בשבע 417: שכן קרוב מידי

כרוז שהוציאו רבני צפת נגד מכירת דירות לערבים וסכסוך שהתרחש בין יהודים וערבים בעיר, מגלים את קצה הקרחון של איום ההשתלטות הערבית

יואל יעקובי , י"א בכסלו תשע"א


שמוליק הר-נוי, מנכ"ל מכללת צפת: "אני לא אומר שהסטודנטים הערבים הם טלית שכולה תכלת. כל סטודנט הוא צעיר, בין אם הוא ערבי, יהודי ואפילו חרדי, ולפעמים הוא מתפרחח. זה לא חריג. ואם יש דברים חריגים אנו נטפל בהם במלוא החומרה"

הרב דוד לחיאני: "זה לא פוליטיקה ולא שנאה לנכרים. אנו חושבים שכל אחד צריך לגור במקומו. לא יעלה על הדעת שיהודי ילך לגור בכפר ערבי, אז מה פתאום אנחנו מסכימים שהם יבואו לגור אצלנו?"

ראש העיר, אילן שוחט: "כשאותו סטודנט (ערבי) מדליק מוזיקה בליל שבת, או מעשן נרגילה מול בית הכנסת כשאנשים יוצאים מהתפילה, או כשהם זורקים הערות לבנות שעוברות ברחוב, זה נקרא לא לכבד את העיר שאתה מתארח בה... זה מתפרש כפרובוקציה"

כרוז שהוציאו רבני צפת נגד מכירת והשכרת דירות לערבים וסכסוך אלים שהתרחש בין יהודים וערבים בעיר, מגלים את קצה הקרחון של איום ההשתלטות הערבית גם על הבירה הגלילית. סחר בסמים, פיתוי צעירות יהודיות והפרעה לאורח חייהם של התושבים הדתיים הם רק חלק ממעלליהם של ערביי צפת החדשים. האצבע המאשימה מופנית למכללה בעיר, אליה נוהרים רבים מערביי הסביבה, המשתקעים בצפת

האמרה הידועה בצפת, המיוחסת לרבה של העיר בעבר, הרב זיידה הלר, תולה את הניצחון במלחמת השחרור בעיר בשני גורמים: הנס והמעשה. המעשה הם התפילות, ואילו הנס הוא הגעתה של יחידת הפלמ"ח לעזרת מגיני העיר. במלחמה זו עזבו ערביי העיר, שהיוו רוב מוחלט של תושביה, וברחו ללבנון. מאז הפכה עירם של ר' יוסף קארו, האר"י וחבריהם הקדושים לעיר יהודית מובהקת, נטולת יישוב ערבי בתוכה. אפילו גוי של שבת, כך מספרים, היה קשה להשיג בה.

בשנים האחרונות, עקב תהליכים שונים שהבולט שבהם הוא הקמת המכללה האקדמית בצפת, שוב ניתן למצוא ערבים בעיר, שחלקם שוכרים ואף קונים בה בתים. רבני העיר צפת ובראשם רב העיר, הרב שמואל אליהו החליטו שלא לסמוך הפעם על הנס, ולהקדים את ה'מעשה' מימי תש"ח. לאחרונה הם פרסמו כרוז האוסר על מכירת או השכרת דירות לערבים. העניינים התחממו לפני כשבועיים, כשבליל שבת פרשת 'וירא', פרצה תגרה בין תושבים יהודים לבין שוכרים ערבים, שבסיומה נעצרו כמה משתתפים. נגד שניים מהיהודים כבר הוגש כתב אישום.

בצפת יש כיום כ-130 משפחות ערביות, שמתגוררות ברובן בכפר עכברה. כפר זה נותר על כנו אחרי מלחמת העצמאות וסופח בשלב מסוים לתחומה המוניציפאלי של צפת. "התושבים שם אמנם מצביעים למועצת העיר, אך בגלל מספרם הנמוך ביחס ל-32,000 תושבי העיר האחרים, אין להם ייצוג בה", אומר ראש העיר אילן שוחט, "מדובר בתושבים שקטים. הבעיה היא עם האורחים". כששוחט אומר 'אורחים' הוא מתכוון לסטודנטים הערבים המגיעים מכפרי האזור ללמוד במכללה.

חשש לגורל הבנות

הכרוז שהוצא בצפת מבטא תמימות דעים בין כל רבני העיר לזרמיהם השונים: ראשי הישיבות הציוניות, רבני חב"ד, ברסלב והחסידויות האחרות, ורבנים המזוהים עם ש"ס. הרב דוד לחיאני, מרבני צפת, שחתום גם הוא על כרוז הרבנים, אומר כי הבעיה מתחילה בכך שסטודנטים ערבים מעדיפים לשכור דירות בעיר במקום לחזור לישון בבית. הוא מספר על "קבוצות של ערבים שמשוטטים עם המכוניות בלילות ומנסים לצוד בנות יהודיות, לפעמים אפילו מבתים דתיים וחרדים. אנחנו אומרים: 'תחיו אתם בכפרים שלכם ואנחנו בכפרים שלנו'. אני חושב שגם אנשי דת מוסלמים לא רוצים שבניהם יביאו יהודיות". הרב לחיאני מספר כי כאשר מגיע שוכר ערבי אחד לבניין, "כולם עוזבים ועוברים למקום אחר, כי מפחדים על בנותיהם". הרב לחיאני ומרואיינים אחרים דיברו על החשש שמא יקרה לעירם מה שקרה לעכו, לכרמיאל ולערים מעורבות נוספות. "אתמול ראיתי נערות בנות 12-13 שהיו נראות כבנות אולפנה, עד שהתקרבתי אליהן ושמעתי שהן מדברות ביניהן בערבית".

הרב לחיאני מסביר כי התייחסות הרבנים לסוגיה זו, שהולידה את הכרוז, אינה פוליטית אלא הלכתית: "בפרשת 'ואתחנן' נאמר ביחס לגויים 'לא תחנם', ובהמשך: 'לא תתחתן בם'. 'לא תחנם' – הוא שלא לתת לגויים חניה בקרקע ארץ ישראל. זהו איסור מן התורה. בסמיכות הפסוקים התורה מצביעה לנו על התוצאה של נתינת החניה בקרקע לנכרים, שהבנות היהודיות מתחתנות איתם. לכן כשאנחנו מקיימים את מצוות הזהירות מהאיסור של 'לא תחנם' אנו מקיימים גם את המצווה השניה של הימנעות מנישואין עם גויים". על המחאות מצד אישים וגופים מן השמאל נגד כרוז הרבנים אומר הרב לחיאני כי "אנו מקיימים מצווה מן התורה שכתובה ברמב"ם ובשולחן ערוך. זה לא פוליטיקה ולא שנאה לנכרים. אנו חושבים שכל אחד צריך לגור במקומו. לא יעלה על הדעת שיהודי ילך לגור בכפר ערבי, אז מה פתאום אנחנו מסכימים שהם יבואו לגור אצלנו?".

לאלו שנמצאים בדילמה האם למכור את ביתם לערבים, אומר הרב לחיאני: "אני אומר לכל יהודי ויהודיה שאם למרות הקשיים אתם מוכרים ליהודים וליהודיות, התוצאה היא שארץ ישראל נשארת בידינו. שאדם ייקח בחשבון שאם הוא מפר את מצוות התורה האוסרת למכור להם קרקע – הוא גורם לכך שבנות יהודיות יתחתנו עם ערבים".

בכרוז צוינו גם סנקציות שהרבנים ממליצים להפעיל נגד מי שמחליט בכל זאת למכור לערבים. מלבד האיסור הידוע של 'לא תחנם' והאיסורים התלויים בו, נכתב בכרוז, הרי שבשולחן ערוך נפסק שאם הקונה או השוכר הוא גוי אלים שמציק לשכניו הרי שהמוכר לו חייב נידוי, "ובימינו אין אנו מנדין, כידוע, באשר חומרת הנידוי גדולה. אמנם חובה על שכניו ומכריו של המוכר והמשכיר הזה להתרות בו ולהזהירו, בתחילה ביחיד ואחר כך רשות בידם לפרסמו ברבים. להתרחק ממנו, למנוע מסחר איתו, לא להעלותו לתורה וכדומה עד שיחזור בו מהיזק רבים זה".

הרב שמואל אליהו, רבה של העיר ומי שעומד שלא בפעם הראשונה בעין הסערה בעניין זה, אומר כי כרגע מדובר בתופעה שולית: "אנשים לא מוכרים. מציעים להם כסף ומנסים בכל דרך, אבל בפועל אנשים מפחדים למכור, כי בצפת גם אלו שאינם דתיים הם אנשים מאמינים". הרב אליהו אומר כי הבעיה היום היא לא רק בכך שהערבים גרים בעיר. "השאלה היא איך הם יתנהגו. פעם הם היו מתנהגים כמו אורחים, היום הם מתנהגים כמו בעלי בית". להערכתו, ההתעניינות הערבית בעיר אינה רק פרי אילוצים כלכליים ולימודיים, אלא גם נובעת ממניעים לאומניים. בל נשכח, מזכיר הרב, שיושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, הוא יליד העיר שלא ויתר על זכויותיו בה. הרב אליהו מעריך כי קרנות סעודיות שידועות כמממנות רכישת נכסים מיהודים בארץ, הן אלו שעומדות גם מאחורי ניסיונות הרכישה בצפת. העובדה שלאחר אותם אירועי ליל שבת הונף דגל אש"ף על מסגד נטוש בצפת מסייעת לחזק טענה זו.

הרב אליהו סבור שניתן לעודד תושבים למכור את דירותיהם רק ליהודים, וזאת על ידי סיוע כספי. תושבים מספרים כי בעוד שדירה מסוימת שווה 40,000 דולר, הרי שקונה ערבי יהיה מוכן להציע עבורה 20,000 דולר יותר. הרב אליהו קורא לייסד קרן לייהוד הגליל שתסייע למנוע באמצעים כספיים רכישות מעין אלו.

התמיכה ברב אליהו ובחבריו בפרשה התרחבה גם מעבר לצפת. לא מכבר הצטרפו לחותמים גם הרב אביגדור נבנצל והרב יעקב יוסף, כמו גם אדמו"רים ומקובלים ממקומות אחרים בארץ. אפילו הראשון לציון הרב עובדיה יוסף התבטא לאחרונה כי "אסור למכור להם, לגויים, גם אם הם נותנים הרבה כסף. לא ניתן להם שישתלטו לנו פה". התבטאות זו תורגמה די מהר לכרזות חוצות המביאות את דברי הרב יוסף כלשונם, לצד תמונתו.

סמים עם מניע לאומני

צחי ללוש, רכז ארגון 'נקודה טובה' הפועל עם בני נוער בצפת, מספר כי הבעיה אינה עם מבוגרים שבאים לגור בעיר מסיבות של פרנסה, אלא עם ילדיהם הצעירים או עם סטודנטים מהמכללה. הוא מספר על בחורים ערבים המזדהים כיהודים ומנסים לפתות בחורות יהודיות. "הם יודעים שאם הם יעשו את זה למוסלמיות הרי שהמשפחה שלהם תהרוג אותם, ורוסיות כבר לא מעניינות אותם, אז הם מנסים להתחיל עם יהודיות". ללוש אומר כי האוכלוסייה הערבית מתגוררת כיום בשכונות רבות בעיר, שהדיור בהן זול יותר. לדבריו, משתלם לאב ערבי שיש לו מספר ילדים לרכוש דירה בעיר, כך שבכל פעם יגור כאן בן אחר שלו בזמן לימודיו במכללה.

ארבעים ושבע בנות מצפת בגילאים 13-22 טופלו על ידי ארגונו של ללוש, אחרי שנכנסו לקשרים עם ערבים. ההבדל בין המתבגר היהודי לערבי, מסביר ללוש, הוא שלערבי יש סבלנות, והוא מוכן לשוחח עם הבחורה ולמלא את חסכיה במשך חצי שנה מבלי לנגוע בה כלל, "אבל אחרי חצי שנה הוא הופך לרכושני". מסתבר כי בצפת ישנם גם יהודים שדואגים לספק לחבריהם הערבים בנות יהודיות, וללוש סבור כי הדבר נובע מכך שהערבים הם אלו ששולטים על הסחר בסמים באזור. לדעתו, אגב, גם הסחר בסמים נובע ממניעים לאומניים. "נסראללה אמר שהם יהרגו את היהודים באמצעות מה שהם אוהבים – הסמים. פעם נתַנו לבדיקה במעבדה קוביית חשיש. התברר כי היא מכילה 60% חשיש טהור, 30% אבקת אסבסט ו- 10% צואת בהמה".

העובדה שמדובר על נערים שחלקם מגיע עם דעות מוקדמות שליליות כלפי המשטרה גורמת, לדעת ללוש, לעובדה שצעירים יהודים שהיו להם היתקלויות עם ערבים אינם מוכנים להתלונן על כך. בעוד שמהכיוון השני - "הערבים מתלוננים כל הזמן". זה מה שיוצר את התחושה כאילו הערבים בצפת הם נרדפים. ללוש אומר כי הוא מעודד את הצעירים להתלונן במשטרה.

על פי הגרסה לסיפור שאירע בליל שבת, אותה שמע ללוש מהנערים עימם הוא עובד, קבוצה של נערים בני 14-16 הלומדים בישיבת חב"ד בעיר, שמעו כי מדירה בה גרים ערבים הלומדים במכללה, בוקעת מוזיקה רועשת. הנערים צעקו לעבר הסטודנטים שיכבו את המוזיקה. "אחד מהערבים בעל מבנה גוף מאיים יצא ואמר להם שהוא לא סופר אותם, וזרק עליהם אגרטל". לתגרה הצטרפו כנראה צעירים נוספים והחלה זריקת אבנים הדדית. ישנה טענה כי שוטר מג"ב שגר בסמוך ירה באוויר. כל הערבים מבין העצורים שוחררו, ואילו שלושה יהודים נותרו במעצר עד היום. לאחרונה הוגש כתב אישום נגד שני הבגירים היהודים.

יש לציין כי מכתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז הצפון עולים משום מה דברים שונים לחלוטין בתיאור האירוע. למשל, לא נזכרת פעילות כלשהי שעשו הסטודנטים הערבים, מלבד העובדה שנמלטו מן המקום לפני שהמשטרה הגיעה אליו. כמו כן נזכר שם כי היהודים קראו קריאות 'מוות לערבים' 'מוסלמים מסריחים' ועוד. על פי כתב האישום, רק היהודים הם אלו שהשליכו אבנים לעבר חלון הדירה, ואותו שוטר מג"ב מסר את נשקו לידי הנאשם השני, שירה בו ירייה אחת באוויר. סעיפי האישום הם של הסתה לגזענות במילים, התפרעות שסופה נזק ועבירת הסתה.

דובר מרחב הגליל במשטרה, רפ"ק ערן שקד, לא התייחס לשאלותינו בעניין הפשיעה הערבית הלאומנית והפלילית באזור צפת, והסתפק בדברים הבאים: "משטרת מרחב הגליל ערה למתרחש בשבועות האחרונים בעיר צפת, פעלה ופועלת לשים קץ לתקריות האלימות עוד בתחילתן. משטרת צפת, על פי הערכות מצב עדכניות, נותנת מענה מבצעי בדגש על בולטות ונוכחות במקומות ומוקדי חיכוך, וכן פועלת במישורים נוספים. משטרת מרחב הגליל תמשיך בנחישות למנוע פרובוקציות אלימות ותנהג בחומרה תוך מיצוי דינם של מפירי החוק באשר הם".

 סטודנטים ערבים בחסות בר-אילן

האשמות רבות נשמעות נגד המכללה בצפת, בשל היותה האבן השואבת העיקרית לצעירים ערבים להגיע לעיר. אילן שוחט, ראש העיר, מלמד זכות על המכללה ומסביר כי המועצה להשכלה גבוהה חילקה בין המכללות בגליל את תחומי העיסוק המרכזיים שלהן: "המכללה בצפת נבחרה ללמד את המקצועות הפרה-רפואיים: אחים ואחיות, עבודה סוציאלית ופיזיותרפיה. כמו שכולנו יודעים, מי שעוסק בתחומים אלו הם או עולים מברית המועצות לשעבר או ערבים. הבעיה היא שהמכללה נמצאת בלב העיר, אבל עדיין החיכוך עם הסטודנטים הערבים שם הוא בסדר גמור. הבעיה מתחילה בכך שהתושבים רוצים לשכור דירות בדרום העיר, שם הדירות זולות יותר. אבל שם גם יש אוכלוסייה שהיא דתית ברובה. כשאותו סטודנט מדליק מוזיקה בליל שבת, או מעשן נרגילה מול בית הכנסת כשאנשים יוצאים מהתפילה, או כשהם זורקים הערות לבנות שעוברות ברחוב, זה נקרא לא לכבד את העיר שאתה מתארח בה. בצפת 60% מהציבור הוא חילוני-מסורתי. טומי לפיד קיבל לדוגמה בצפת 200 קולות בלבד, שזה כלום. אני ראש עיר שאינו חובש כיפה, אבל לא אוכל בשר בחלב, הולך בשבת עם כיפה ושומר על מה שאני יכול. יש בעיר קוד אתי, לפיו אחד מכבד את השני. כשערבי עובר על הקוד הזה, זה מתפרש כפרובוקציה. כל יום ראשון מצטברות אצלי תלונות של תושבים שהפריעו להם בשבת. הבעיה היא שבשבת הם לא יכולים להתקשר למשטרה, ואחר כך כבר מאוחר, כי אי אפשר לתפוס את מי שהפריע".

ראש העיר מצדיק את הרב אליהו, ואומר כי תושבים פנו לרב "והוא באופן טבעי אמר שלא להשכיר דירות לערבים. הוא לא אמר להרביץ או לפגוע בהם". הוא מתנגד לטענה כאילו הכרוז של הרבנים הוא שהצית את האירוע האחרון: "הרב אליהו אמר את זה גם לפני שנה ולפני שנתיים, כך שאני לא קושר את האירוע שהיה לדברי הרב".

שוחט אומר שהסטודנטים הערבים צריכים להבין מהו ייחודה של צפת ומה משמעותה לעם ישראל, ועליהם לכבד את מנהגי העיר. "הם צריכים לקחת בחשבון שבמידה והם מתגוררים כאן, עליהם לכבד כללים אלו, ואם לא יעשו זאת – שלא יצפו שיקבלו אותם כאורחים. כמו שאני לא אעשה ארוחה בלב סכנין באמצע הרמאדן, כך אני מצפה גם מהם שיכבדו אותנו".

כרגע שוחט מתאמץ להרגיע את הרוחות. הוא אינו חושש שמא צפת תגיע למצב הטעון בו נמצאות היום ערים מעורבות אחרות, כמו עכו למשל. "צפת היא עיר חזקה ונשמור עליה". קודם לכן אמר לי גורם בעירייה כי בצפת "עשו עבודה יסודית (כשהוא מתכוון לבריחת הערבים בתש"ח), והיא לא הולכת להיות כמו הערים המעורבות הבעייתיות".

האם אתה לא חושב שהמכללה בסופו של דבר מזיקה יותר משהיא מועילה?

שוחט: "אתה יודע כמה עובדים מעסיקה המכללה? מעל 200 איש! מלבד זאת, המכללה פתחה לאחרונה מסלול מיוחד לחרדים, בו הם לומדים במסגרת נפרדת כלכלה ומנהל עסקים". במסלול לומדים כיום כ-70 גברים. תכנית נוספת המיועדת לציבור החרדי פונה דווקא לנשים והיא נועדה להעניק תואר ראשון למורות חרדיות.

שוחט מסנגר עוד על המכללה ואומר כי היא שקטה מאוד במישור הלאומני, ובאירועי המשט התורכי, כשהיו סערות במקומות אחרים, "כאן היה שקט". לדבריו, נראה שהסטודנטים במכללה אינם פעילים כל כך פוליטית, כי אין בה תאי מפלגות של תע"ל בל"ד ודומיהם, כמו שיש במקומות אחרים.

החידוש הבא בצפת הוא בית הספר לרפואה החמישי במספר בארץ, שהוקם על פי החלטת ממשלת ישראל ושאמור לפתוח את שעריו בשנה הבאה. איש מהמרואיינים אינו מוכן להצטייר כמי שעוצר את פיתוחה של העיר, ולכן איש אינו מוכן לדבר נגד בית הספר הזה, למרות החשש שגם אותו ימלאו מי שבית הספר הזה קרוב לביתם במיוחד – ערביי האזור. שוחט אינו חושש מכך, והוא אומר כי כדי להתקבל ללימודי רפואה ישנן דרישות סף שהערבים על פי רוב אינם עומדים בהם. "רוב הרופאים הערבים לומדים ביוון, הונגריה וגרמניה, ואחר כך הם עושים מבחנים בארץ ומקבלים גם כאן רישיון. מלבד זאת, אנחנו במגעים עם קצין רפואה ראשי על כך שכל הרופאים של צה"ל יעברו את הכשרתם בבית הספר לרפואה בצפת. חוץ מזה, הסקנו מסקנות ובית הספר לא יהיה ממוקם במרכז העיר כמו המכללה. העיר ממילא צפופה ואין מקום, ואנו בונים קריה בת 500 דונמים בשיפולים המזרחיים של העיר לכיוון ראש פינה, שאנו מקווים שתהווה בסיס לאוניברסיטה גלילית שתקום".

שוחט גם מבטיח שלעובדה שאוניברסיטת האם של בית הספר היא בר-אילן הדתית, תהיה משמעות מעשית. הוא אומר כי בהחלט יהיה ללימודי הרפואה בעיר המקובלים כיוון רוחני-יהודי, וגם שלוחה של ה'כולל' בבר אילן תפעל שם. "ואני מזמין סטודנטים יהודים שיבואו לחזק את הגליל".

 לחזק את יהודי הגליל

אחת הטענות שמעלים תושבים בעיר היא העובדה שרוב תלמידי המכללה הם ערבים. 'המכללה האיסלמית' הם מכנים אותה. יש המאשימים את הנהלת המכללה, אף היא תחת חסותה של אוניברסיטת בר-אילן, בניסיון מכוון למשוך ערבים, על ידי פרסומת בכפריהם ופתיחת מסלולים שיתאימו להם. שמוליק הר-נוי, מנכ"ל המכללה, זועם על הטענות הללו: "במכללה לומדים בסך הכל כ- 45% תלמידים לא יהודים, שחציים בכלל דרוזים ורק החצי השני הוא מוסלמי".

גם 20-25 אחוזים זה יותר מאשר חלקם היחסי של הערבים בקרב תושבי צפת.

הר-נוי: "אבל זה עדיין נמוך מחלקם היחסי באוכלוסיית הגליל העליון, שהוא כ- 60%. אנשים חושבים שיש רוב מוחלט של תלמידים ערבים, כי הם יותר בולטים. כשהגעתי לצפת חשבתי שיש בה 80% חרדים, למרות שזה לא נכון, אבל הם יותר בולטים. כשרואים יהודי במכללה לא יודעים אם הוא סטודנט או תושב, לכן זה מבלבל את האנשים". הוא גם דוחה את הטענות כאילו הם עושים פרסומת בכפרים ערבים.

הר-נוי נזהר שלא לצאת בגלוי נגד כרוז הרבנים. על העובדה שמכירת קרקע בארץ ישראל לגוי הוא איסור ידוע, הוא עונה: "ומה עם מצוות אהבת הגר?". על השאלה הזו ענה הרב שמואל אליהו בראיון ייחודי שהעניק לאחרונה ללא אחר מאשר השבועון הערבי 'א סנארה': "בוודאי שיש מצווה לכבד כל אדם שנברא בצלם אלוקים, גם יהודי וגם ערבי. בוודאי שיש מצווה לכבד שכן וגוי, אבל אין מצווה לכבד את מי שנלחם בנו. אם ערביי ישראל מזדהים עם החיזבאללה והחמאס, שחרתו על דגלם להשמיד אותנו -  הם כבר לא בגדר שכן קרוב".  

על השאלה האם הוא מתנגד לדו קיום ותומך בטרנספר, השיב הרב אליהו: "על פי ההלכה, אם יש ערבי שמכיר בעובדה הזאת והוא בא לפה כמו אורח של העם הישראלי – אהלן וסהלן. אם הוא מערער על ההבטחה של אלוקים וחושב לקחת את הארץ הזאת לעצמו, אם הוא חושב שיהיו לערבים עשרים ושלוש מדינות, ולעם ישראל לא תהיה כלל מדינה – צריך לגרש אותו מארץ ישראל ומיד".

הר-נוי סבור שהמלחמה על ייהוד הגליל איננה פשוטה. "בכביש 85, בדרך ממקום מגוריי בכרמיאל לצפת, יש 85% ערבים". לפני כעשרה חודשים החליט לעזוב את מרכז הארץ ולהשתקע בגליל, מסיבות אידיאולוגיות. בעבר כיהן כמנכ"ל הספריה הלאומית בירושלים וקודם לכן כסגן נציב שירות המדינה. לדעתו, כרוז הרבנים הינו צעד מלאכותי ולא ניתן באמצעותו להתגבר על הבעיה. "בחור שעובד כאח בבית החולים 'זיו' בצפת, יחפש בית קרוב באופן טבעי". לדעתו, אוכלוסייה ערבית קטנה תהיה בצפת, ואין מה לעשות נגד זה. "רק התיישבות מאסיבית תפתור את הבעיה. תביא את כל יפי הנפש, את החרדים ואת הציונות הדתית שימלאו את הגליל", הוא אומר. הר-נוי סבור שהתגובה לגידול האוכלוסייה הערבית בצפת איננה נכונה: "אנחנו רוב במדינת ישראל אבל מתנהגים כמיעוט. צריך לחזק את היהודים בגליל, ולחזק את תדמיתם בעיני עצמם".

לדברי הר-נוי, כתבי האישום שהוגשו נגד היהודים שהשתתפו באירוע בליל שבת מוכיחים כי דווקא תלמידיו הערבים במכללה לא עשו דבר באותו אירוע. "אני לא אומר שהסטודנטים הערבים הם טלית שכולה תכלת. כל סטודנט הוא צעיר, בין אם הוא ערבי, יהודי ואפילו חרדי, ולפעמים הוא מתפרחח. זה לא חריג ביחס למקומות אחרים. ואם יש דברים חריגים אנו נטפל בהם במלוא החומרה, על ידי ועדות משמעת, כלפי ערבים וכלפי יהודים, וכך היה גם בעבר".

 לא רק בחופש הגדול

הר-נוי קורא שוב ליהודים לבוא לגליל, ונראה שהקריאה הזו משותפת לכל הצדדים בפרשה. גם הרב דוד לחיאני מלא בתשבחות לעירו: "צפת היא עיר מקסימה, יש אחדות גדולה בין המחנות, גם בין הדתי לחילוני וגם בין הדתיים לבין עצמם. עיר יפהפיה עם אוויר מצוין, שהיום היא גם קרובה למרכז הארץ. אני לדוגמה מגיע בתוך שעתיים להוריי בקריית גת. צפת גם מתחילה להתפתח היום מבחינה כלכלית. צריכים לשמור על העיר ככזו שממשיכה להפיץ את התורה, ההלכה, הקבלה והקדושה. יש פה הרבה ישיבות על רמה וצריך שהעיר תהיה מלאה מפה לפה ביהודים. זה לא אינטרס של צפת בלבד, אלא אינטרס לאומי שצפת תמשיך להיות אחת מארבע ערי הקודש. למה לבוא רק בקיץ כשאפשר ליהנות מכל זה כל השנה?".

yoelyya@gmail.com