 תיק 3000 +1 הרצון להדביק לראש הממשלה מעורבות כביכול ב"פרשת הצוללות" היה חולני. אל תירא ואל תחת, עבדי אביחי הניסיונות להדביק לבנימין נתניהו עבירות שחיתות היו מבראשית עשויים מתפרים גסים.שימוע מאחורי פרגוד שימוע באפלה. הכול נעשה מאחורי דלתות נעולות. מסך החשאיות אינו מורם. הפרגוד אינו עולה. צפצוף ארוך ומתמשך על החוק אני שואל שוב ושוב את כל חבריי במערכת המשפט: היכן הדאגה לשלטון החוק. כלום דאגה זאת שמורה רק למקרים שנוח לתקוף אותם פוליטית זה בידיו של אביחי מנדלבליט "התיקים" שנולדו בחטא צריכים להיסגר – ואז יפלו כל טיעוני הכזב של מחנה הצבועים.  כלום יש מנהיג טוב ממנו אני לא חסיד שוטה – ומעולם לא הייתי; ואת השקפתי גיבשתי רק מתוך ראייה מפוכחת של עובדות שאסור להתעלם מהן. חקירות פסולות - רפש רכילותי מה שעושים לבנימין נתניהו במשך שנים בגדול, עושים כעת בחוצפה רבה, בין השאר, גם למבקר המדינהבמשטר דמוקרטי - אין משפטי שדה מי שנותן יד לשיבוש הליכים דמוקרטיים מציב את עצמו בשורה אחת עם גדולי העריצים. מפריחי הבלונים שאף אחד לא ינסה למכור לנו שאם רק ניסוג מיהודה ומהשומרון, נוכל לקבל את השלום המיוחל. זה לא יקרה – וגם ליברמן וגם גנץ יודעים את זה.חקירות בררניות מראית פני הצדק סופגת, שוב ושוב, מכות אנושות. לא רק בגלל האופן שבו נפתחות החקירות או בדרך החטטנית שבה הן מתנהלות במשך שנים.ניגוד עניינים פסול צדק שאינו נראה שהוא נעשה כמוהו כצדק שלא נעשה. המראית חשובה לא פחות מעצם העשייה. גנץ. זה גדול עליו אינני מבין כיצד חושבים במחנה השמאל שזה האיש המתאים להנהיג את מדינת ישראל בזמנים כה רגישים. חיבור שנולד בחטא ניצן הורוביץ בחר לרחוץ בניקיון כפיו – ולא לשאול שאלות. הוא ידע מראש שהוא לא יאהב את התשובות. ברק, מצורע פוליטי זה הוא ברק. חמדן. תאב בצע. אגואיסט. לא מסוגל להתייעץ או להעריך את האחר. ומכאן גם ההסתבכות שלו עם ג'פרי אפשטיין. עוד סיפור התרסק גם אני לא אובייקטיבי, מטבע הדברים, כמו כל בן אנוש, אבל מה שקרה בימים האחרונים צריך להדאיג כל אזרח ששלטון החוק יקר לליבו. אלימות גוררת אלימות ראיתי בהפגנות בעיקר "מפגינים מקצועיים" אלה שנוהגים, בין השאר, להתסיס בסופי-שבוע ערבים במקומות אחרים.  מלחמתו של מנדלבליט בשר אקוניס איך בכלל יכול להיות שליועץ המשפטי לממשלה מותר לסרב לייצג שר בפני ערכאה משפטית?שנאת החינם עלולה שוב למוטט את הבית אינני יודע כיצד מלחמת העצמאות הייתה נגמרת אם אלטלנה הייתה עוגנת בחוף מבטחים ופורקת את נשקה.  בית משפט לחוקה - צורך השעה שופטים אף פעם לא ירדו לזירה הפוליטית. הם בוודאי שלא אמורים להתעמת עם דברים שאומרים נבחרי ציבור.השמועות היו מוקדמות מדי חברה שעוסקת כל העת בהסתה ובהפצת שנאה לא תוכל לשרוד לאורך זמן. גם בית ראשון וגם בית שני חרבו בגלל שנאת-חינם. איילת שקד - לליכוד איילת שקד, בדרכה השקטה, חוללה מהפכה של ממש במערכת המשפט – ואינני מדבר רק על המינויים לתפקידי שיפוט.דמגוגיה. דמגוגיה. דמגוגיה האבות המייסדים הקימו כאן מדינה יהודית. המילה "דמוקרטית" לא נזכרת אפילו פעם אחת במגילת העצמאות. קול המון, כקול שדי הם פשוט מסרבים להכיר בעובדה ששלטון מחליפים מאחורי הפרגוד ביום הבחירות – ולא בבית המשפט.צריך להתפכח מאשליות לטבוח ביהודים, באשר הם יהודים, מזה הם אף פעם לא רצו להניח את ידם לא פסקת התגברות - עיגון סמכויות בחוק יסוד פסקת ההתגברות רק תקבע את סמכותו של בג"ץ להתערב בחקיקה של הכנסת יש לחוקק סדרה של חוקי יסודשלטון הפחד יש משהו מפחיד, צריך להודות, באזהרות שהעבירו ראשי מערכות אכיפת החוק לראש הממשלה.  רק לא ממשלת אחדות בכל מדינה זאת תמצית הדמוקרטיה. המנצח תופס בהגה השלטון והמפסיד יושב על ספסלי האופוזיציה ומבקש לעשות חשבון נפש.  מי שבוחר בהם, יקבל עוד נסיגות חבורה של מפריחי הבטחות שווא, חסרי כל יושר אינטלקטואלי, שחלקם מסובך עד מעל הראש בכישלונות מסחריים, צריכה להעביר צמרמורת בכל אחד. בני גנץ מציג כזבים ושקרים מזה שנים רבות יוצאי המערכות האלה בוזזים את הקופה הציבורית באין מפריע.  עלילת דם בהתהוות מי שטוען שראש הממשלה דחף לרכישה של הצוללות או של הספינות רק כדי לסייע, כביכול, לאיזה אינטרס כלכלי של בן דודו, עושה מעשה נבלה. צריך להיזהר ממנו מה שעולה מן הדמות האפלה הזאת הוא שגבי אשכנזי לא בוחל באמצעים. הוא יודע לכנס סביבו משתפי פעולה - ואיתם הוא יוצא ללחמה אין במעשי מנדלבליט נקיון כפיים דומה שרק כסיל גמור עוד מאמין שאביחי מנדלבליט פועל בניקיון כפיים. חקירות שלא בתום לב הקורא כבר מבין שאת "כתב החשדות" שהכינו לאחר אין סוף התכנסויות של עשרות פרקליטים בחדר אטום, צריך לזרוק לפח האשפה הגנרלים מפחידים אותי שלושה רמטכ"לים בראש רשימה אחת, זה כבר ממש מפחיד. כמות האגו המצטברת שם לא מבשרת טובות. מנדלבליט, הולך ומתבזה רשויות אכיפת החוק מחפשות את ראשו של ראש הממשלה - ולא את חקר האמת - כדי לגרום למהפך שלטוני. גנץ, שמאל מבולבל אין ספק, שיצור הכלאים שהקים גנץ, שאליו יצטרף, כנראה, גנרל שלישי בדימוס, הוא לא מפא"י של פעם או מפלגת העבודה של רבין.לא עוד גנרל הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ אינו שונה מקודמיו. הוא נורא רוצה להיות ראש ממשלה – אבל אין לו את זה. חרפת היועמ"ש הניסיון של אביחי מנדלבליט להציג את המפגש עם דנה ויס כמפגש אקראי היה נלעג; הוא בוודאי ביזה בהתנהגותו את המוסד שבראשו הוא עומד. אסור לשי ניצן לגעת בתיק הזה כך פעלה השיטה מאז ומתמיד. חבר הביא חבר. נשיא ממנה נשיאה. גם את אשתו – וגם את מחליפתו בתפקידתיקים תפורים רע שוב ושוב מסתבר שהכול חרטא. עדים רלוונטיים לא נחקרים. פינות אפלות נותרות לא מוארות. השתלטות עוינת מה שצריך להדאיג במיוחד כל אחד היא ההשתלטות העוינת של בית המשפט העליון על כל המערכות האחרות.השמאל מוביל לאנרכיה שלטונית גנץ, יעלון, ברק. הכול הולך. רק שיבטיח שסדר היום הפוליטי שלו הוא רק-לא-ביבי. פרקליט המדינה מפחיד אותי המערכת השלטונית כולה עלולה להיכנס למעין כאוס תפקודי – והדברים יזלגו ללא ספק למדינות השכנות המחלף בצומת אדם -תשובה למבקשים להתגרש באמת יש הרוצים בנסיגה נוספת בנוסח הבריחה המבישה, המבוהלת, של אהוד ברק מרצועת הביטחון שהובילה לפריצת האינתיפאדה השנייה?שנאה חולנית השנאה השוטפת את מחנה השמאל עוברת כחוט השני מאז ראשיתה של התנועה הציונית. אכיפה פוליטית מי שחושב שמותר למישהו לבחור "מטרה פוליטית" ולקיים אכיפה בררנית צריך להיות מסולק מן הזירה הציבורית. טובל ושרץ בידו הנה סיבה טובה לפתיחה בחקירה. תשלומים כאלה למי שאיננו "אזרח פרטי" בוודאי צריכים לעורר חשש שלא הכול היה תקין בתשלום הזה. מלחמות ברירה בנימין נתניהו מכיר את ההיסטוריה הזאת הרבה יותר טוב, כנראה, מכל אלה שניסו לדחוף אותו לעבר מבצע צבאי רחב היקף. דינה זילבר אינה הבעיה כדי להבריא מן המחלה יש לנהוג בה כמו בכל מחלה. לא בסימפטומים; אלא במחלה עצמה. מאחזת-העיניים שוב רוכבת מי שהייתה שרת המשפטים בממשלה שגירשה אלפי יהודים מבתיהם בגוש קטיף רוצה שוב לקדם איזה קטסטרופה מדינית. אפי נווה זכאי לחקירה הוגנת אפי נווה זכאי לחקירה הוגנת ולקרבתו האידיאולוגית למחנה הימין לא צריכה להיות כל השפעה על אופייה.פרקליט המחוז - רומס את החוק מפגינים מטרידים אנשי ציבור בבתיהם, בעת לכתם לענייניהם, כאזרחים פרטיים, כאילו שזאת מחאה לגיטימיתצביעות וחוצפה גברי בנאי, רדוד כמו כל חבריו האמנים, מתייחס רק ל"שטחים" שנכבשו במלחמת ששת הימים. לפני רבע מאה הסכמי אוסלו קרסו, בפועל, אבל במחנה האנרכיסטי, שההליך הדמוקרטי זר לו, הפוסט ציוני, ממשיכים להאשים דווקא ראשי השלטון הנוכחי. |
