הכוח הנשי

מפקד חזק, זה שאמור לשמור על העולם הנשי העדין, מצטייר כחסר רגש, גס ובלתי מתחשב. הפכנו להיות חברה הסולדת מכוח.

רותי קוטלרוב , י"ז בחשון תשע"ב

רותי קוטלרוב
רותי קוטלרוב
ערוץ 7

הכוח הנשי בעולם המעשה יסוד הנשיות מתגלה בתור חמלה, הבנה, הכלה, תבונה ורחמים. הסכם שחרור של גלעד שליט. כמה הוא מביך.

בלי להיכנס אם ההסכם טוב או רע, ההסכם מביך בצורה מחרידה ביותר. כיצד חותמי המסמך הוציא תחת ידיהם נייר מביש שכזה? את המוסר הטבעי למדתי מסבתא שלי ז"ל. סבתי לא השתמשה בספרי הוראה מלומדים, וגם לא היה לה תואר אחד או שנים בחינוך, אך מושגים של טוב ורע קלטתי ממבטה, מחיוכה וממגע אצבעותיה.

גם היום, בזמן קריאה בספרי מוסר, אני מרגישה את סבתי מדברת דרכם – מסבירה בנחת, מה בחיים עיקר, ומה טפל, אילו נקודות בי טובות ואלו צריכות חיזוק, מדוע לא כדאי לקנא באיש רע המצליח דרכו, ומבטיחה לי נאמנה שאירש טוב, רק אם אדבק בדרך הטוב והיושר.

אחרי שעשיתי מעשה לא טוב, גם אם הוא קטן, פחדתי להיכנס לבית שלי וגם לבית של סבתא. התביישתי נורא. ומה עם חותמי ההסכם ההוא? עסקים כרגיל? היכן אמהות וסבתות שלהם? אך לא נכון להגיד שיסוד
ניסיתי להבין ולהסביר לעצמי, כיצד הוא, איש משכיל חכם ונבון, בעל עצמאות מחשבתית, תומך בתהליך המדיני הפיל עלינו לאסון
הנשי נעדר ממפה הפוליטית. במאבק למען שחרור גלעד שליט ניצחה אימו – אביבה שליט. אני איתה, עם כל הכוח הנשי שיש באמתחתי.

גם לי יש ילדים, וגם בנים, אך טרם חוויתי להיות אימא של חייל, ומתפללת שלעולם לא אעבור את הניסיונות שהיא עברה. היה מהלך מדיני נוסף, מובל על ידי נשים. הנסיגה מלבנון הושגה על ידי ארגון "ארבע אמהות".רגשות של חמלה, הבנה, הכלה ורחמים השתלטו על החלטות פוליטיות ומדיניות.

מפקד חזק, זה שאמור לשמור על העולם נשי עדין, מצטייר כחסר רגש, גס ובלתי מתחשב. הפכנו להיות חברה הסולדת מכוח. הקיץ דפדפתי ב"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז. ניסיתי להבין ולהסביר לעצמי, כיצד הוא, איש משכיל חכם ונבון, בעל עצמאות מחשבתית, תומך בתהליך המדיני הפיל עלינו לאסון. הרי הוא יודע היטב על הטילים המתפוצצים לא הרחק מביתו, והוא גם היה עד לרצח שכניו מידי הצלפים במלחמת העצמאות? את דעותיו הוא מסביר בצורה ברורה, אך לא בהעדר מטאפורות.

הכוח ושליטה מופיעים כדמות אביו, איש קשה, ואידיאל מיוצג בדמות אימו, אוהבת, רגישה, מבינה, גם אם לא תמיד הגיונית וכמעט אף פעם לא מעשית דיה. עוז הולך לאור הדמות הנשית זו. לפי דעתו, גם על ראשי העם לסגל לעצמם התנהגות כזו, היא יותר אצילה ויפה, גם אם לגמרי לא הגיונית.

מה נדרש ממני, כאישה, בתקופה נשית שכזו? אומרים לבנות רווקות לנצל את מצוקת רווקותן לתפילה על כנסת ישראל החושקת להתאחד עם דודה. ללא ספק זוהי תפילה חזקה ביותר. היכן כאן הנקודה שלי, בתור אם ורעיה, בתור תפילה לעם ישראל? ואולי יש כאן מקום לפירוש של מדרש על בריאת המאורות, כאשר הלבנה נדרשה להקטין את עצמה.

אנחנו כחברה נדרשים להקטין את הכוח הנשי, ולא לחשוש לאזן אותו בכוח מתחזק כחמה בגבורתה, להאיר במלוא עצמתנו, ולהכות באויבינו ללא חמלה, הכלה, הבנה ורחמים.