בשבע 416: המטרה: וירג'יניה

אי אפשר שלא להתפעל מהדרך בה פעלה התקשורת באחת הפרשות המרכזיות על סדר היום

דוד אלהרר , ד' בכסלו תשע"א

סוף כל סוף התקשורת הישראלית עלתה על דרך המלך. הבוז ושאט הנפש במשך שנים רבות כלפי 'התשקורת' וה'טמבלוויִזיה' עשו את שלהם, ורוח חדשה מרעננת ומרנינה נושבת מכיוון אמצעי התקשורת - בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה. לא עוד טחים טיח טפל בענייני הקפאה, דו"ח גולדסטון, המשט הטורקי, האי היווני, האוליגרך הרוסי התורן ושאר מרעין בישין. גם הבחירות בארצות הברית ויום המשטמה לזכר יצחק רבין המנוח כופין עצמם בפני הפרשה הראויה למעמד של פרשה מסעירה, עם כותרות ראשיות בעמודים הראשונים ופתיחות דרמטיות במהדורות החדשות. הרי היא לפניכם – פרשת וירג'יניה.

ההיסטוריונים שבינינו יחושו לספר לנו על אחת המדינות החשובות והראשונות בארצות הברית. איך הגיעו המתיישבים הבריטים הראשונים, לפני למעלה מארבע מאות שנים, לאדמות וירג'יניה וגילו בה את הפוטנציאל האדיר לגידול טבק משובח. הפוליטיקאים יעלו על נס את פעלם של נשיאי ארצות הברית, ג'ורג' וואשינגטון ותומאס ג'פרסון, ילידי וירג'יניה הקרויה על שם המלכה אליזבט הראשונה - "The Virgin Queen". אלא שאלה גם אלה טועים טעות מרה. משום שככל הנראה הם אינם צורכים את התקשורת הישראלית, שכאמור שינתה ממנהגה ללא הכר ועוסקת בעיקר העיקרים של המקום והזמן הזה. וירג'יניה אין שעתה פנויה לעסוק במדינות רחוקות מאוד כוירג'יניה שבארצות-הברית ואף לא במדינות קרובות יותר. לנו יש את וירג'יניה שלנו. כחול-לבן.

הואיל והכל יודעים במה מדובר, הרשו לי קוראים חשובים, לסטות לרגע מן הנושא ולשלוח ברכה נאמנה לכל העושים במלאכת הקודש בתקשורת הישראלית שלנו. בימים רחוקים כששרכה דרכיה והיה צורך לתקוף, תקפתי אותה ללא רחם על אוזלת ידה ועל מלאכת הרמייה שהיתה משנתה הסדורה. משום כך, ודווקא משום כך, אני חש חובה מוסרית להעניק צל"ש פומבי לתקשורת נבונה ומעשית, שחזרה בה מדרכה הרעה והיא ממלאת באמונה יוקדת את תפקידה המכריע למלא בתוכן חשוב את זכות הציבור לדעת. כי עת לגנות ועת לשבח. עכשיו, עלינו לשבח!

התקשורת האיכותית שלנו, כשהיא נאמנה לתפקידה, גוררת אחריה עוד ועוד גופים ממלכתיים ומאלצת אותם לתקן, לשקם, לעשות משפט וצדק, לגמול לאיש חסד כמפעלו ולתת לרשע רע כרישעתו. ואכן, מי אינו עוסק בבהילות אין דומה לה בפרשת וירג'יניה? שוטרי חרש ורעש חדורי שליחות, פרקליטים נועזים ונחושים מן הפרקליטות הראשית ועד ליועץ המשפטי לממשלה, שליחים יוצאים ובאים, תחקירים וחקירות שתי וערב בימים ובלילות. הופכים כל אבן, בודקים כל פינה ומשחזרים, ומתעדים. הררי מסמכים, פלטי שיחות ומיסרונים, מכתבים, מברקים, מיילים... מה אתם יודעים, פרשת וירג'יניה – לאו מילתא זוטרתא היא!

טוב, אי אפשר היה יותר! המשימה  לעצור את גברת וירג'יניה הוטלה על יחידת 'עוז' של המשטרה המפורסמת בעלילותיה. "...לפקחי יחידת עוז שאיתרו את העובדת הזרה היה מידע מוקדם על הנקודה אליה אמורה היתה וירג'יניה להגיע לפנות ערב בתל-אביב, והם המתינו לה בסבלנות. ככל הנראה, היא זיהתה את אחד הפקחים מעבודתו באזור התחנה המרכזית בעיר, וגם הפקחים ידעו בדיוק כיצד היא נראית. היא לא הופתעה כשסוף סוף נעצרה" (יעל ברנובסקי – y-net)

מה נאמר ומה נדבר? ומדוע שנוותר על חלקנו כצרכני תקשורת בשמחה הגדולה לאיד? עכשיו תזומן אשתו של שר הביטחון להתייצב אחר כבוד אל חדר החקירות המדכא, היא תיחקר כחשודה בהעסקת עובדת זרה שתוקף רשיונה לעבוד בישראל פג ב-2007. הפרקליטות, בלחץ ראוי של התקשורת הישראלית תגיש גיליון אישום פלילי נגד הגברת נילי פריאל, וכל אנשי התקשורת שעשו לילות כימים בפרשה החשובה,  'וירג'יניה',  יקבלו  את עיטור הדבקות במטרה.