גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 419ראשיהפצה

חקלאי פיקח? - תכל'ס

בתום יומיים וחצי של השבתת אספקת התוצרת החקלאית, הגיעו החקלאים להסכמה עם נציגי הממשלה, על השעיה של כל צעדי המחאה למשך 30 יום.
25/11/10, 13:41
שלמה פיוטרקובסקי

בתום יומיים וחצי של השבתת אספקת התוצרת החקלאית, ולאחר שאיימו כי לא יחזרו לספק תוצרת חקלאית גם בתום ימי ההשבתה המתוכננת, הגיעו החקלאים להסכמה עם נציגי הממשלה, ממשרדי החקלאות, האוצר והפנים, על השעיה של כל צעדי המחאה למשך 30 יום. במשך החודש אותו העניקו החקלאים לממשלה, תעבוד ועדה משותפת אשר תדון בטענותיהם של שני הצדדים, ותנסה להגיע למתווה מוסכם על שני הצדדים בנושא מכסות העובדים הזרים. עם זאת הבהירו החקלאים, כי ""יש לנו קווים אדומים שמהם אנחנו לא יורדים, אני חושב שצריך לתת אפשרות לוועדה לדון בכל הסוגיות, ואני מקווה שהוועדה תמליץ את המסקנות הנכונות. אם לא - נמשיך בצעדי המחאה".

מי שניסה להבין באמצעות כלי התקשורת מהי הסיבה להשבתה שהושעתה, ודאי גילה כי המחאה מתמקדת במחסור בעובדים זרים. אולם, כאשר מקשיבים היטב לשני הצדדים, מגלים כי מדובר בשילוב של ויכוח אידאולוגי עם ויכוח פרקטי. ראשיתה של הפרשה בהסכם שחתמה המדינה עם נציגי החקלאים, לפיו תשקיע המדינה מאות מיליוני שקלים בהכנסת מיכון מתקדם לענף החקלאות, ובתמורה תקוצץ מכסת העובדים הזרים בענף מ-26 אלף בשנת 2010 לכ-19 אלף בשנת 2015. החקלאים חוששים, כי ישומו של ההסכם יפגע אנושות ביכולתם לספק תוצרת חקלאית במחירים סבירים, ומציינים כי הניסיון להפחית את מספר העובדים הזרים התאילנדים בחקלאות בכ-7,000 נראה מעט פתטי, בימים בהם מסתננים מאפריקה לישראל אלפי אזרחים זרים מדי חודש.

לדברי מאיר יפרח, ראש מטה מאבקר החקלאים, "אלפי פליטים סודניים נכנסים מהגבול בדרום, מכסת העובדים הזרים לסיעוד הינה ללא הגבלות, מדינת התחנה המרכזית בתל אביב נכבשה. עובדים ישראליים אינם רוצים ומסוגלים לעבוד בחקלאות, ועובדים פלשתיניים כנראה אינם בהישג יד. אנחנו מוכנים לשתף פעולה למען צמצום האבטלה, ובחקלאות יש מקום לכולם, אבל אין מי שיבוא לעבוד בחקלאות מלבד העובדים הזרים".

 צעד ראשון במאבק. הפגנת החקלאים צילום: פלאש90'

מנגד, ברשות האוכלוסין מסרבים להתרשם מזעקותיהם של החקלאים, וטוענים כי הם אינם מביאים לארץ אפילו את מכסת העובדים שנקבעה להם על פי ההסכם. מבדיקה שערכה הרשות עולה כי כ-622 חקלאים לא ניצלו את זכאותם להביא כ-1055 עובדים מחו"ל, וכך נוצר מחסור של למעלה מ-1000 ידיים עובדות בענף החקלאות. ברשות טוענים כי החקלאים יוצאים למאבק בידיים לא נקיות, ובמטרה להפר הסכם עליו חתמו מול הממשלה. "כל זעקות ומחאות החקלאים נועדו לבטל את ההסכם שחתמו עם הממשלה ולהגדיל באופן משמעותי את מכסת העובדים הזרים בענף החקלאות. למעשה, מבקשים החקלאים בהפרת ההסכם שנחתם עימם באמצעות טענות ההפרה שהם מייחסים לממשלה".

זהירות: פורקס

זה כמעט תמיד מתחיל טוב, בקזינו מכנים זאת 'מזל של מתחילים', אולם להערכת גורמים המעורים בשוק למעלה מ-95 אחוז מהסוחרים בזירות המט"ח המקוונות (חברות הפורקס) מפסידים בהן את מרבית הכסף שהשקיעו בכך. הכותרות נראות מבטיחות והפרסומות קורצות, "מסחר אמין, מרווחים אפסיים, ללא עמלות תיווך", אולם את האמת המרה כבר גילו אלפי ישראלים אשר נכוו מזירות מסחר אלו. למרות שורת המפסידים הארוכה, שוק זה ממשיך להתפתח מדי יום, ומי שיחפש בגוגל את המילה 'פורקס' יגלה כי בארץ הקודש לבדה פועלות זירות מסחר רבות המציעות ללקוחותיהן לבצע עסקאות פורקס. עסקת פורקס מוגדרת כקניה או מכירה של חוזים על זוג מטבעות מסוים ביחס המרה מסוים. לדוגמה, כאשר אנו קונים חוזה של EUR / USD (כלומר אירו מול דולר), ביחס המרה של 1.2500 דולר ליורו, הכוונה היא שאנו קונים אירו כנגד מכירה של דולרים ביחס הנקוב בחוזה. בעסקה מסוג זה אנחנו מקווים כמובן שהאירו שקנינו יתחזק מול הדולר, ואז כאשר נמכור את האירו ואת הדולרים יישאר בידינו הרווח מההפרש.

אולם, אם היינו קונים חוזים בסכומי הכסף אותם אנו מסוגלים באמת להשקיע, היה הופך המסחר לחסר כל אטרקטיביות. זאת משום שתנודות השערים בין המטבעות הן בדרך כלל במושגים של שברי אחוזים ליום. מצב זה גורם לכך שהשקעה של כאלף דולר לא תניב ביום ממוצע יותר מאשר דולרים בודדים, ואילו סוחרי המט"ח עושים זאת לרוב במטרה "להביא את המכה". לצורך כך באות חברות הפורקס 'לעזרת' המשקיע הקטן, ומעניקות לו מינוף גבוה, לרוב במושגים של 1:100 ועד פי ארבעה מכך. המינוף הוא כעין הלוואה אותה מעמידה זירת המסחר לרשות הסוחר. במינוף של 1:100 לדוגמה, על כל דולר אחד שמשקיע הסוחר, מלווה לו הזירה 99 דולר.

לכאורה מדובר בעסק מצוין, אלא שבמרבית העסקאות הבטוחה היחידה אותה מעמידים הסוחרים לטובת ההלוואה היא סכום ההשקעה הראשוני. במצב כזה, כל הפוזיציה, העסקה העתידית אותה ביצע הסוחר, נחתכת, כלומר נמחקת, ברגע שגובה ההפסד מגיע לסכום ההשקעה הראשונית. לדוגמה, אם השקעתי בעסקה שכזו 1000 דולר, זירת המסחר 'מינפה' את הסכום למאה אלף דולר. אם שווי הפוזיציה יעלה באחוז - הרווחתי 1000 דולר. אולם אם שווי הפוזיציה ירד באחוז אחד בלבד, הרי שהפסדתי את כל סכום ההשקעה. סוחר ותיק, אשר מעורה ברזי השוק, מסביר כי החברות בונות על התנודתיות בשוק. "השיטה בנויה על כך שמי שמרוויח מאמין שימשיך להרוויח ומי שמפסיד מתקשה להכיר בהפסד ומחכה לנס. כיוון שהמינוף גבוה מאוד, תנודה קלה של המטבע כלפי מטה יכולה לחתוך את הפוזיציה ולגרום לאובדן כל הכסף. מנגד, משקיעים אשר הרוויחו סכומים מסוימים נוטים שלא למשוך אותם ולהמשיך לסחור, עד שהכסף נעלם בכיסיהן של החברות הללו".