מבוי סתום – האמנם?

הרס בתים יהודים ע"י יהודים היא תוצאה של אבדן ערכים, של אבדן דרך, של אבדן האמונה בצדקת הדרך ומוליך להתאבדות לאומית.

יהודית קצובר , ד' בחשון תשע"ב

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
צילום: ערוץ 7

הרס הבתים בבת עין הכה שוב במתיישבים בבטן הרכה. כן, הרס בתים זה כאב בלתי נסבל. זה יכול לשמש עונש אפקטיבי מאד נגד מחבלים, נגד ערבים הבונים בפראות בלתי מרוסנת.

כשרואים את ערמת ההריסות בבת עין, במיגרון, בתקוע ד', בעמונה- נתקפים חולשה. צריך כמה שעות לעכל את הכאב ולהבין שהבעיה היא בהורסים ולא בבונים.

הרס בתים יהודים ע"י יהודים היא תוצאה של אבדן ערכים, של אבדן דרך, של אבדן האמונה בצדקת הדרך ומוליך להתאבדות לאומית. האויב רואה את החולשה, מריח אותה ומנצל אותה.

טוב שיש את המתנחלים הבונים השומרים על ערכי הציונות. ממשיכים אותם, משכללים אותם וע"י כך מחזקים את עמוד השדרה הלאומי ומבטיחים את קיום העם היהודי.

הידד למשפחות שחזרו לבנות מיד לאחר ההרס, לא נפלו ברוחם, רואים בהרס עוד ניסיון שיש לעמוד בו והם עומדים בו בגאון. שום צער על החומר אלא על הרוח שאבדה אצל ההורסים. הם רואים גאולה, רואים אור, מלאי אופטימיות בנצח ישראל. אשרי העם שאלו בניו.

מוקדש למשפ' גבאי , שיינין, דבש ושורין מבת עין ב'.