופן קטגורי להתנצל.  דהיינו, הם לא ראו בהכפשתם (אשר הוכחה כהכפשה שיקרית וניבזית לשמה) כל פסול ולא התכוונו להכות על חטא ולהתנצל.  נכון וראוי לכן עשה בעל הערוץ (כן, טייקון, אך עם שכל ישר והוגן – יש גם כאלו), אשר המתין בסבלנות תשעה חודשים לגמר המשא ומתן ורק כאשר זה ניכשל חייב את הערוץ להתנצל, הוא קיים את חובתו כבעל ערוץ תקשורת והחליף בכך את האימפוטנטים, ערלי התקשורת ממועצת העיתונות.

עד כמה גולגלתם של מספר מגישים ריקה מחומר אפור ומלאה במי אפסיהם ניתן לראות בסרובם של המכפישים לנצל את פתח המילוט שניפתח עבורם על ידי נציגי שלדון אדלסון ובעלי הערוץ ולהתנצל, כפי שאמורים היו לעשות מלכתחילה כפי הנוהג בכל חברה דמוקרטית נורמלית.

שלא במפתיע, הללו רואים עצמם מעל חוק, נוהג ואתיקה, מעשה "הרצחת וגם ירשת".  לטעמם הינם חופשים להכפיש ככל שידבנו ליבם (ואכן עושים זאת בתקשורת הממוסדת 365 יום בשנה באין מכהה).  הם אינם אף משיגים עד כמה עלובים, נילעגים ובזויים הם בעומדם על סרובם להתנצל.  לטעמם ולטעם רבים מעמיתיהם למקצוע, אין עליהם לשאת בתוצאות מעשיהם, הם הרי מעל לחוק ולתקנות האתיקה העיתונאיות.

עד כמה פשה הרקב במקומותינו תעיד העובדה כי עיתון "הארץ" יצא במספר כתבות מחבקות ותומכות בגיא זוהר, אחד מהעלובים המתפטרים, מסרבני ההתנצלות של ערוץ 10 , על שעומד על משמר חופש העיתונות.  סליחה?  לשקר ולהכפיש, להוציא דיבתו של אדם, אין לו דבר עם  חופש העיתונות.  ומדוע עיתון "הארץ" יוצא להגנת המכפישים מערוץ 10.  אין ספק כי קיימת כאן ברית של גנבים.  הכפש שלי ואכפיש שלך.  תמוך בשקריי ואתמוך בשקריך. ולגאי זוהר נאמר, עם תומכים כאלו באמת שכבר אינך צריך אויבים.

ארוע זה הזכיר לכולנו מי הם המאכלסים את ערוצי התקשורת והעיתונות במדינת ישראל.  כל העיתונים הגדולים "מעריב", "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" זינקו כנשוכים-פבלוב להגן על מעשיו הפלילים של ערוץ 10 בשם חופש עיתונות מזוייף וקלוקל.  הם לא הגנו על ערוץ 10 כמובן.  הם הגנו על עצמם ועל שקריהם העיתונאיים המופצים מעשה יום ביומו לאורכה ורוחבה של מדינת ישראל.  הם הגנו על עצמם מתביעות לשון הרע עתידיות.

קיים בארץ מחסור חריף באיזון עיתונאי השקול כנגד מרבית העיתונים וערוצי הטלביזיה השטופית באוריאנטציה פוליטית המכוונת באורח מחציף ובוטה לכיוון השמאל האנרכיסטי הרדיקלי.  והנה ניקראת בפנינו ההזדמנות האמיתית לאזן את התמונה.

ערוץ 10 יבוא יומו במוקדם אם במאוחר. משכורות העתק המשולמות בו ל"טלנטים" הינם עוברות כל גבול מסחרי סביר (אלו, משתכרי מליונים לשנה, הם אלו אשר חיצרצו את נושא המחאה על מנת להסב את תשומת הלב הרחק ממשכורותיהם החזיריות).  היום מתקרב אשר בו נקעה נפשם של המממנים והספונסרים להזרים כספים לבור ללא תחתית של ערוץ 10 ובפשטות ימשכו ידם ממנו.  הנפילה תהיה מידית וטוב שכך.

אנו תקווה כי הממשלה כבר למדה את לקחה. בעת קריסתו הקודמת של הערוץ. לפני כשנה ומחצה, הזרימה הממשלה מכספנו שלנו, כספי המיסים שלנו אשר עמלנו להשיגם בזעת אפנו, 120,000,000 שקלים להצלת הערוץ הכושל הזה.  מספיק הוא מספיק, מספיק ודי, יותר לא יקום ולא יהיה, הממשלה תגרום למחאה חריפה כנגדה בציבור השפוי אם תעז לחזור שנית על מעשה האיוולת הזה.

יש להניח לערוץ 10 ליפול והוא ייפול, ללא כל ספק, זה ענין של זמן בלבד.  יש להמתין לפיטורי מרבית העובדים בערוץ למעט טכנאים ועובדי שרות ולהקימו מחדש במתכונת ערוץ "פוקס" האמריקני.  יש לסנן את העובדים המתקבלים אליו (ממש כפי שסוננו העובדים עד עתה תוך שרק בעלי אוריאנטציה שמאלנית רדיקלית התקבלו לעבודה בעבר) ולדאוג כי רק עובדים בעלי אוריאנטציה ממלכתית, לאומית, עובדים המוגדרים כ"חובבי ציון" (לאו דווקא בעלי אוריאנטציה פוליטית ימנית, יתקבלו גם שמאלנים חובבי ציון – ויש רבים כאלו), הקיצור – עיתונאים כהלכתם ולא מוקיוני-שרלטנות כהיום, יתקבלו לעבודה בערוץ החדש (והסליחה עם המעטים שם שאינם כאלו).

אמנם ההמלצה לעיל נידמית כחזון אחרית הימים באקלים התקשורתי המאוס בישראל, אך היא ברת השגה ומעשית בתכלית.  סביר להניח כי למתווה זה יימצאו תורמים רבים, אף יותר מהצורך (כולל לאודר עצמו), על מנת לממן את הערוץ החדש אשר הצלחתו מובטחת באשר ישדר לנימי חזונו של מרבית הציבור במדינת ישראל אשר נקעה נפשו ונישמתו מהכזבים, הסתרת עובדות ואמת, השקרים וחצאי האמיתות השופעים אליו כיום מהערוצים ועיתוני השמאל הקיצוני.