חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 418ראשיהפצה

נשיא שומר שבת - שופטים ושוטרים

השופט הדתי סטיב אדלר, לא הרבה לשבץ בפסקיו מדרשים ופסוקים, אך גילה עמידה עקבית מול הניסיון לכרסם באיסור העבודה בשבת
18/11/10, 18:11
יאיר שפירא

השופט הדתי סטיב אדלר, שסיים כהונה ארוכה כנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לא הרבה לשבץ בפסקיו מדרשים ופסוקים, אך גילה עמידה עקבית מול הניסיון לכרסם באיסור העבודה בשבת * נועם פדרמן נזעק להגן על קבר גולדשטיין, הואשם ויצא זכאי * ליועץ המשפטי אין דעה בשאלה האם טובת הילד מחייבת לערוך לו ברית מילה

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, פרש השבוע מראשות המערכת שהוא שימש כפניה במשך יותר מעשור. אדלר, שלמד משפטים בארה"ב ואף שירת בממשל האמריקני, נבחר לשופט בבית הדין לעבודה כבר לפני שלושים וחמש שנים. לפני עשרים וארבע שנים הוא קודם לבית הדין הארצי, ועמד בראשו בשלוש עשרה השנים האחרונות. אולי משום שלא נולד וגדל כאן, אולי בגלל שכיפתו הנטויה תדיר מעט בכיוון העורף כמעט ולא נראית בדיוקנאות הרשמיים, לא זכה אדלר לשם בציבור הדתי לאומי. אך אדלר הוא מבכירי בעלי התפקידים במגזר. מעטים, אם בכלל, מבין חובשי הכיפות כיהנו בתפקידים כה בכירים תקופה כה ממושכת.

אלמוניותו של אדלר במגזר מפליאה שבעתיים, שכן קשה לומר שהיה יהודי רק בביתו. פסיקותיו אומנם לא עמוסות במשפט עברי ומתובלות בפסוקים ובמדרשים כמו אצל בכירים דתיים אחרים במערכת, אך מנגד משקפות פסיקותיו אומץ רב בבלימה של מגמות אנטי-יהודיות שמנשבות מעת לעת בבתי הדין לעבודה.   

השופט בדימוס ארי תיבון מבית הדין האזורי לעבודה ביטל לפני מספר שנים קנס שניתן לקיבוץ צרעה, שהפעיל בשבתות שתי חנויות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. תיבון קבע כי לא ניתן להגדיר את דתו של גוף מופשט כמו קיבוץ, על כן אי אפשר לקבוע כי יום המנוחה המחייב אותו הוא שבת. הפסיקה העקומה משהו של השופט תיבון איימה לעשות שמות בחוק שעות העבודה ובצביון השבת הישראלית, שכן קשה לקבוע את גם את דתן של עיריות או של עסקים בעירבון מוגבל. השופט אדלר אומנם לא ציטט פסוקים אלא את ביאליק וכצנלסון, אך בשורה התחתונה קיבל את ערעור המדינה וקבע כי גם קיבוצים מחויבים להשבית את חנויותיהם בשבת.

השופטת האזורית אריאלה גילצר כץ ניסתה למלט מעונש רשתות קמעונאיות גדולות, הרומסות בראש כל חוצות את החוק ואת מנוחת השבת במתחמי הסחר הגדולים בשולי הערים. היא ביטלה קנסות שהטילו פקחי השבת הממשלתיים בטענה של הגנה מן הצדק. הרשתות טענו כי המדינה מפעילה נגדם אכיפה מפלה, שכן היא אינה אוכפת את החוק בנתב"ג ובאילת. הרכב שופטים בראשותו של אדלר הפך את פסק הדין וקבע כי נוכח המשאבים המוגבלים שעמדו לרשות יחידת האכיפה, יש הכרח לקבוע סדר עדיפויות ויעדים מועדפים לפעילות האכיפה. מדיניות האכיפה - התמקדות במגזר העסקי ובמרכזי קניות גדולים שבהם מועסקים עובדים רבים, אינה חורגת ממתחם הסבירות. אדלר קרא למדינה להגדיל את כוח האכיפה כדי לשמר את צביונה היהודי של המדינה.

עוד פסק דין שניסה לסכל את החוק היה של השופטת שרה המאירי. זו ביטלה קנס שהטילו פקחי השבת על בעל קיוסק שהפעיל את חנותו בליל שבת. בפסק דינה קבעה השופטת כי החוק אומנם אוסר על פתיחת המקום בשבת, אך אינו מגדיר את זמן כניסת השבת ויציאתה. לדבריה, מאחר שתחילתו של יום נחשבת בדרך כלל מחצות הלילה, הרי שגם השבת לצורך החוק נכנסת בחצות, וכל בית עסק שפועל קודם חצות אינו עובר על החוק. אדלר החזיר עד מהרה את כניסת השבת לשקיעת שמשו של יום השישי.

פסיקתו זו של אדלר זיכתה את כיפתו בחצי דקה של תהילה. יוסף פריצקי, השר וחבר הכנסת הזכור לרע של מפלגת שינוי, פרסם מאמר בעיתון הארץ ותקף את השופט. "השופט אדלר, בלא בושה, קובע כמוסכמה כי את המונח שבת יש לפרש בזיקה למורשת ישראל ולא ככינוי סתמי וחסר תוכן ייחודי ליום השביעי בשבוע", התלונן פריצקי וקבע כי "מי שמאמין בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו כי השבת מתחילה בערבו של יום השישי, לא יפסוק לעולם בניגוד לאמונה זו". מסקנתו של פריצקי היתה כמובן שאין למנות שופטים דתיים.

מזוכה סדרתי

על פי נתונים מהסנגוריה הציבורית, אחוז הזיכויים של נאשמים שהועמדו לדין פלילי שואף לאפס. למרות זאת רשם השבוע נעם פדרמן מחברון זיכוי נוסף בבית משפט השלום בירושלים. נגד פדרמן הוגש כתב אישום לאחר שדחף דחיפה קלה פעיל של הארגון הפרו-ערבי 'שוברים שתיקה' ליד קברו של ברוך גולדשטיין בקריית ארבע. פדרמן טען כי הוזעק למקום כדי למנוע חילול של הקבר, לאחר שבמקרה קודם חברי הארגון הטילו את מימיהם על המצבה. שופט בית משפט השלום בירושלים יצחק שמעוני קבע, לאחר שצפה בקלטות שצילמו אנשי הארגון, כי לפדרמן עומדת הגנת זוטי דברים. התביעה של מחוז ש"י לא הכחישה שבעבר חיללה הקבוצה את הקבר, ובמצב דברים שכזה קבע השופט כי הדחיפה הקלה של פדרמן אינה ראויה לכתב אישום.

 ליועמ"ש אין מילה

תיק ביזארי מעט הגיעה אל שולחנה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שרה גליק. אישה שטענה כי נמלטה מאלימות בן זוגה, ילדה בן זכר וביקשה לערוך לו ברית מילה בקליניקה רפואית. האב, כך נטען, התקשר ואיים על בעלי הקליניקה, והללו הודיעו לאם שאינם מעוניינים למול את הילד. האם פנתה לבית המשפט ובקשה את התערבותו הדחופה. מכתב רפואי שצרפה לבקשה קבע כי אם תידחה הברית יגדל כאב המילה וגם הסיכון לסיבוכים. האב התייצב לדיון וטען כי הוא חילוני והוא מתנגד לעריכת הברית. שיגדל הילד ויחליט בעצמו האם ברצונו לעבור את הפרוצדורה הבלתי הפיכה, טען האב. האם טענה כי המילה עולה בקנה אחד עם טובת ילד יהודי במדינת ישראל.

ייתכן והשופטת גליק היתה מסתבכת בתיק רגיש שהיה הופך לציון דרך ביחסי דת ומדינה. אך לרווחתה התברר כי מדובר בזוג שמתקשה להתמיד במלחמה עקרונית. לבקשת השופטת כי האב יממן חוות דעת מומחה ענה האב כי אין הפרוטה מצויה בכיסו - ומיד יצא לחופשה בחו"ל. גם האם שהגישה בקשה דחופה לא ששה לממן חוות דעת. באווירה שכזו לא התקשתה השופטת להתיר לאם למול את בנה.

מכל מקום, מעניינת במיוחד היתה התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא. תחילה התחמקו שם מלהביע עמדה בסוגיה. השופטת התעקשה, ואז נמסר לשופטת מהלשכה הדעתנית בדרך כלל, כי ליועץ המשפטי לממשלה אין עמדה בנושא.