מחיר הקומבינה
מחיר הקומבינה

אתמול געשה הכנסת כדי להוקיע את מבצעי 'תג מחיר' בישיבה מיוחדת לזכרו של רבין הי"ד. אכן יש סיבה ומסובָב.

פרשת רצח רבין נקמה נקמתה בהללו שבעקבות הרצח חיסלו את 'תג מחיר'. בעל הבית השתגע. הכל בחינם והבכי לא נם. בפרט המספר שהוסף לרולטה הפוסט - ציונית וחיסל אותה סופית. הז'טון 'גלעד שליט' ניצב על המספר 1027.

אין מחיר לדם יהודי. כל מחבל זוכה. בית המשפט העליון חיסל את עצמו. הצדק חוסל. האמת נקברה. אין מידה כנגד מידה. אין נקמה. העם סמרטוט, מנהיגיו נסחטים, אירן מצפצפת וברק מדבר.

אפרים הלוי ורובי ריבלין יודעים מי הם הגורמים המסוכנים יותר מהטרור האירני: אנשי 'תג מחיר' המדומיינים, פרי מעללי השב"כ והחרדים כמובן. כל זה תוצאת הרצח ההוא. די לקומבינה. כיצד קרה הרצח ומה זה קשור לחנן פורת הצדיק!

חנן פורת זצ"ל ידע לכונן את הרגשות הלאומיים ולהוציאם מהמרתף באמצעות עסקות קומבינה רבות מספור כמו חבריו בני דור

בעל הבית השתגע. הכל בחינם והבכי לא נם. בפרט המספר שהוסף לרולטה הפוסט - ציונית וחיסל אותה סופית. הז'טון 'גלעד שליט' ניצב על המספר 1027.

ו וחבורתו. הגיע להסכמות עם לוי אשכול בענין הקמת כפר עציון וכל מה שבא לאחר מכן. 

בלי הקומבינות לא היה קם כנראה מפעל ההתנחלות המבורך, פרט לישובים שהמערך הקים ביוזמתו בגולן בבקעה ובחבל ימית ופיתחת עזה ושכונות ירושלים השלמה בחלקן. אלא שהקומבינות הללו הציבו את אלה שלא השלימו איתן באמת בליבם כי הן סימנו אותם כיהודים קדמונים מתקופת התנ"ך ומבית המדרש הנגררים אחר הנהגים החדשים של הקטר שאף פעם לא שובתים. 

והפכו אותם לשונאי עצמם יותר ממה שהיו כי חשפו את ברית המילה הגנוזה שלהם, שרידי יהדותם ובעקבות זאת הפכו לשונאי ההתנחלויות ככל שתפחו ובסופו של דבר לשונאי ישראל, העם והמדינה היהודית.

פרופ' בן ציון טבגר זצ"ל, חופר ומגלה צפונות חברון, בית הקברות ובית הכנסת אברהם אבינו בספרו על פעולותיו וזיכרונתיו מבקר מאוד את ההתנהלות של 'גוש אמונים' על כך שהישגיהם הושגו בקומבינות. בסוף, הכוחות הנפחדים והאנטישמיים פרצו בפרץ קיצוני של קנאה, שנאה וטירוף, לפיהם כל עלילת דם כשרה לגמד את ה'כיפות הסרוגות'. 

עלילה שהגיעה לשיאה בביום רצח רבין שהפך מקומבינה להכפשת חנן פורת וכל ממשיכיו, לנפילה לתהום הרצח כמו פרשת "הפורים השמח" המעידה כי יש כאן בינתיים שתי שפות לשני עמים.

בכך חוסלה מדינת ישראל שנותרה רק עם הקומבינה גם מול אירן ומול הקב"ה. כן, נתניהו שקרן, אבל הוא שכפול של תרבות שלמה.

תרבות סיירת מטכ"ל והיחידה להבטחת אישים והמחלקה היהודית בשב"כ, והתנ"ך והפלמ"ח ותורת הצדק המפוקפק של אהרון ברק והצטרפות האקדמיה והעיתונות בחדווה לשוק הP.R . הרי רק יחסי הציבור קובעים את מהלך החיים והמוות. כך חושב צה"ל. זאת תורת הלחימה. כולה מפוצלמ"ת. [תורה צבאית לא מלחמתית] האמת נעדרת והשטן חוגג. הנצחון בשדה הקרב מיותר כי בין כה אין מחר. 

התרבות החרדית הפוליטית נשאבה מלכתחילה אל הקומבינה יחד עם הרבנות הראשית והחשש הוא שגם ראשי גבעת אסף למרות הישגם האדיר מול מערכת המשפט יסכימו לפשרה שהיא קומבינה להגיע ל"פתרון מוסכם בדרכי שלום". יש לזכור כי בסוף משלמים על כל קומבינה. זהו תג המחיר שאי אפשר לחמוק ממנו.

כדי לסבר את האוזן כיצד פעלה אומנות הקומבינה בענין רצח רבין, קומבינה נפשית שהשב"כ בה עשה השב"כ עיסקה עם עצמו, אני מוצא לנכון להביא כאן את תמצית בחינתה של רותי איזיקוביץ את הדיאלוג הפנימי שכרמי גילון חשף בווידויו העקום בספרו שב"כ בין הקרעים.

כותבת רותי איזיקוביץ: כרמי גילון מודה שעמיר היה מוכר לשב"כ. אז מה?

כרמי גילון היה ראש השב"כ כ-9 חודשים עד לרצח ועד בכלל. אחרי הרצח הוא נטל על עצמו את האחריות והתפטר, נחקר בוועדה וכחמש שנים אח"כ יצא לאור ספרו 'שב"כ בין הקרעים'. השאלה שמטרידה מספר גדל והולך של ישראלים היא האם הכירו בשב"כ את יגאל עמיר וידעו על כוונתו לרצוח את רה"מ. השאלה מטרידה כיוון שיש רק שתי אפשרויות: אם עמיר לא היה מוכר לשב"כ הרי שקשה או כמעט בלתי אפשרי היה למנוע מראש וביעילות את הרצח. אם עמיר היה מוכר לשב"כ נשאלת השאלה איך לא מנע את הרצח. רק רשלנות?

ובכן, מצאנו בספרו שתי הערכות סותרות: האחת- ידענו על מפגע יהודי. השני- לא חשבנו שהמפגע יהיה יהודי.

1. לא חשבנו שהמפגע יהיה יהודי

"לכולם היה ברור שהאיום הכבד על רה"מ הוא ניסיונות לרציחתו ע"י ארגוני טרור ערביים...איש לא חשב שהאיום הרציני על חייו הוא מצד יהודים...לכן בעצרת ב-4 בנובמבר חיפשו אנשי האבטחה מחבל ערבי מזוקן ולא היו ערניים לנוכחותו של יהודי שפניו חלקים" (263)

תרבות סיירת מטכ"ל והיחידה להבטחת אישים והמחלקה היהודית בשב"כ, והתנ"ך והפלמ"ח ותורת הצדק המפוקפק של אהרון ברק והצטרפות האקדמיה והעיתונות בחדווה לשוק הP.R . הרי רק יחסי הציבור קובעים את מהלך החיים והמוות

2. חשבנו על מפגע יהודי

" רוצח כזה יכול לבוא גם מהרצליה או מדימונה". (עמ' 13) 

"כשהייתי ראש שירות, ודיברתי במפורש על אפשרות לרצח ראש ממשלה בישראל, חשבתי והצגתי את מודל הרוצח  שיבוא מהרצליה או מבית-שמש... (עמ' 138) 

ומן העתונות (לפני הרצח)

"כרמי גילון הסתובב בקיץ 95' במערכות העיתונים הגדולים… ושרטט באוזני עיתונאים בכירים ועורכי עיתונים, את הפרופיל הדמיוני של הרוצח הפוטנציאלי: הרוצח אינו חייב להיות מישהו מההתנחלויות. הוא יכול להיות סטודנט מהרצליה". (בין העיתונאים שבפניהם הועלה הדיוקן המשוער לכאורה של המתנקש, היו אהוד יערי ואמנון אברמוביץ')

אחרי הרצח 

"...אנשי השב"כ מאשרים כי אכן הגיע לידיהם מידע על אדם העונה על תיאורו של עמיר... " קצין מודיעין בצה"ל, שלומי הלוי, תיאר את האיש כ"צעיר בן 25, נמוך, צנום, שחרחר, תימני, בעל שיער מקורזל". סיפר על עיסוקיו של עמיר, מקום לימודיו, פעילותו באי"ל, ועוד פרטים. סיפר שעמיר מתכנן לרצוח את ראש הממשלה וכבר השיג אקדח. תמצית המידע הועברה לכל בכירי משטרת ישראל. ...המידע כולו הועבר מהמשטרה לשב"כ... בחקירתו בשבוע שעבר, מסר האיש את שמות אנשי המשטרה והשב"כ, שעמם היה בקשר. החוקרים בדקו, ולתדהמתם גילו כי פרטיו נכונים. לדבריהם, הם השקיעו מאמץ באיתורו של האיש, אך לא הצליחו להגיע אליו בגלל היעדר שם וכתובת, ולכן גנזו את המידע היכן שגנזו. "לא היה במידע שום דבר שיכול להוביל לאיש, לא היו די פרטים," אומרים בשירות הביטחון.( ידיעות אחרונות 12.11.95)

החלטה תמוהה והתירוץ תמוה ממנה. ראשית, "אי"ל היה בפיקוח מתמיד של השב"כ... בידי השב"כ היו שמותיהם של כל הפעילים בארגון אי"ל..."  (מעריב 19.11.05). ועדת שמגר קבעה שאי"ל היה "ארגון של איש אחד". אבל גם אילו היו בו 100-200 חברים, עדיין התימני הקטן היה בולט בשטח בו עמד לבדו כל העת. שנית, גילון כתב מה היה חסר לזיהוי עמיר - "אילו היה מוסיף פרט כלשהו- למשל, שהתימני הקטן הוא סטודנט למשפטים בבר-אילן..." (עמ' 258-259). פרט זה בלבד.

בעיה בלתי פתירה? יעביר ראש השב"כ גילון לארגונו את הכתובת (הרצליה) ויעביר השב"כ לראשו את מקום לימודיו של התימני הקטן. הוא הרי אישר שקיבל מידע עליו.

אין צורך. בדו"ח שמגר נכתב - "לדבריה [של הילה פרנק, חברתו של שלומי הלוי] הם החליטו על מסירת מידע דרך יחידת המודיעין הצבאית של הלוי ללא ציון שמו של יגאל 'על מנת להשקיט את מצפונם'. " ( עמ' 126) ובכן, רק השם לא נמסר. נחבר לזה את אישור השב"כ למה שכן נמסר, והפאזל הושלם.

כן. עמיר היה מוכר לשב"כ. האם היו השב"כ והמשטרה רשלניים? האם הסתירות מצליחות להסתיר שקרים? האם השקרים אינם מעוררים חשד שלא רשלנות יש כאן?

ומנגד, חזי כַּאלו (ראש המחלקה היהודית בשב"כ) אמר לניצב בדימוס אבי כהן, שהיה ראש אגף מודיעין "אנחנו יודעים במי מדובר" ("מקור ראשון", 13.7.01). ובכלל, דרור יצחקי, ראש אגף האבטחה בשב"כ בעת הרצח טען כי "בעבר היינו מביאים מבוקשים ע"ס תיאורים הרבה פחות מפורטים. כל גוף מודיעיני יכול לעשות סריקה עפ"י תיאור כזה "... (בעשור לרצח, שבוע לפני, בערוץ 2 לאמנון אברמוביץ),

השאלה היא מדוע בכל זאת, למרות אי הידיעה- "בפקודת המבצע של יחידת האבטחה לקראת העצרת ב- 4 בנובמבר מאוזכר 'תימני קטן, בעל שיער שחור ומקורזל, שמתכוון לרצוח את ראש הממשלה'. " ??? (עמ' 259).

ולמה בניגוד לכתוב קבע דו"ח שמגר כי "בפקודה שנערכה ביחידה [לאבטחת אישים] לא הוצג הנושא של המפגע היהודי הבודד ... המפגע היהודי הבודד לא הוזכר במפורש" (146) ו"לא הוזכרה סכנה של מפגע יהודי בפק"מ" (59)?

הרצליה נזכרה גם אחרי הרצח, עומדת כשמש בגבעון: "בליל הרצח היה גילון בפריז. מנחם לנדאו, מבכירי השב"כ לשעבר מספר: "פתאום הוא אמר לי: 'תראה מנחם, אני אומר לך, לא מתנחלים רצחו אותו. זה לא אף אחד מהשטחים. זה מישהו מהמרכז. מרעננה, הרצליה, כפר-סבא, בני-ברק. הוא לא מתוך התארגנות, אולי אנחנו מכירים אותו אפילו. ואם אני צודק, זה מה שיפוצץ אותי הכי הרבה' (מוסף מעריב מיום העצמאות תשס"א).

כן. עמיר היה מוכר לשב"כ. האם היו השב"כ והמשטרה רשלניים? האם הסתירות מצליחות להסתיר שקרים? האם השקרים אינם מעוררים חשד שלא רשלנות יש כאן?

צרפו לכך את מאמרו של מנחם רהט שהתפרסם עתה [י"ב חשון , תשע"ב] בערוץ שבע,

עשו תשובה וקבלו עליכם להחזיר את 'תג מחיר'.

כולנו תג מחיר.

יהודי מאמין בתג מחיר. ישראלי מכחיש ומשכיח!

א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא כי כל דרכיו משפט.