בשבע 418: ח"כ אורי אורבך, דני דיין ובועז העצני עונים לשאלת השבוע:

במקרה שההקפאה תוארך, האם על נאמני ארץ ישראל לפרוש מהקואליציה?

ירעם נתניהו , י"א בכסלו תשע"א

לא נוכל להיות שותפים להקפאה / ח"כ אורי אורבך, סיעת הבית היהודי

תפקידם של השותפים הקואליציוניים בממשלה אינו לפרוש מהקואליציה אם תהיה עוד הקפאה. תפקידם הוא למנוע את ההקפאה. אם ש"ס וישראל ביתנו של ליברמן יביעו את ההתנגדות שלהן להקפאה בתוך השביעייה ובתוך הקבינט – לא תהיה הקפאה.

אבל ש"ס זו ש"ס וליברמן זה ליברמן, ובמקום שאין מתנגדים – הֱיה אתה המתנגד, ובמקום שיש 'נמנעים' היה אתה זה שלא נמנע מלהתנגד. פרישה מהקואליציה היא מעשה קשה למפלגה שרוצה להיות חלק ממעגל ההשפעה העיקרי. מפלגה פוליטית איננה תנועת מחאה. אלא שחידוש ההקפאה הוא מעשה שאם אי אפשר למנוע אותו באמצעות הצבעה, אפשר לפחות לא להיות שותפים לו. לפחות לא אנחנו.

הקפאת הבנייה היא עונש כבד לאלפי משפחות והיא גם מעשה של פגיעה סמלית בטענה שלנו לריבונות על יו"ש. הקפאה נוספת על זו הראשונה היא גם הפרת הבטחה מפורשת ופומבית שלא תהיה עוד הקפאה. זו ההבטחה שאפשרה איכשהו לבלוע את צפרדע ההקפאה הראשונה. ההקפאה הנוספת עלולה להוביל אותנו לתקופה שבה ייגזר גורלה של כלל ההתיישבות בזכות ה'השהיה', 'פסק זמן' ושאר המילים המכובסות שנתניהו משווק לנו.

מה צריכות המפלגות הימניות בקואליציה לעשות? תפקידנו שלנו הוא להמריץ אותן לומר לא להקפאה, להתעקש, לעזור לראש הממשלה לעמוד בלחץ הכבד. תפקידן של המפלגות הגדולות מאתנו, ושל נאמני א"י בליכוד, הוא למנוע את ההקפאה, אם רק ירצו. אני מכיר את כל השיקולים נגד פרישה מהקואליציה והם רציניים וכבדים, אבל לעתים רחוקות צריך גם לדעת את הגבול. כי לא הכול דיבורים ולא הכול תחמונים ותמרונים.

ענני הליכוד נקשרים על שמי השומרון, ענני שרון עם ענני הכבשים של נתניהו. הם מזליפים עליך גשם נדבות של צ'ופרים אמריקניים אמתיים ומדומיינים, אבל כשאתה מביט לשמים, נוטלים את הקרקע מתחת רגליך.

 

לא לפחד לאיים בפרישה / דני דיין, יו"ר מועצת ישע

מה שעומד בימים אלה על כף המאזניים הוא הרבה יותר מעוד 90 יום של איסור על יהודים לבנות בתים בלב ארצם. אך גם אילו היה מדובר 'רק' בכך – זה צריך להספיק כדי שנאמני ארץ ישראל לא ימשיכו לשאת באחריות המשותפת החלה על שרי הממשלה על כל החלטותיה, גם אלה שהתנגדו אליהן.

איסור זה יש בו נזקים מדיניים, התיישבותיים ולא פחות מכך – חינוכיים-תודעתיים מן הדרגה החמורה ביותר. כי מה פירוש שלא ניתן להמשיך בבנייתם של בתים בקרית ארבע ובבית אל, באלון מורה ובאריאל? זו היא אמירה חוזרת ונשנית של ממשלת ישראל שזכותנו על חבלי ארץ אלה מוטלת בספק.

כאשר לכתחילה נאמרה האמירה הזאת לפני כשנה, בהמשך להצהרתו החמורה כל כך של ראש הממשלה בנאום בר אילן – היה זה מתיחת החבל של יכולתם של נאמני ארץ ישראל לשאת באחריות המשותפת – עד קצה גבול היכולת. אך אם הדבר נעשה בשנית – וזו נאיביות או עצימת עיניים להאמין שבפעם האחרונה – זוהי כבר מדיניותה הקבועה של ממשלת ישראל. ולמדיניות זו אסור בשום פנים ואופן לתת יד.

אך, כאמור, הארכת ההקפאה טומנת בחובה משמעות חמורה עוד יותר. במשך 90 ימי ההקפאה הנוספת נתניהו יוכנס ע"י האמריקנים לבית מטבחיים מדיני ובו יידרש להסכים לחזרת ישראל לגבולות 67', היינו: לנסיגה כמעט מלאה מיהודה ושומרון. ניסיון החודשים האחרונים מוכיח שלא ניתן לסמוך על כך שבנימין נתניהו ירצה – ואם ירצה, כלל לא בטוח שיהיה מסוגל – לשמור על ארץ ישראל.

כלל ידוע בתורת המשחקים, וחתן פרס נובל פרופ' אומן מיטיב להסביר זאת, הוא שאם אדם מאיים איום אמין, ומתכוון לממשו, גם אם לשם כך צריך לשלם מחיר אישי, יש סיכוי טוב שימנע את הרעה ולא יצטרך לממש את האיום. יש להודיע עוד היום לרה"מ (והדברים נאמרים בטרם החלטה) שנאמני ארץ ישראל לא יוכלו להמשיך לשאת באחריות למדיניות מסוכנת זו. אם יעשו כך, יש סיכוי טוב שגם ימנעו את ההידרדרות וגם לא ייאלצו לפרוש.

 

 להפיל את הממשלה / בועז העצני

לאחר כל ההבטחות המפורשות והחגיגיות של ראש הממשלה ושריו בנוגע לחד פעמיותה של ההקפאה, חידושה יהיה אות לכך כי אין תחתית לוויתורים של נתניהו וממשלתו, שאינם מסוגלים לומר 'לא' לשום תכתיב ההופך את ישראל למדינת חסות.

עובדת היותו של נתניהו חסר עמוד שדרה אינה חדשה, אלא שהרכב רשימת הליכוד סיפק תקווה שיהיה מי שיבלום את קריסתו כפי שפעל הדבר בסיום ההקפאה. אך לאחר שנתניהו לא קבע עובדות בלתי הפיכות בשטח – כגון בנייה גדולה בירושלים בתקופה שיכולת הלחץ של אובמה הייתה מוגבלת ערב הבחירות בארה"ב – הוא חשוף כעת ללחצים ברוטליים שבהם גדולים וחזקים ממנו היו מתקשים לעמוד.

לא מספיק לומר 'לא' לאובמה. צריך גם להיות מסוגלים להיאבק בממשל בתוך ארה"ב באמצעות הקונגרס הידידותי שנבחר, וגם להיערך לאפשרות של בידוד באו"ם ועיצומים למיניהם. מי שרואה באופק מנהיג המסוגל לעמוד בכך, שיקום!

הואיל וקוללנו בהיעדר מנהיגות, הפתרון הטוב ביותר למדינה יהיה להפיל את הממשלה ולהיכנס למערבולת בחירות שבסיומה תהיה ארה"ב במערכת בחירות. מי ייבחר לאחר מכן? לא משנה. הגרוע ביותר זו ממשלת ימין הצועדת שמאלה ללא אופוזיציה.

מכאן נגזרות הפעולות של נאמני ארץ ישראל לסוגיהם. הבית היהודי צריך לפרוש מן הממשלה, חברי כנסת מהליכוד צריכים להוציא את עצמם מהמסגרת הקואליציונית ולהצביע נגד הממשלה. השרים בגין ויעלון חייבים להתפטר מן הממשלה ולהנהיג את המרד בראש הממשלה שהפך לקבלן הביצוע של מרצ, וָלא הם יצטיירו הם כזנבות של הזנב נתניהו, יהפכו לקריקטורה ויאבדו את עולמם.

ובשטח – על המתנחלים להתחיל לקום מהשינה המתוקה ולאותת למדינה כפוית הטובה כי בלי זכויות אין חובות, ואם האפליה והרדיפה נגד יהודים ביו"ש לא ייפסקו, הפראיירים יתחילו להתחלף ויפסיקו למות עבורה, לפחות לשלושת חודשי ההקפאה.