בשבע 418: מלחמת תמלוגי הגז

המלחמה על הגז עלתה מדרגה עם פרסומן של המלצות הוועדה, אשר משמעותן היא נטילת נתח משמעותי מרווחי הגז והעברתו למדינה באמצעים שונים.

שלמה פיוטרקובסקי , י"א בכסלו תשע"א

המלחמה על הגז עלתה מדרגה עם פרסומן של המלצות הוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי, אשר משמעותן היא נטילת נתח משמעותי מרווחי הגז והעברתו למדינה באמצעים שונים. ההמלצות, אשר זכו לברכות מצידם של גורמים במערכת הפוליטית וארגונים חברתיים שונים, מעוררות באופן טבעי דאגה גדולה בקרב בעלי השליטה והמשקיעים בחברות החיפושים השונות. איש העסקים יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק והאיש המזוהה יותר מכל עם תגליות הגז הישראליות, פתח עם פרסום ההמלצות במתקפה תקשורתית, שמטרתה המוצהרת היא לגרום לממשלה שלא לאמץ את מסקנות ששינסקי כפי שהן. "מסקנות הוועדה הן טעות, הן שגויות", אמר תשובה בסוף השבוע האחרון, "אנחנו נוזמן לוועדת ששינסקי ונבהיר את הצד המקצועי שבדבר. אנחנו בטוחים שהוועדה תשנה את הדו"חות שלה". תשובה הוסיף כי "בעקבות ההתחייבות של שר האוצר אנחנו השקענו סכומי עתק. לא יעלה על הדעת שלגז המצרי יש פריבילגיות ויש פטור ממס ל־20 שנה. אין אפשרות לשנות את כללי המשחק באמצע המשחק. המשחק התחיל וצריך למצות אותו".

 
 יצחק תשובה לא מתכוון לוותר להם.  משמאל: פרופ' ששינסקי ושר האוצר שטייניץ צילום: פלאש 90'
 

מי שהצטרף השבוע למקהלת המודאגים הוא שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, אשר כינס מסיבת עיתונאים במשרדו, ובה הזהיר כי פגיעה ברווחי היזמים תסתום את הגולל על פיתוח שדות הגז מול חופי ישראל. לנדאו הבהיר, כי מבחינת משרדו הדבר החשוב ביותר כעת הוא פיתוח שדה תמר. "אנשי משרד התשתיות יעשו כל דבר אפשרי כדי שהשדה הזה יפותח בזמן סביר. השדה הזה יפותח אם המשקיעים יראו רווח, בלי רווח סביר לא יהיה פיתוח". ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון, מציין כי החשש מאי פיתוח שדה תמר איננו מבוסס. "על פי תנאי הזיכיון היזמים חייבים לפתח את השדה, אם השדה לא יפותח הוא חוזר לחזקתה של המדינה, זאת לאחר שחלק משמעותי מהעבודה כבר נעשתה". יונגר מעריך כי התמקדותו של השר לנדאו בנושא פיתוח שדה תמר נועדה בעיקרה כדי ליצור לחץ על משרד האוצר. אולם החשש האמיתי במשרד התשתיות הוא מהשלכותיהן של ההמלצות על פיתוח עתידי של שדות גז אחרים, אשר ההשקעה המאסיבית בחיפוש ובפיתוח בהם טרם החלה".

מנגד, יונגר מגלה הבנה רבה מאוד לחשש של החברות השותפות במאגרים. "מדובר בחברות אשר לקחו סיכונים גדולים מאוד והשקיעו סכומי עתק בחיפושי גז במים הכלכליים של מדינת ישראל. ישום מלא של המלצות הוועדה עשוי לחתוך כ-30 אחוז מהרווח הצפוי שלהן ולמעשה לפגוע פגיעה משמעותית ביותר בעסקיהן. חשוב לשים לב לעובדה שנכונות לחפש גז מול חופי ישראל איננה טריוויאלית, זאת מכיוון שהשוק הישראלי הוא קטן ושינוע גז הוא בעייתי. יצוא גז מהמים הכלכליים של ישראל למדינות אחרות מצריך השקעות נוספות, אשר העלאת המיסוי עלולה לפגוע בכדאיותן".

שכר הבכירים: הסאגה נמשכת

שר המשפטים יעקב נאמן, שועל ועדות ותיק וידוע, הביא השבוע לקו הסיום את עבודתה של ועדה נוספת בראשה עמד, ועדת שרים לבחינת נושא שכר הבכירים. ועדת נאמן המי יודע כמה גיבשה הצעת חוק, אשר אמורה, כך לפחות מקווים חבריה, לעשות מעט סדר בשכרם של נושאי המשרה הבכירים בחברות הציבוריות, כלומר אותן חברות אשר מניותיהן נסחרות בבורסה. מי שגרם להקמת הוועדה, ולמעשה כפה על הממשלה לגעת בתפוח האדמה הלוהט, הם צמד חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כ"ץ, זו ממפלגת העבודה וזה מהליכוד. מאז כינונה של הכנסת ה-18 מובילים השניים יד ביד שורה של מהלכים, יש שיאמרו 'חברתיים' ויש שיכנו אותם 'פופוליסטיים'. צמד החמד יצא לפני מספר חודשים עם הצעת חוק, אשר ביקשה לקבוע כי שכרם של נושאי המשרה הבכירים ביותר בחברה לא יעלה על פי 50 משכרו של העובד המקבל את השכר הנמוך ביותר בחברה. הרציונל שעמד מאחורי הצעת החוק הוא שהעלאת שכרם של הבכירים מעל לרף של 50 פעם שכר המינימום, תחייב את המנהלים להעלות את שכרם של העובדים החלשים ביותר בחברה. ראש הממשלה נתניהו, אשר הצעות מעין אלו הן בבחינת סדין אדום עבורו, חשש כי ההצעה תזכה לרוב בוועדת השרים ובממשלה, ולכן נקט בשיטה הידועה והקים ועדה.

על הוועדה כבר סיפרנו ועל כן נדלג ישירות למסקנות ולהצעת החוק שבעקבותיהן. ועדת נאמן, כפי שחששו מראש חברי הכנסת יחימוביץ' וכ"ץ, סירבה לקבוע תקרה לשכר הבכירים. לא כסכום אבסולוטי, לא כנגזרת של השכר הנמוך בחברה ואף לא כנגזרת השכר הממוצע בחברה. הדרך בה החליטה לנקוט ועדת נאמן, היא ניסיון לשפר את שיקול הדעת של מועצות המנהלים (דירקטוריונים) של החברות, על מנת שאלו יקבעו למנהלים הבכירים שכר סביר ולא יתפרעו ללא כל רסן. על פי ההצעה יקבע הדירקטוריון כללים לקביעת שכר הבכירים, אשר יצטרכו להתחשב בפרמטרים קבועים מראש, כגון היחס בין השכר הממוצע בחברה לשכר הבכירים. עוד יידרש הדירקטוריון לקבוע מראש "שיקולים למתן בונוסים ומענקים" מדידים. ההצעה מבקשת להסדיר גם את נושא מענקי הפרישה, תוך התחשבות במשך הזמן בו שימש הבכיר בתפקידו. מנגנון משונה מעט הקבוע בהצעה מחייב את הדירקטוריון להעביר לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות את כללי השכר שקבע, אך גם אם אלו לא אישרו את הכללים הוא איננו חייב לתקנם אלא רק לדון בהם מחדש בדירקטוריון ובוועדת הביקורת. אתם מרוצים? כ"ץ ויחימוביץ' ממש לא. השניים הבטיחו מיד עם פרסום ההמלצות לשוב ולהילחם על הצעתם הישנה, ימים יגידו מי ינצח.