ראש השנה – הולכים לבחירות

הבחירות הללו, הם פשוט בתוכנו, בפנימיותנו, בקלפיות האישיות הפרושות בכל רחבי הארץ והעולם בתוך ליבותיהם של ישראל

יוסי דניאל , כ"ח באלול תשע"א

יהדות שופר הרב מוצפי
שופר הרב מוצפי
צילום: ערוץ 7
זה אולי ישמע מפתיע, אבל הבחירות בפתח, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. לפי כל התחזיות המקדימות אחוזי ההצבעה הפעם יהיו גבוהים בהרבה מהרגיל. בבחירות הללו כולם, אבל כולם, יממשו את זכותם הדמוקרטית. ולא... לא מדובר בבחירות לכנסת או לראשות הממשלה, ואפילו לא בפריימריס של מפלגת השלטון.

אז לכל מי שעוד לא מעודכן, אנא רישמו לפניכם: בעוד מספר ימים, בראש השנה הבעל"ט, ניגש כולנו- אנשים נשים וטף, דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, אל הקלפיות. הבחירות הללו לא יהיו קולניות וקופצניות, כמו אלו שאנו מכירים. הם יספקו הרבה פחות כותרות (אם בכלל) לבולעני האייטמים והספינים. ככל הנראה הם גם לא יזכו לשיא הרייטינג בערוצי התקשורת המובילים, וספק גדול אם בצאת החג נצפה במידגם טלוויזיוני של תוצאות האמת. כל זה לא משנה את העובדה הפשוטה שדווקא הבחירות הללו, בעצומו של ראש השנה הם אלו שישפיעו יותר מכל על חיינו, ברמה האישית וברמה הציבורית, בשנה הקרובה.

הבחירות הללו, הם פשוט בתוכנו, בפנימיותנו, בקלפיות האישיות הפרושות בכל רחבי הארץ והעולם בתוך ליבותיהם של ישראל. שם, מתחולל במשך ימי השנה האפורים הקרב התודעתי הפנימי סביב שאלת ההנהגה, וכעת, בראש השנה, הוא מגיע אל נקודת ההכרעה.
ראש השנה, הוא לא רק היום הראשון של השנה החדשה, אלא בעיקר ה"ראש" שלה. זהו החפ"ק בו נחתכות ההחלטות החשובות אשר יתנו את פירותיהם לאורך ימי השנה כולה

בסוף פרשת ניצבים (הנקראת בסמוך לר"ה) אומרת התורה: העדתי בכם היום את השמיים ואת הארץ, החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה. ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". מה פשר הציווי המוזר הזה "ובחרת בחיים". וכי יש אדם שפוי שאם יעמידו בפניו שתי אפשרויות, אחת- מוות וקללה ח"ו, והשניה –חיים וברכה, שיהיה לו ספק בכלל במה לבחור !?? הרי בכל אדם נטוע הרצון האינסטיקטיבי של חפץ בחיים !!

אלא שעומק כוונת התורה בהטילה עלינו את "ובחרת בחיים" וודאי שאינה מסתכמת ברצון פשוט לחיות כאן, להעביר את הזמן, או 'לעשות חיים'. יש כאן תביעה לקבלת אחריות על מהותם של החיים האלה, ולמעשה יש פה נגיעה בשאלת השאלות: מהם בעצם חיים באמת. כאן- מסביר בעל ה'שפת אמת' – יש כמה נתיבים אפשריים העומדים לבחירתנו, ומשם תיגזר כל התנהלותנו בעולם הזה. נתיב אחד, של הצדיק, הוא זה שבו הנשמה היא השולטת בכיפה. היא מאירה ומזהירה באופן קבוע ויומיומי בכל אשר יפנה. האדם חי בגוף, אך אינו משועבד לגוף. למעשה הוא מחובר לרבש"ע, שורש החיים, ורצונו הוא להיות כלי להופעת הבורא בעוה"ז.

בקצה השני של הסקאלה נמצא הרשע, אותו אדם, שאינו מודע כלל לקיומה של נשמת חיים בקרבו, וממילא היא איננה באה לידי ביטוי.כל חייו סובבים סביב חיים חומריים, גופניים ומוגבלים. אך ישנם גם כאלה המתנדנדים בין הקצוות, הבינוניים. מחד גיסא, רוצים הם לאחוז בנשמה, אבל מאידך, הם נשאבים שוב ושוב אל כבלי הגוף.

ראש השנה, הוא לא רק היום הראשון של השנה החדשה, אלא בעיקר ה"ראש" שלה. זהו החפ"ק בו נחתכות ההחלטות החשובות אשר יתנו את פירותיהם לאורך ימי השנה כולה. ביום הזה, כל יהודי באשר הוא נדרש לבחור, בינו לבין עצמו ולבין קונו, הרחק מאור הזרקורים והרעש המבלבל, מי הוא ומה הוא. איך הוא רואה את חייו, ובהתאם לכך לאיזה יעדים הוא מכוונן את עצמו בשנה המתחדשת. בהחלטה הנפשית- אסטרטגית הזו הוא לא רק בוחר. הוא גם כותב את עצמו באחד מתוך אותם שלשה ספרים הנפתחים בר"ה, ומן השמיים משפיעים עליו בהתאם ('נתיבות שלום').


"זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, כתבנו בספר חיים, למענך אלקים חיים" (תפילות הימים הנוראים)