גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 419ראשיהפצה

התנחלות בשיטת חזון איש

אלפי אברכים כבר חתמו על עצומה נגד ההקפאה שארגנה תנועת חלמי"ש - חרדים למען יהודה ושומרון.
25/11/10, 13:41
חגית רוטנברג

אפשר היה לראות אותם בשבוע שעבר, אוחזים בידיהם שלטים המזהירים את ש"ס מפני התרסקות באם תתמוך בהמשך ההקפאה, וקוראים בגרון ניחר לשר אלי ישי להתפטר מתפקידו. משמרת המחאה מול ביתו של יו"ר ש"ס יכולה היתה להירשם כאירוע שגרתי למדי, אלמלא פרט מסוים באותו מחזה, שהיה לא שגרתי בעליל: אוחזי השלטים והקוראים להתפטרות היו חבושי כיפות קטיפה שחורות ועטויי קפוטות באותו צבע. בריכוזים חרדיים אחרים ניתן היה לראות בחורי ישיבה ליטאים אוחזים שלטים התובעים באדום זועק: 'לשבור את ההקפאה!'. את הקרדיט על הימצאותם של השחקנים החדשים במגרש המאבק על שלמות הארץ, יש להעניק לארגון צעיר יחסית אך מלא מוטיבציה: חלמי"ש.   

לא רק פתרונות דיור

ארגון חלמי"ש - חרדים למען יהודה ושומרון, בא לעולם לפני כשנתיים וחצי. את הפעילות האינטנסיבית החל בראשית השנה הקודמת, עת ניחתה גזירת ההקפאה על שטחי יהודה ושומרון, שפלח משמעותי מתושביהם משתייך לציבור החרדי. קרית ספר, ביתר עילית, עמנואל, תל ציון - ערים חרדיות המונות רבבות תושבים, היו עד לפני ההקפאה המענה האופטימלי לזוגות צעירים חרדים שביקשו לקנות לעצמם דירה. העובדה שכל הערים הללו ממוקמות מחוץ לקו הירוק, גזרה את דינם של אלפי זוגות צעירים חרדיים, שמצאו עצמם בעקבות ההקפאה עומדים מול שוקת שבורה. הבעיה הקיומית של מצוקת הדיור זירזה תהליכים בפעילותה של חלמי"ש: רשת הפעילים התרחבה, והמאבק שמנהל הארגון נגד ההקפאה צבר תאוצה ותמיכה בקרב רבים במגזר החרדי. אנשי הארגון, לעומת זאת, מעידים על עצמם כי מאבקם אינו נובע מטעמי מצוקת דיור גרידא, אלא מתוך הכרה אמיתית במחויבות התורנית וההלכתית לשלמות ארץ ישראל.

יו"ר חלמי"ש, הרב יצחק פרידמן, הוא תושב קרית ספר, חרדי מן הזרם הליטאי המקדיש את ימיו ללימוד תורה בכולל בעיר. בין לבין הוא מקדם את הפעילות למען א"י. "למדתי בישיבות ליטאיות, ועם כל זה - אני בדעה שלי. כמו הרבה אנשים בארגון שלי, הגעתי לכך מתוך הכרה הלכתית, שהביאה אותי לבחון את הדברים בשטח. אז נוסף גם הפן הביטחוני של הסיכון במסירת שטחים, ועוד", הוא מסביר כיצד חרדי כמותו, שעבר את המסלול הקבוע, נתפס לעיסוק בענייני א"י. על אף שפעילותו חריגה באופיה ביחס למקובל בקרב אחיו למגזר, היא לא גוררת תגובות נגד מצד השכנים: "אני גר בקריית ספר, שם אנשים סובלים מההקפאה. מבחינתם, כל מי שפועל לביטול הגזירה הזו - מבורך", מסביר הרב פרידמן.

כאמור, מה שגרם לעליית מדרגה בפעילות הארגון היתה ההקפאה, אולם גם החלטה זו התקבלה בהנהלת חלמי"ש לאחר לבטים מרובים. "עוד לפני כן התלבטנו אם להמשיך בפעילות רגילה או לעלות שלב", מספר הרב פרידמן. "היו המון ויכוחים. חלק חשבו שאם נעלה שלב תעלה ההתנגדות הציבורית-פוליטית מצד גורמים חרדיים, פוליטיקאים ועסקנים, שניסו כל השנים מכל מיני סיבות להוביל קו שנוטה שמאלה. פחדנו מזה, אבל בסוף ראינו שאין ברירה, כי א"י חשובה יותר".
"אם אני ח"כ מיהדות התורה למשל שבא לשאול את הרב אלישיב, אני יכול לומר לו שאם נפרוש מהקואליציה זה יזעזע את הממשלה ולא יוכלו לאשר את ההקפאה, או לחילופין לומר שגם אם נעזוב, יביאו במקומנו את קדימה. הרב סומך על איך שאני מציג את הדברים ולפי זה יפסוק. לכן האמירה ש'גדולי הדור הורו לנו' היא מגוחכת ומצחיקה"

כשהחלו הדיבורים על הקפאה שנייה, התקבלה בארגון החלטה אסטרטגית נוספת: "החלטנו שצריך לפעול נטו במישור הפוליטי, כי זה מה שמביא את המעשים בסוף", מסביר הרב פרידמן. "אפשר ללחוץ על פוליטיקאים דרך הציבור, אבל בסוף אתה צריך להגיע לח"כים עצמם". הארגון הציב לו למטרה להקים שדולה חרדית בכנסת למען א"י.

השאלה מתבקשת: אם יש כבר שדולה פעילה למען א"י, מדוע צריך שדולה חרדית נפרדת?

"כל שדולה משותפת גוררת התנגדות. כשאדם חרדי פשוט שומע היום 'ארץ ישראל' - זו בעיה. הוא שומע בזה 'כיפות סרוגות'", מסביר הרב פרידמן את המשוואה. "הכניסו אצלנו המון תעמולה נגד הדעות שהציבור הזה מוביל, נגד המטרות שלו. לכן לא היתה ברירה אלא לפתוח שדולה חרדית למען א"י. היינו חייבים לקרוא לזה כך, על מנת לצרף אנשים שיילכו איתנו. שמעתי מזאב אלקין ואריה אלדד שהם התראיינו וכעסו עלינו, ובאמת ליבי ליבי עליהם ואני מתנצל" - הוא מנצל את הבמה לפנייה לראשי שדולת א"י - "אבל אין לנו ברירה. כדי להביא את החרדים לשדולה - זה רק בנפרד".

ולאותה שדולה נפרדת, הח"כים החרדים רוצים להצטרף?

"לפוליטיקאי אין רצונות משלו, הוא עושה מה שהציבור משדר. אם הציבור ישדר לו ששדולה חרדית זה בסדר, הוא יילך על זה, ואם לא - אז לא. בדרך כלל התירוץ של הנציגים החרדים הוא שלא הם קובעים, אלא גדולי ישראל. אבל פה זה לא חד משמעי, זה נושא המסור לליבו של כל ח"כ. הוא יעשה מה שהוא יחשוב שיעזור לו פוליטית".

נכון לעכשיו, השדולה עדיין לא קיימת פורמלית. ח"כ מאיר פרוש הבטיח לעמוד בראש השדולה לכשתקום, אולם סכסוכים פנימיים בסיעות ש"ס (הרב חיים אמסלם) ויהדות התורה (הרוטציה הקרובה בין ח"כ פרוש לישראל אייכלר) מונעים בינתיים את קידום עניין השדולה.

יש בציבור החרדי כעס על אי תפקודם של הנציגים הפוליטיים, בנושא א"י?

"לא נגיד כעס, אבל תסכול ואכזבה. כל הזמן יש עניינים פנימיים מדי והם לא עוסקים במהות. ח"כ גפני, שאני מאוד מעריך אותו, אבל מה המריבות האלו על 20 אגורות מע"מ לעגבניות? תן דירה לזוג צעיר חרדי, זה עדיף לו מעגבניות למשך כמה שנים. מה זה המריבות הפנימיות והתככים כל הזמן? הבטחת הכנסה לאברכים זה דבר גדול, אבל אם תיתן עוד דירות", הוא רומז למאבק בהקפאה שיאפשר בנייה בערים החרדיות ביו"ש, "זה הרבה יותר מכמה מאות שקלים בחודש".

מעבר למישור הפרקטי של פתרונות דיור, יש ביקורת על ההתנהלות בתחום המדיני של המפלגות החרדיות?

"בוודאי שיש תרעומת על זה, אלא שזה מורכב. כי אין שמות מפורשים של אנשים שנתנו את ידם להרס יישובים, אלא זה חשבונות של אם הוא היה יוצא מהקואליציה וכדומה. אי אפשר להצביע על מישהו, על אף שיש הרגשת הלב. מלבד זה, יש את הדבר הנדוש ש'כך גדולי ישראל הורו'. אם זה היה נכון, אי אפשר לדבר, אבל בהרבה מקרים אנחנו יודעים שזה לא מה שגדולי ישראל מורים, רק תלוי איך מציגים להם את הדברים".

 

'עובדים' על גדולי התורה

בנקודה זו ניכרת התקוממות בדברי הרב פרידמן, שתוקף בחריפות את המניפולציות של הפוליטיקאים החרדים, לדבריו, על גדולי התורה המכריעים עבורם: "אם אני ח"כ מיהדות התורה למשל שבא לשאול את הרב אלישיב, אני יכול לומר לו שאם נפרוש מהקואליציה זה יזעזע את הממשלה ולא יוכלו לאשר את ההקפאה, או לחילופין לומר שגם אם נעזוב, יביאו במקומנו את קדימה. הרב סומך עליי, על איך שאני מציג את הדברים, כי הוא לא מבין בפוליטיקה, ולפי זה יפסוק. לכן
הרב יצחק פרידמן: אני מאוד מעריך את ח"כ גפני, אבל מה המריבות האלו על 20 אגורות מע"מ לעגבניות? תן דירה לזוג צעיר חרדי, זה עדיף לו מעגבניות למשך כמה שנים. הבטחת הכנסה לאברכים זה דבר גדול, אבל אם תיתן עוד דירות זה הרבה יותר מכמה מאות שקלים בחודש"
האמירה ש'גדולי הדור הורו לנו' היא גם לא נכונה וגם מגוחכת ומצחיקה". הרב פרידמן מספר על רבנים מהמגזר הליטאי ומהזרם המשתייך לש"ס, שתיארו כיצד הגיעו אל גדולי התורה החרדים לפני הגירוש ולפני ההקפאה, והציגו בפניהם את תמונת המצב המדינית על סכנותיה, במטרה לשכנע אותם להתנגד. "אבל אז הגיעו הח"כים, הציגו את זה איך שהם רוצים, וכך פסקו הרבנים". גורמים מהימנים במחנה החרדי מעידים למשל על הרב אלישיב עצמו, שאמר במפורש כי התהליך המדיני של ההקפאה ושתי מדינות לשני עמים - "זה יהיה כמו שואה שנייה", כהגדרתו. אולם הגורמים הפוליטיים במחנה מיהרו להכחיש את הדברים ולהורידם מסדר היום.

בציבור החרדי יש כיום חרטה על האדישות שגילה בזמן הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון?

"חד משמעית", הרב פרידמן נחרץ "בציבור החרדי כולם מכים על חטא - חלק בקול וחלק יותר בשקט. כל אחד מהזווית שלו: חלק הגיעו למסקנה הלכתית, או אסטרטגית. הציבור החרדי עצמו ספג קסאמים באשדוד למשל. לחלק יש כאב על משפחות המגורשים, לפחות אלה שיצא להם להכיר משפחות משם. הסבל המטורף שהם עוברים, אין לזה אח ורע בכל העולם, ולכן ללא ספק מכים על חטא".

החרטה הובילה גם להתבוננות מעמיקה יותר על מה שעבר מאז על הציבור החרדי: "ההפגנה האדירה נגד מה שקרה בעמנואל, המאבקים נגד בג"ץ על הקברים, על שבת - מאבקים שהיו של כלל הציבור החרדי בהוראת גדולי ישראל, ואנשים ראו שהציבור הדתי לא מצטרף אליהם. הם אומרים - גם אתם לא הצטרפתם למאבק שלנו. זה מחדד בעיני החרדים את משמעות העובדה שהם לא שיתפו פעולה אז". 

ובכל זאת, אולי כסוג של תיקון, בחלמי"ש מקיימים היום שיתופי פעולה, ברמת האפשר על פי הקודים של החברה החרדית, עם גופים דתיים לאומיים. "אנחנו חדשים בתחום המאבק על א"י", מודה הרב פרידמן, "ולכן אנחנו מקבלים עצה, סיוע והכוונה מכל הגופים - ממועצת יש"ע ועד ברוך מרזל, וכל מי שבאמצע. למשל בקמפיין נגד ש"ס על ההקפאה, התייעצנו המון איך ועל מי להפעיל לחץ. אנחנו פונים לכל מי שמבין ויכול לעזור. כמובן שאת ההוצאה לפועל מול הציבור החרדי אנחנו עושים עם אנשים שלנו. יש לנו בארגון גם אנשי הסברה ויחצ"נות של המגזר החרדי. אבל את ההתחלה - מקבלים מהם".

 אגב הקמפיין נגד ש"ס, מספר הרב פרידמן כי נפגש עם ח"כים רבים מהסיעה, וכולם, למעט שר מסוים, הביעו את התנגדותם להקפאה. "אף אחד שם לא מעוניין בהקפאה, אלא שזה לא תלוי בהם. מועצת החכמים קובעת, והיא תלויה בהרבה גורמים".

אתה מתאר שיתופי פעולה חוץ פרלמנטריים בין דתיים לחילונים. האם הרעיון של חזית דתית-חרדית מאוחדת בכנסת, שמוביל ח"כ יעקב כץ, נראה לך מעשי?

"מה שאומר יישמע קצת מפחיד, אבל אין מה לעשות", הוא מתנצל. "לצערי, מה שיותר מפריע ויוצר ריאקציה אצל האדם החרדי הם דווקא הח"כים הדתיים-לאומיים, יותר מאשר ח"כ חילוני. יש למשל בכנסת שדולה לפתרון בעיית הדיור בראשות הח"כ החרדי מוזס, שם עובדים חרדים וחילונים ואין בזה בעיה. אבל כשמדברים על א"י, ויגיע אדם עם כיפה סרוגה, זה הרבה יותר מפחיד. אבל", הוא מנסה להיות אופטימי "אחרי שתקום שדולה חרדית למען א"י, ודאי שיהיה אפשר לפעול יחד. צריך קודם לקבע בדעת הקהל שהחרדים פועלים בנושא א"י. אני אגב ידיד אישי של מיכאל בן ארי, אנחנו נפגשים המון. אבל כשצריך להשפיע על הציבור, זה לפי מה שרוצה הציבור".

מנכ"ל הארגון, מרדכי לאנד, חרדי ליטאי תושב קריית ספר אף הוא, מחדד את הפער היסודי שבין התפישה הדתית לאומית לזו החרדית, שמשליכה גם על צורת המאבק על א"י, לדבריו: "המאבק שלנו לא נובע מאותה נקודה", הוא מסביר את הגדרת הארגון כ'מאבק על א"י מתוך השקפה חרדית', "אצל ציבור הכיפות הסרוגות, בהכללה, זה מגיע יותר מכיוון של ממלכתיות ומדינת ישראל. אצלנו זה לא מדינת ישראל, אלא ארץ ישראל. אנחנו קשורים לארץ מתוך התורה, מהמצוות הקשורות בזה. אנחנו לא רואים במדינה תהליך גאולה. הבעיה היא שאנשים רואים במדינה ובצבא דבר יותר מדי קדוש, ואז כשאומרים להם לעשות משהו, במקום לדחות אותם הם מבצעים מה שאומרים להם. זה התבטא בסירוב פקודה: לצערנו לא היו הרבה סירובי פקודה. אם היו יותר, היינו יכולים עדיין להיות בגוש קטיף".      

רבים תומכים בהסתר

בתחילת הדרך, לא העמידה לעצמה חלמי"ש מנהיגות רבנית ברורה. כיום משמש הרב שמחה קוק, רב העיר רחובות, כנשיא של האגודה, שאף תומך בה באמצעים שונים. אולם הרב שליווה את האגודה מראשית דרכה ועד היום הוא הרב יצחק ברנד, תושב עמנואל, שהקים ועומד בראש בית המדרש 'תועה בשדה' בבה"ד 3, סמוך לשכם, מאז ננטש קבר יוסף. הרב ברנד, דמות חריגה בעמדותיה האידיאולוגיות בנוף החרדי, עוסק רבות בכתיבת מאמרים תורניים ובמסירת שיעורים המפיצים בין השאר את חשיבותה ההלכתית של מצוות יישוב הארץ וחיוב השמירה על שלמותה. באתר האינטרנט המרשים של אגודת חלמי"ש, מובאים גם ציטוטים רבים של גדולי תורה, ראשונים ואחרונים, לצד דברי גדולי הפוסקים בני זמננו מן המגזר החרדי, העוסקים בחיבת הארץ, יישוב הארץ והאיסור למסור חלקים ממנה.

אם גדולי התורה המקובלים על הציבור החרדי תמכו ביישוב א"י, כיצד קרה שהזרם המרכזי בציבור הזה אדיש לנושא במקרה הטוב, ופועל בכיוון נגדי במקרה הרע?
הרב יצחק ברנד: "בציבור החרדי יש השפעה מסוימת של סאטמר. לא שסומכים על זה לגמרי, אבל מצרפים גם את שיטת סאטמר, ואומרים שכל מה שהוא מדינה - זה לא דבר מחייב. אבל אנחנו פועלים לפי שיטת החזון אי"ש, שאמר בפירוש שיש מצווה ליישב את כל חלקי א"י. הוא מאריך ומחמיר בזה, ואומר שיש בזה איסור לא תחנם"

"זו הבעיה, זה גוף העניין", נאנח הרב ברנד. "בציבור החרדי יש השפעה מסוימת של סאטמר. לא שסומכים על זה לגמרי, אבל מצרפים גם את שיטת סאטמר, ואומרים שכל מה שהוא מדינה - זה לא דבר מחייב. אבל אנחנו פועלים לפי שיטת החזון אי"ש, שאמר בפירוש שיש מצווה ליישב את כל חלקי א"י. הוא מאריך ומחמיר בזה, ואומר שיש בזה איסור 'לא תחנם'".

אם כן, כיצד מתעלם הציבור החרדי מדעת החזון אי"ש?

"משום מה, אלו שלא בעד א"י התגברו בראש - הרב שך, הרב עובדיה יוסף, הרב שטיינמן. הם מנסים להסביר שכאילו גם החזון אי"ש בשיטה שלהם, אבל ההתנגדות שלו למדינה היתה בתחום האפיקורסות וחילול שבת, לא לעצם יישוב א"י. הוא אומר שצריך לבוא ולבנות כאן. יש גם השפעה של הרב מבריסק, שבעניין ההתנגדות להקמת המדינה הוא לא רחוק מסאטמר, והרב שך למד ממנו".

הרב ברנד מספר עוד כי מי שבכל זאת ניסו להרים את קרנה של א"י בציבור החרדי, סבלו מרדיפות ואיומים. את המציאות המרה הזו, הוא מספר, חווה על בשרו. "היו רדיפות עצומות, הרב שך פסל מאוד מי שלא חשב כמוהו ואותם אנשים סבלו הרבה. היה למשל הרב בנימין זילבר, תלמיד חכם גדול שהיה נגד החזרת שטחים, והוא נלחץ הצידה. גם אני סבלתי מזה הרבה. לפני 16 שנים, בתקופת הסכמי אוסלו, הוצאתי הרבה מאמרים נגד. איימו עליי שלא אמצא שידוך לילדים שלי".

הפחד מיציאה נגד הזרם ההשקפתי השולט בציבור החרדי, סבור הרב ברנד, מרתיע גם היום צעירים מהמגזר מלהביע את דעתם בגלוי. "בתוך ציבור הצעירים יש היום הרבה יותר כאלה שבעד א"י, אבל הם מפחדים לדבר. בהסתר הרבה תומכים. צריכים פה לעורר את הציבור, אני בטוח שרבים היו רוצים ללכת עם א"י, אבל הם מפחדים".

ובכל זאת, למרות הפחד שמתאר הרב ברנד, ההתעוררות בשטח החרדי קורמת עור וגידים. חלמי"ש מפעילה היום רשת של עשרות פעילים בכל הישיבות והכוללים במגזר החרדי, בהם גם הנחשבים ביותר. גולת הכותרת של פעילותם זכתה בסוף השבוע שעבר להד תקשורתי, עם פרסומה של עצומה ראשונה מסוגה עליה חתמו למעלה מחמשת אלפים אברכים חרדים, שהביעו את התנגדותם להקפאת בנייה נוספת ולמסירת שטחים. במקביל יצא הארגון כאמור בקמפיינים של מודעות ענק שנתלו בריכוזים החרדיים ברחבי הארץ, המזהירים מפני המשך ההקפאה, תובעים את שמירת שלימות הארץ, וגם מבקשים להפעיל לחץ על שרי ש"ס בהצבעתם על הקפאה נוספת.

הפעילות השוטפת של חלמי"ש היא בעיקר בתחום ההסברה והתודעה בתוך המגזר החרדי: הפצת עלונים המביאים את דעת גדולי התורה ומאמרים תורניים בעניינה של א"י, קיום כנסים בישיבות וחוגי בית. "יש גם תגובות מאנשי נטורי קרתא שמנסים להתווכח איתנו", מספר מרדכי לאנד, "אבל רוב הציבור לא קשור לסאטמר. בתת מודע הם מאמינים בזה, רק צריך להוציא את זה מהכוח אל הפועל. יש גם תגובות של כאלה שרוצים להצטרף לפעילות, להפיץ את העלונים שלנו".

פעולה נוספת שזכתה בזמנו לפרסום ציבורי היתה הקמת המאחז החרדי "הראשון בעולם", עם ההכרזה על הקפאת הבנייה לפני כשנה. המאחז גבעת ספר, שליד קריית ספר, אויש במשך תקופה על ידי בחורי ישיבה חרדים, ומלבד מבנה למגורים פעל בו גם בית מדרש על שם החזון אי"ש. מאחז נוסף הוקם ליד העיר ביתר עילית. שני המאחזים נהרסו וכיום הם אינם פעילים.

לחלמי"ש גם אתר אינטרנט עשיר בידיעות ומאמרים שונים הנוגעים למאבק על א"י במגזר החרדי. כמו כן הוקמה לאחרונה שלוחה של הארגון בארה"ב, לאחר שאנשים מחו"ל הביעו את רצונם להיות שותפים בעשייה של חלמי"ש. לאנד אומר כי באמתחתם עוד רעיונות רבים להרחבת הפעילות, אולם כמו בכל דבר, התקציב המצומצם מונע את מימושם. הוא עצמו, אגב, החל בפעילות למען א"י עוד לפני הקמת הארגון, בתקופת המאבק נגד הגירוש, אז נטל חלק בפעולות חסימת כבישים בדרום הארץ.

 א"י מאחדת

האיחוד עם פלגים אחרים עדיין רחוק כנראה, אולם בחלמי"ש מצליחים בכל זאת לאחד תחת קורת גג אחת כאלה שבימי שגרה לא היו יכולים לשבת ליד אותו סטנדר בבית המדרש. רשת הפעילים של הארגון מתפרשת על פני מגוון הזרמים בציבור החרדי: ספרדים ואשכנזים, ליטאים וחסידים ממגוון החצרות.

איך מצליחים לאחד נציגי פלגים שביניהם מפרידים פערים משמעותיים, ולשתף פעולה במאבק למען א"י?

הרב פרידמן: "המציאות מוכיחה שאנשים שעוסקים בנושא א"י יכולים לגשר על המון פערים. עיין ערך הציבור הדתי, גם הם מגשרים על פערים ומתאחדים במאבק על א"י. עצם הפעילות על א"י, אין בה חילוק בין רב אשכנזי לספרדי. רואים בפועל שבעיסוק הזה אין חילוקי דעות. אולי יש פה משהו רוחני, מיסטי של א"י", הוא מהרהר בקול. "מעבר לכך, אם נלך במאבק מפולג, לא נשיג שום מטרה. כל אחד מרגיש בליבו שפה לא יעזרו אינטרסים וכבוד, גם אין פה מטרה להשיג משהו בשביל מישהו. זה נטו לשם שמים, וזה מה שמבטל את הפערים".