והארץ נתן לבני אדם

מגמת האדם ליטול חלק פעיל ביישובו של עולם ותיקונו. נכונים הדברים ביתר שאת לגבי יישובה ופיתוחה של ארץ ישראל.

הרב גבריאל קדוש , כ"ט בתשרי תשע"ב

הרב גבי קדוש
הרב גבי קדוש
ערוץ 7

שלטונו של האדם על עולם הטבע כבר ניתן לאדם הראשון בבריאת העולם, בהמשך ניתן לנח, ולאחר מכן ניתן במיוחד לעם ישראל. לאדם הראשון נאמר "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְׁשֻהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַׁשָּמַיִם ..." (בראשית א, כח). על נח נאמר "וַיְבָרֶךְ אֱלֹקים אֶת נֹחַ ... וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (בראשית ט,א). לעם ישראל נאמר במדבר (במדבר לג, נג) "וְהוֹרַׁשְתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִיׁשַבְתֶּם בָּהּ ...", וכן נאמר בישעיהו (מה, יח) "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָׁשֶבֶת יְצָרָהּ אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד", ופירש רש"י (חגיגה ב, ב) "לא תהו בראה - לא ברא הקדוש ברוך הוא את הארץ להיות בלא יישוב, אלא לשבת יצרה".

מגמת האדם ליטול חלק פעיל ביישובו של עולם ותיקונו. נכונים הדברים ביתר שאת לגבי יישובה ופיתוחה של ארץ ישראל. מצוות יישוב הארץ מטילה עלינו חובות רבות ומגוונות: בניית בתים, הקמת יישובים, נטיעת אילנות וסלילת כבישים. נוסף על כך הקפידה התורה על חזותה החיצונית של הארץ, שתהיה ארץ ישראל נאה. דוגמא לכך היא המצווה להשאיר מגרש פנוי של אלף אמה סביב הערים )רדיוס של כ 500 מטר של 'ריאה ירוקה' כמאמר הכתוב: "ומגרש לערים סביבותכם" (במדבר לה,ב). משמעות הפסוק היא להשאיר מגרש סביב העיר, כפירוש רש"י: "ומגרש – ריוח, מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות לנוי לעיר". וכן נאמר במשנה "מרחיקין את האילן מן העיר חמישים אמה" (ב"ב כד ב) משום נוי העיר.

אנשי גוש קטיף היו אמונים על שמירת הסביבה ופיתוחה בגוש קטיף, ושמרו במשך למעלה מ-30 שנה על הנוף אשר היה מהיפים בארץ. הם דאגו לשמירת מים נקיים במאגרי המים הטבעיים, ושמרו על חוף הים, ועל הצומח והחי בסביבתם. (נא התעדכנו מה קורה כיום בגוש קטיף בתחום הצמחייה, החי, המים וחופי הים, ואין כאן המקום להרחיב).

המתח בין השמירה על הסביבה לבין הקמת יישובים חדשים בא לידי ביטוי בהקמת יישובי גוש קטיף המתחדשים באזור חלוצה (נווה, בני נצרים, שלומית) ובאזור מזרח לכיש (בני דקלים, נטע, קטיף). אנשי גוש קטיף, שכאמור, שמירת איכות הסביבה הייתה חשובה להם מאוד, נתקלו בהתנגדות לבניית היישובים מטעמים של פגיעה בצומח ובחי, מצד ארגונים שונים. גם אם נניח שההתנגדות הייתה טהורה ונקייה מכל פנייה זרה, קשה להבינה, שהרי מדובר בפיתוחה ויישובה של ארץ ישראל, בהקמת יישובים חדשים!

האם באמת המשמעות של רעיון איכות הסביבה הוא להשאיר את ארצנו שוממה?! האם הדאגה לפרחים ולפרפרים קודמת למצוות יישוב הארץ ושיבת בניה אליה?! וודאי שלא! (וב"ה, גם הבג"ץ הבין זאת). דווקא האוהב את ארץ ישראל והמיישב אותה מתוך הציווי אלוקי, הוא זה שחפץ בנויה של הארץ ובאיכות הסביבה בה.