גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 419ראשיהפצה

על מתמידים ופחות מתמידים - שופטים ושוטרים

החשדות נגד מנהלים בכירים בקהילת 'המתמידים' עלולים להביא לחשיפת אלפי אברכים שרשומים בכוללים אך למעשה עובדים בלי לדווח לרשויות
25/11/10, 13:41
יאיר שפירא

החשדות נגד מנהלים בכירים בקהילת 'המתמידים' עלולים להביא לחשיפת אלפי אברכים שרשומים בכוללים אך למעשה עובדים לפרנסתם בלי לדווח לרשויות * הישג יחסי לציונות הדתית בסבב האחרון של מינוי הדיינים * בג"ץ יתנה הפעלת אוטובוסי 'מהדרין' בכך שההפרדה תהיה וולונטרית, אך לא זה מה שיתרחש בפועל

הרב לייבל מינצברג, בן היישוב הישן בירושלים, התייתם במלחמת השחרור כשאביו נהרג מפגז ידני. הוא גדל בביתו של אחד מדייני בד"ץ העדה החרדית, נישא לבתו של תלמיד חכם ועשה חיל בלימודו. בגיל צעיר היה למדריך ב'ישיבת המתמידים' - ישיבת חשובה לצעירים של העדה החרדית, ובהמשך הפך לר"מ שהנהיג שיטת חינוך חדשנית ומאירת פנים. כשהגיע היום, העביר ראש הישיבה הזקן את הנהגת המוסד לר' לייבל.

עד כמה שהעניין יישמע מוזר לבני הציונות הדתית, שם במעבה שכונות היישוב הישן הקדיש ר' לייבל שעות מלמודו היומי ללימוד התנ"ך; דן עם תלמידיו על הפנים הרבות של רבותינו ז"ל; הנהיג גישה של נתינת אמון וכבוד לתלמידיו הצעירים, ועודד סגנון חסידי משולב בשירה ובטיולים בטבע. עם השנים בגרו תלמידיו, הקימו קהילה, בתי כנסת ומוסדות חינוך, ושמו בראשם את ר' לייבל. הם כינו את עצמם 'קהל עדת ירושלים'. אחרים כינו אותם בפשטות 'המתמידים', על שם הישיבה ממנה צמחו. הקרע עם קיצוני העדה החרדית החל דווקא כאשר ר' לייבל הגמיש את היחס המקובל בעדה למדינה ורשויותיה. הוא לא מנע מאנשיו להצביע בבחירות, ומוסדותיו החלו לקבל תקציבים ממשלתיים. למרות זאת נחשבים 'המתמידים' לחלק מהעדה החרדית, כמין גשר בין הקהילה הירושלמית הקיצונית ובין המנהיגות המתונה של גדולי הרבנים הליטאים בבני ברק - תומכים נלהבים של ר' לייבל ותלמידיו.

השבוע הוכו קהילתו המיוחדת של ר' לייבל ומוסדותיה מכה שספק אם יוכלו להתאושש ממנה. בכירי עסקני הקהילה נעצרו בחשד לזיוף מספר התלמידים בכוללים ולהוצאה במרמה של מיליונים מהמדינה.

המהומה שפרצה בציבור החרדי עם היוודע דבר החשדות כנגד קהילת המתמידים קשורה בין השאר לאופייה המיוחד של הקהילה. יש לה אויבים מרים מקרב קנאי ירושלים, יש לה אוהדים רבים, אך איש כמעט אינו אדיש כלפיה. הפרשה התפוצצה גם בעיתוי אומלל במיוחד. הדיון על 'חוק האברכים' הלהיט את התקשורת בחודשים האחרונים, ובמגזר החרדי חוששים מאוד מגלגול נוסף ורב-מנדטים של מפלגת שינוי בבחירות הבאות.

אך יותר מכל מודאגים עסקני החרדים מהידוק הפיקוח הממשלתי על מוסדותיהם. אומנם דיווח יתר בשיעור של מאות אחוזים אינו רווח בכוללים החרדים, בוודאי לא זיוף של תעודות זהות. אבל מציאות חייהם של החרדים בישראל מובילה לתחום אפור נרחב שעלול להפוך שחור בעקבות הפרשה האחרונה. חרדים צעירים נשואים רבים יוצאים לעבודה. מי בגלל שאין בכוחו להמית עצמו באוהלה של תורה, מי בשל צרכי פרנסה, ומי בשל שני הדברים גם יחד. רבים בוחרים לעבוד בשחור, שכן דיווח על היותם אנשים עובדים יביא בעקבותיו צו גיוס. מדובר באלפים שרשומים בכוללים, אך בפועל יוצאים לעבוד. הכוללים מתוקצבים בעבורם, אך כמובן לא מעבירים להם מלגות. פיקוח הדוק של המדינה יסבך את מנהלי המוסדות בפלילים, יגרע מיליונים מתקציב הישיבות, יביא לגיוסם של רבים ויחשוף העלמות מס של אלפים, שכירים ומעסיקים.

 דיינים בוגרי בה"ד 1

לפעמים אפילו הציונות הדתית מצליחה לחלץ ניצחונות אסטרטגים בבג"ץ - לפחות בכל הנוגע למאבקיה מול העולם החרדי. מנהיגי החרדים, מותשים משנים של דיונים באולמות בתי המשפט העליון, החליטו הפעם לקצר את הליך בחירת הדיינים ולהסכים למינוים של ארבעה דיינים דתיים-לאומיים מתוך שנים עשר הדיינים החדשים שמונו השבוע לבתי הדין הרבניים. "אפשר היה לחשוב כי חלוקה צודקת יותר תהיה כאשר מחצית מהדיינים שיתמנו יהיו בוגרי מוסדות הציונות הדתית" אומר עו"ד הרב אבי גיסר, רבה של עופרה וראש מכון 'משפטי ארץ', "אבל בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, כאשר השליטה בוועדה היא בידי החרדים, מדובר בסך הכול בחלוקה הוגנת".  הרב גיסר מזכיר גם כי החלוקה הפוליטית-מגזרית אינה חזות הכול: "ברור לי כי השקפת העולם היא חשובה, אבל לב העניין הוא הגישה ההלכתית, והיא חוצה קווים. דיינים מהציונות הדתית יכולים להיות יראי הוראה, חרדים מפני לקיחת אחריות ומפסיקות אמיצות. ובהרבה מקרים דווקא רבנים חרדים, בעיקר מבית מדרשו של הרב עובדיה יוסף, לא חוששים לקחת אחריות רבה יותר". 

על פניו נראה כי רבני הציונות הדתית שנבחרו לדיינים מגיעים ממגוון בתי מדרש. הרב דוד בר שלטון, המשמש ראש כולל הדיינים בישוב פסגות, הוא רס"ן במילואים ובוגר ישיבת בית אל. הרב יאיר בן מנחם בוגר ישיבת מרכז הרב. הרב אריאל אדרי ר"מ בישיבת הר המור ורב שכונת הר חומה בירושלים. והרב מאיר כהנא, ר"מ בישיבת ירוחם, הוא בוגר ישיבת ההסדר בקריית שמונה ומפקד פלוגת חי"ר במילואים. להערכת הרב גיסר, הציונות הדתית הכשירה בעשורים האחרונים עוד עשרות רבות של דיינים במוסדות כמו 'ארץ חמדה' ומכון 'אריאל'.

 הקנאים יעשו את העבודה

אפילו במאבקיה מול הציבור החרדי, הציונות הדתית כמעט אף פעם לא מצליחה להגיע להישגים בבג"ץ כשבהרכב השופטים יושב השופט אליקים רובינשטיין.

בדיון שהתקיים השבוע הבהיר השופט הדתי כי ההרכב בראשותו עומד לאמץ באופן עקרוני את המלצת משרד התחבורה, ולאפשר את המשך קיומם ופיתוחם של קווי האוטובוס 'מהדרין' בהן נאלצות הנשים לשבת מאחור. אומנם משרד התחבורה המליץ, ורובינשטיין וחבריו עומדים לקבוע בהתאם, כי הישיבה הנפרדת תהיה וולונטרית, וכי הם לא יסבלו כל כפיה בעניין. אך עסקנים חרדים כבר התראינו בתקשורת והבהירו כי הם כמובן מסתייגים מכפייה ואלימות, אך לא יוכלו למנוע מקומץ קנאים לעשות עבורם את העבודה.

מן הסתם יימצאו נשים חרדיות ודתיות שיסכימו להיות רוזה פארקס של העולם הדתי ולסבול עלבונות ואפילו אלימות. הן גם יוכלו לדווח בנוהל מיוחד שמשרד התחבורה הכין כבר לפני מספר חודשים. הן אפילו יזכו לידיעה בתקשורת ולהזמנה לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. אך אחרי שרובינשטיין ייתן את ההכשר, אוטובוסי המהדרין נועו ינועו עם אלימות, עד שאיש לא יעז יותר להפר את ההסדר הוולונטרי.

את החילונים המאבק הזה לא מעניין. נקודות המפגש שלהם עם הציבור החרדי הולכות ומצטמצמות. מירושלים הם הולכים ומתייאשים, על בית שמש הם ויתרו מזמן, על קריית גת הם יוותרו בקרוב, ואלעד מעולם לא עניינה אותם. ברמת אביב איש לא יפריד אוטובוסים גם אם ייפתחו שם עוד שלושה בתי חב"ד. ובקרוב גם נתיבות תהפוך לעוד מובלעת בה מדינת ישראל מאפשרת את שלטון הקנאות והפחד.