התיוג של "תג מחיר"
התיוג של "תג מחיר"

ראשית, אני מבקש להצטרף למקהלת הגינויים הארצית. אינני פחות ערכי מכל התקשורת, מכל השמאל, מגודש אנשי הציבור, הרוח והרבנים. ואפילו לא מאנשי הימין בהתישבות, מעיתוני הימין ומראשי מוסדות וגופים ששם. וממילא גם לי זכות לגנות.

אז אני מגנה בתוקף את כל הנערים שרוצחים בסכיניהם את באי מועדוני הלילה והפאבים. אני מגנה גם את דפוסי הבילוי הללו ואת ההורים שאינם מרסנים את ילדיהם. וגם את המחנכים שאינם מטפלים בבעיה החמורה הזאת, המביאה לאובדן חיים, לטמטום המוח, לבטלה ולבזבוז מתנת החיים, ולהרבה כסף הנשפך לשווא והופך לעשן. אני מגנה את כל מי שאינו מקיא את התופעות הללו מקרבו. כמובן, גם את ראשי הרשויות המקומיות ואנשי החינוך והמשטרה שאינם מבערים את התופעות הללו.

אני מגנה את כל ארגוני הפשע. אלו הרוצחים עבריינים ואת מי שנקלע לסביבה, ובלי הבחנה. אני מגנה את המחבלים רוצחי היהודים והתינוקות. ואת עוזריהם המתחסדים, גם בציבוריות היהודית.

כן, כל החפץ לגנות, יכול למצוא כתובות רבות. אבל איכשהו דווקא הנושא של "תג מחיר" זוכה לאחוזי גינוי רבים. אולי 10 בסולם הגינוי הצבורי הנע בין 0 ל- עשיריה. מובן גם שהאצבע המאשימה והמגנה מופנית לנוער ביש"ע, וזאת ללא שמישהו באמת נתפס בזה. כי אצלם לא צריך לראות הוכחות. די בתחושה ובסטריאוטיפ.

תאמרו שאני תמים. אבל אני גדל בחברה שעד שלא מוכח אחרת, כל מחבל ערבי מוגדר "על רקע פלילי". (אגב, גם ההגדרה "על רקע לאומני" אינה נשמעת נוראה אף כשהמעשה הוא ירי בתינוק בעריסתו מטווח אפס). בחברה שלנו השב"כ בנה תילי תילים ש

אני מגנה את כל ארגוני הפשע. אלו הרוצחים עבריינים ואת מי שנקלע לסביבה, ובלי הבחנה. אני מגנה את המחבלים רוצחי היהודים והתינוקות. ואת עוזריהם המתחסדים, גם בציבוריות היהודית

ל האשמות נגד אנשי ימין. והמשיך בכך אף כשהתברר שהפושע הוא סוכן של השב"כ עצמו. ובמדינה - מלשון דין- שלי אסור להפריח האשמות ללא בסיס ממשי. וממש צר לי על אנשי ציבור ש"לקחו חסות" על השערות, והחליטו שהם מייצגים תופעות, ללא אסמכתה וללא סמכות. וכי ראשי נתניה לקחו אחריות על פשעים שנעשו בעירם? האם ראש המועצה בפקיעין התנצל על שריפת בתי יהודים שם? מה הריצה הזאת לכל שידור ולכל עיתון.

אגב, אנו מקבלים בהסכמה דמומה את העובדה שלערבים מותר להתפרע בבלעין, או מול נווה צוף. וגם את השותפות של אנשי שמאל שם. אין מנהיג שנדרש להתנצל, ואפילו גינוי לא נשמע ליהודים שמעשיהם הביאו למותו של איש מג"ב ולעקירת עיניהם של שניים אחרים. ושם מדובר באנשים מזוהים, שמותיהם ידועים והם עושים מעשיהם בגלוי ואף חוזרים ושבים עליהם מדי שבוע. ובהקשר הזה, נדמה לי שלא שמענו על גינוי למפגינים, מיושבי האוהלים ועד לועדי עובדים וסטודנטים, שהתעמתו בגלוי עם שוטרים.

או לאלו שלא נתנו לפקחים לפנות את המבנים והאוהלים בלב תל אביב. ואף התפרצו לבניין העיריה שם. שלא להזכיר את העימותים בנגב, בגליל ובירושלים עם הבונים בנייה בלתי חוקית. גם שם הפנים גלויות, אבל הגינויים אינם נשמעים. האם נזכה שאישי ציבור- כולל רבנים מהימין- יצאו בגינוי על כך ועל דמותה של המדינה, על המוסריות שלה ועל שלטון החוק? או שנשמע, שוב, ששם זה כל כך ברור שלא צריך לטרוח ולגנות.

חברים יקרים, כל אדם ישר – מימין או משמאל- עומד משתומם על איפה ואיפה במדינה. הן בתיאוריה והן במעשה על ידי המוסדות הרשמיים. אז מי יכול להתפלא אם (אם, אולי, יתכן וכו' וכל ההסתייגויות) קמו כמה צעירים תמימים וחושבים שיש להם הגנה מן הצדק? אנו יהודים במדינת הלאום היהודי. ואיך יתכן שאנשי חוק עוברים על חוקים ותקנות (פגיעה בצניעות נשים, הסתרת תגי שמות, מניעת דיון משפטי והפרת צו מחייב על ידי פרקליטה בשרות המדינה) ועל זה אין העמדה בדין, אין אפילו גינוי, ושר אומר שהוא "נרדם בשמירה" כשפקיד ציבורי שהפר הוראה ממשיך לכהן בתפקיד. הוא אינו צריך לשמור. הוא צריך לדאוג שיהיו מבצעים ושומרים ישרים, שומרי חוק ונאמנים. ולישון בשקט כדי שיהיה רענן ליוזמות ויצירה.

צר לי וכואב לי לכתוב זאת. אבל מדינה שמזלזלת בחוקיה שלה, מתעלמת רשמית מחוקיה שלה, אינה מוסרית כשהיא באה אל האזרח הקטן והחלש בדרישות להקפיד על קוצו של יו"ד. או כשקציני צבא מתעלמים מפקודות מחייבות ופוגעים בפיקודיהם. אין כל זה מצדיק הפרת חוק אלא מפנה דרישה לכולם, להקפיד גם הם על החוק. וידוע מאמר חז"ל. עד שאתה אומר טול קיסם מבין שיניך, טול אתה קורה מבין עיניך.

אכן, מדאיג לראות תופעות "תג מחיר" גם אם המבצע עצמו אינו ידוע. מדאיג יותר, בלי קשר לכך, לראות את הממונים על החוק עושים אותו פלסתר. וממילא יוצרים תסכול אצל האזרח הקטן.