יהדות ירוקה

הציבור המאמין בערכי התורה הוא זה שצריך ויכול להביא לעולם את בשורת האיזון האקולוגי, בתפיסת עולמו ובהתנהגותו.

הרב יעקב אריאל , כ"ט בתשרי תשע"ב

הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל
יוני קמפינסקי

על יהודים מאמינים מוטלת אחריות ייחודית באשר לנושא השמירה על איכות הסביבה. יהודים שומרי מצוות צריכים להיות ערים יותר לכל הנוגע לשמירת הבריאה שברא ה’, למנוע את השחתתה ולהתחשב יותר בזולת ובדורות הבאים.

בפרט אמורים הדברים בנוגע לשמירת הסביבה בארץ ישראל. אדמתה של הארץ תובעת רמה גבוהה יותר של ערכים ומוסר, ואלה תורמים ממילא גם לשמירת הסביבה. שמירת התורה והמצוות תורמת לשמירה על איכות הסביבה. ניקח לדומא את מצוות יישוב הארץ. מחויבים אנו לקיים את מצווה זו בהידור, דהיינו שהארץ תהיה יפה ואקלימה בריא. "זה א-לי ואנוהו" - התנאה לפניו במצוות.

שמירת הטבע תורמת לרווחת הציבור והיא חלק ממצוות יישוב הארץ. כשם שמצווה ליישבה כך מצווה להשאיר בה מרחבים פתוחים כדי לשמור על הטבע המקורי ולייפות את הארץ. במקביל למצוות יישוב הארץ, ההצטופפות היתרה במישור החוף גם מביאה נזקים אקולוגיים חמורים, הריאות הירוקות שנותרו באזור זה נפגעו מאוד, ודבר זה מביא נזק לאיכות החיים.

יש לשמור על האיזון בין האורבאניות הצפופה מאוד במרכז לבין הפריפריה הדלילה מדי. אין ספק שחייבים להשאיר שטחים פתוחים רבים ריקים, אולם ניתן ליישב חלק מהם תוך התחשבות בצורכי השמירה על הסביבה. דווקא הערך של קיום מצוות ישוב הארץ בהידור, מביא לצורת התיישבות שבה נשמר האיזון האקולוגי, המעוגן במצווה לשמור על הבריאה ובאיסור להשחיתה.

אין אפשרות לנתק בין זוהמת הרוח לזיהום האוויר, בין אוויר לאווירה, בין מוסר לאקולוגיה, בין השחתת הנפש להשחתת המשאבים; הא בהא תליא. חוקים, צווים ותקנות יועילו רק כאשר בני האדם וממשלותיהם יהיו חדורים הכרה מוסרית שעליהם להיות אחראים שלא לגרום נזק, למרות פיתויי היצר לדאוג רק לרווחתם, להתעשרותם ולסיפוקם העצמי.

שאלת המפתח בנוגע לנזקי איכות הסביבה היא שאלת איכות החיים – לא במשמעותה הצרכנית אלא במשמעותה הערכית. אם האדם בא לעולם רק כדי למלא את צרכיו – הנפש לא תימלא. הוא יהיה דומה למי ששותה מים מלוחים המגבירים את צימאונו יותר ויותר. אך אם האדם בא לעולם למלא ייעוד, איכות חייו תעלה, ועמה גם תשתפר איכות הסביבה.

הציבור המאמין בערכים, בפרט הציבור המאמין בערכי התורה הוא זה שצריך ויכול להביא לעולם את בשורת האיזון האקולוגי, בתפיסת עולמו ובהתנהגותו. האדם והאדמה שניהם יצירי כפיו של ה’, ומטרת יצירתם להביא תיקון לעולם, ולהחזירו אל גן עדן האבוד. כל זאת בתנאי שהאדם יזכור את ייעודו: "וַיִּקַּח ה’... אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְׁשָמְרָהּ".

(מתוך העלון 'אוצר השבת')