גול עצמי לשכבות הביניים

במשחק סכום אפס כל יתרון לצד אחד בא על חשבון חיסרון לצד השני. כך עובדים "מומחי הכלכלה" של הדמגוגיה הסוציאליסטית. הגדלת העוגה הלאומית לטובת כולם – היא פתרון החורג מבינתם.

יוסף דוריאל , י"ט באלול תשע"א

יוסף דוריאל
יוסף דוריאל
ערוץ 7

במשך עשרות שנות פעילותי המקצועית בנושאי פריון העבודה והייצור, הקדשתי את הידע שרכשתי – ליוזמות שיגדילו את התועלת והעושר שניתן להפיק מהאמצעים העומדים לרשות המפעל ו/או כלל הציבור.

קוראים לזה – הגדלת העוגה שאפשר לחלק. חסידי הדת הסוציאליסטית פותרים את בעיית חלוקת העוגה בשיטה פשוטה יותר: קח ממי שיש לו ותן למי שאין לו. וכך, המתיימרים להיות מומחים לפתרון מצוקת שכבות הביניים מחפשים, קודם כל, שיטות להגדלת המיסים, מבלי לעשות את החשבון המערכתי כיצד מסים אלה יכו בסוף בציבור שרוצים לשפר את מצבו.

דוגמה בולטת לאיוולת זו היא ההצעה שנשלפה מייד עם תחילת המחאה על מצוקת הדיור: להטיל מס על ירושות, שיופנה לסבסוד דירות חדשות לבני שכבות הביניים. הדמגוגיה הסוציאליסטית הזו מתעלמת מהמציאות, לפיה דור ההמשך הטיפוסי לשכבות הביניים יכול כיום להגיע לדירה באזורי הביקוש רק בעזרת ירושה מהוריו. מה שתשיג כעת "תנועת המחאה" זה – שכדי לממש אפשרות זו יהיה על הזוג הצעיר למשכן את הבית תמורת הלוואה מהבנק לתשלום מס הירושה. הבנק אכן ירוויח. אך מה יצא למובילי המחאה? – ירייה לעצמם ברגל. תוצאה דומה תהיה גם לרוב ההצעות האחרות להגדלת המיסוי, שבסוף ייפול על כיסי שכבת הביניים, פרט למיסוי מיוחד הדרוש על משכורות מנופחות.

בכספים הזורמים כיום מקופת המדינה ישנם ערוצים שלמים הנשפכים לריק, והמצפים לטיפול מקצועי כדי לנצל אותם למטרות יעילות יותר, וזה כולל שיפור מצב מעמד הביניים, בלי לזנוח את מעמד העניים ממש. במענה לפניית ועדת טרכטנברג שלחתי להם (וגם פרסמתי ברבים) רשימה של נושאים שאם יטפלו בהם בשיטה מקצועית – ייחסכו לקופת המדינה סכומי עתק, העולים על מה שניתן לקבל ממסים חדשים, ואזכיר כאן רק שניים שהכסף מהם נמצא בהישג יד ללא מאמץ: 27 מיליארד ₪ שהוקצבו למחלפים בזבזניים (שיש להם תחליף הניתן ליישום מיידי), ומאות מיליוני השקלים שניתן לחסוך לפני תחילת שנת הלימודים הבאה – על ידי איסור הדפסת ספרי לימוד בשיטה לא נכונה.

נושא כבד יותר, בו ניתן לחסוך מיליארדי שקלים הוא – עדכון תורת הלחימה של צה"ל, שתתאים למלחמה המתנהלת כיום, במקום למלחמות העבר. כאן נוכל להרוויח לא רק בסכומי כסף עצומים אלא גם בהעלאה דרמתית של רמת הביטחון הלאומי של ישראל. כתבתי על כך בספרי האחרון "ללמוד מהחיים" והספקתי לקבל תגובות מעודדות מאוד מאנשים הבקיאים בנושאים שהעליתי.

מה שדרוש כאן זה – להתגבר על קיבעון מחשבתי בקברניטות המדינה. אותו הדבר – בהשגת דיור בר-השגה על קרקעות שהפסיקו לשמש את החקלאות ביישובים הכפריים. הליכה בתלם הדמגוגיה הסוציאליסטית של משחק סכום-אפס, במקום חשיבה יצירתית להגדלת עוגת המשק הלאומי, רק תחמיר את המצב.