גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 416ראשיהפצה

בין שמיים לארץ - תרבות ופנאי (מופע)

דמותרבות – רונן יצחקי יוצר ומדריך לתיאטרון-מחול. בעקבות פסטיבל המחול היהודי 'בין שמיים לארץ'
11/11/10, 10:54
ירעם נתניהו

רונן יצחקי, 38, תושב רמת גן, יוצר ומלמד תיאטרון-מחול כבר למעלה מחמשה עשרה שנה. בעל תואר ראשון ושני מהאקדמיה למוזיקה ומחול ע"ש רובין בירושלים. היה מדריך פדגוגי לתיאטרון-מחול בסמינר הקיבוצים ולימד תנועה באקדמיה למוזיקה ומחול. הקים ומנהל את בית הספר למחול 'כל עצמותי תאמרנה' המיועד לגברים דתיים, ומנהל אמנותית את פסטיבל 'בין שמיים לארץ' – פסטיבל מחול יהודי עכשווי. הפסטיבל ייערך בתאריכים א-ד בכסלו (11-8 בנובמבר) בתיאטרון ז'ראר בכר שבירושלים.

מה צפוי בפסטיבל 'בין שמים לארץ'?

ניסיון ליצור מפגש כן ואמיץ בין עולם התיאטרון-מחול ובין העולם היהודי. בפסטיבל מציגים יחד – יוצרים חילונים העוסקים בתפילה ויוצרים דתיים המביאים לבמה דילמות של אנשי תורה – שלוש סדנאות תנועה, מהן שתי סדנאות לגברים בלבד. יהיה פאנל של רבנים ואנשי מחול, כגון הרבנים יאיר דרייפוס וינון מדר, הכוריאוגרפים נעה ורטהיים ונמרוד פריד. כדי לאפשר לגברים דתיים לצפות בעבודות, יוקדשו שני הערבים הראשונים לעבודות בהן מופיעים גברים בלבד.

יש אפיון למחול 'גברי'?

הוא פורץ יותר, הרואי בכוונותיו, פחות עגול ורך. החזקת הגוף הבסיסית שונה, המבט אחר.

ומה עם בית ספר למחול גם עבור נשים?

יש מכללת אורות כמכללה מובילה בתחום ויש גם התארגנויות פחות אקדמיות כ'הללו' ועוד.

מה מייחד מחול דתי?

כל אדם רוקד את עולמו הפנימי, הכוונה משתקפת ובאה לידי ביטוי ביצירתו. אנשי תורה שיוצרים מחול מדברים בשפה אחרת – מרגישים בבית, כבר לא בגלות אלא בארץ ישראל. מסירים את ההפרדות ומחברים בין גוף לרוח ובין קודש לחול. הם משתפים ביצירות השואבות מעולמו של האדם המתחבט ושואל אודות שייכות, בדידות, התבודדות, אמונה, הסתר פנים, תפילה, מלחמה, זהות ישראלית ויהודית.

מי יזם את הרעיון להקים את בית הספר?

אייל עוגן, אחד התלמידים שלמד אצלי, אסף לפני כחמש שנים חברים שביקשו תכנית רצינית יותר מחוג שבועי שניהלתי עד אז, הם הביאו חברים אחרים ומשם הדברים התגלגלו באופן טבעי. מעולם לא חשבתי שזה מה שיקרה לי מבחינה מקצועית. אני אסיר תודה על הזכות להוביל את המהלך הזה.

התייעצתם עם רבנים בנושא הקמת בית הספר?

התלמידים בבית הספר הם תלמידים חכמים, רובם עוסק בחינוך במוסדות דתיים והיו אצלנו שגם ניהלו מוסדות כאלו. אנו ערים לכך שהדימוי של עולם הבמה בכלל ועולם המחול בפרט שנוי במחלוקת. אנו מקפידים, הקפדה יתרה, על הכשרות של הפעילות שלנו. בבית הספר מלמדים רק מורים.

ההתנגדות היחידה שאני ראיתי הייתה בחתונה של אחד התלמידים שלנו – כשקבוצת תלמידים רקדה באופן לא סטנדרטי ואחד מחברי החתן מחה על כך. זה לא מתאים לכל אחד.

בעצם, אתם ה'מעלה' של המחול?

אנחנו בתחילת הדרך, דברים כאלו אפשר לומר רק בדיעבד. הרצון שלנו הוא לבדוק מהי הדרך הנכונה לחבר בין שמים לארץ ולשתף את הקהל בחיפוש הזה.

yiramne@gmail.com