גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 419ראשיהפצה

עניין של הישרדות פוליטית - רביבים

האם רבנים צריכים להתבטא רק בענייני כשרות המטבח או גם בנושאים מדיניים * אין סיבה ללמד זכות על ראש ממשלה שמפר את הבטחותיו לבוחר
25/11/10, 13:41
הרב אליעזר מלמד


להערכתי, שום דבר ממשי לא השתנה במציאות הביטחונית. אלא שלפני הבחירות העריך מר נתניהו שכדי להיבחר הוא צריך להצהיר שימשיך לבנות בירושלים ויהודה ושומרון ויתנגד למדינה פלשתינית. ועתה, להערכתו של מר נתניהו, אם יסרב ללחצים האמריקנים יתגברו הלחצים עליו מבחוץ ומבפנים עד שלא יוכל להיבחר שוב
האם רבנים צריכים להתבטא רק בענייני כשרות המטבח או גם בנושאים מדיניים * אין סיבה ללמד זכות על ראש ממשלה שמפר את הבטחותיו לבוחר * גם שרים בכירים שמכירים את תמונת המצב הביטחונית לפרטיה מתנגדים להמשך ההקפאה * לא כניעה לממשל אובמה תועיל, אלא הבעת נחישות שתחזק את ההרתעה * נתניהו מונע בעיקר מרצונו להישאר בשלטון * התשקורת חורקת שן מול עמדתו האמיצה והצודקת של הרב שמואל אליהו * נשים מצטרפות למניין עשרה לצורך הדלקת נרות בברכה בבית הכנסת

שאלה

שאלה: איך כבוד הרב כותב שההקפאה לא תועיל כלל לביטחון ישראל אלא רק תזיק? האם ידוע לכבוד הרב עם אילו איומים נוראיים ראש הממשלה מתמודד?! מדובר על איומי אטום, ועוד איומים שאיננו מכירים! לחצים שאי אפשר לתאר! ששום אדם לא יכול לעמוד בהם! עובדה שגם ראשי ממשלות קודמים מהימין לא עמדו בלחצים האמריקניים. במקום לגנות את ראש הממשלה ולהטיל ספק ביכולתו להנהיג, היה צריך לחזק אותו ולשבח אותו על כך שבינתיים לא הסכים לסגת. רבנים צריכים בעת הזאת להתפלל על עם ישראל וארץ ישראל, ולהשאיר את הטיפול בענייני המדיניות והביטחון למנהיגינו.

תשובה: יש בשאלתך הנחת יסוד כאילו הרבנים הם סוג מיוחד של אנשים, שלכל האנשים מותר להתבטא בכל נושא, ואילו לרבנים אסור להביע דעה בענייני הציבור, וכל תפקידם הוא רק להתפלל ולפסוק הלכות בענייני כשרות המטבח וכיוצא בזה. מתחילה לא חשבתי שצריך להתייחס לטיעונים כל כך משונים. אבל משקבלתי כמה תגובות ברוח זו, הבנתי שנגע האווילות החל מתפשט, ואולי כדאי להשיב על כך דבר.

ראש הממשלה

עמדות השמאל הן עמדות רציניות, וצריך להתווכח עימהן בכובד ראש. אבל לטעון שיש איזה איומים שרק ראש הממשלה יודע עליהם, ושאנו צריכים להעריך אותו ולהסכים לכל כניעותיו, זו ממש טיפשות.

הרי ראש הממשלה ידע הכל לפני שנבחר. הוא כבר כיהן כראש ממשלה, הוא כבר הכיר את כל סוגי הלחצים שמופעלים על מדינת ישראל, וגם הכיר את מצב הביטחון הלאומי, ואף חיבר על כך ספרים והפיץ אותם בכל העולם. על סמך ידיעותיו ועמדותיו ביקש את אמון הציבור, תוך הבטחה שימשיך את הבנייה בירושלים, ביהודה ושומרון, ולא יסכים להקמת מדינה פלשתינית. ומדוע צריך עכשיו ללמד עליו זכות? אדרבה, שהוא יתנצל ויסביר מדוע שיקר בעת שרצה להיבחר בפעם השנייה. ורצוי היה גם לדעת למי הוא משקר היום - לאמריקנים? לשמאל? לבוחריו? או אולי כל התשובות נכונות. הוא משקר לכולם - ואולי אפילו לעצמו?

מדוע הוא משנה את דעתו

להערכתי, שום דבר ממשי לא השתנה במציאות הביטחונית. אלא שלפני הבחירות העריך מר נתניהו שכדי להיבחר לראשות הממשלה הוא צריך להצהיר שימשיך לבנות בירושלים ויהודה ושומרון ויתנגד למדינה פלשתינית. ועתה, להערכתו של מר נתניהו, אם יסרב ללחצים האמריקנים יתגברו הלחצים עליו מבחוץ ומבפנים (תקשורת ובג"ץ) עד שלא יוכל להיבחר שוב. והוא אומר לעצמו, קיומה של מדינת ישראל תלוי בכך שאמשיך להיות ראש הממשלה, כי מי כמוני ידאג לביטחונה ושגשוגה וכו', ולכן עדיף לוותר קצת ובלבד שאשאר ראש ממשלה. ואם אחר כך יהיה צורך לוותר עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת, נעשה זאת, ובלבד שאוכל להמשיך לכהן כראש ממשלה - לטובת האומה כמובן.

אילו היה נתניהו בטוח שאם לא יבנה מיד בירושלים ויהודה ושומרון, לעולם לא יהיה יותר ראש ממשלה - מיד היה מכריז קבל עולם שהבנייה תמשך לעד ולנצח נצחים.

התנאים לניתוח המצב

למרות שלהערכתי הניתוח שכתבתי לעיל נכון, יש צורך להתייחס גם לטענה, שמא אולי ישנם איזה סיכונים שראש הממשלה מודע להם, ואילו אנו האזרחים הפשוטים לא יודעים עליהם. אלא שראש הממשלה אינו היחיד שמכיר את מצב הביטחון של מדינת ישראל. מכהנים בממשלה מספר שרים שמכירים היטב את המצב הביטחוני והבינלאומי של מדינת ישראל, והם חושבים שהוא טועה ומסכן את מדינת ישראל. ביניהם: הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון, שר החוץ אביגדור ליברמן, ושר החוץ לשעבר מר סילבן שלום.

מעבר לכך, כדי למצוא דרכים להתמודדות עם הסכנות האורבות למדינת ישראל יש צורך להבין את השורשים לסכסוך בין ישראל ושכנותיה, ולשם כך דרושה תפישת עולם רחבה ומעמיקה. ובזה אין שום יתרון לשרים ולגנרלים, שאמנם מכירים טוב יותר את הפרטים, אבל בדרך כלל חסרה להם תשתית רוחנית להבין את המניעים העמוקים שמובילים עמים למלחמות ולשלום. ובזה דווקא רבנים יכולים להבין יותר.

ומדוע נצטנע ונסתיר את עמדתנו, כאשר בדרך כלל דווקא ההערכות שלנו צדקו יותר מכל אלו שנחשבים מומחים, שטעו והטעו.

איום האטום

מי שחושב שעל ידי כניעה ללחצי ממשל אובמה ישיג עזרה בחיסול האטום האיראני, מוליך את עצמו שולל. לאמריקאים יש אינטרסים משלהם, והם פועלים לפיהם, כפי שפעלו בעיראק ובאפגניסטן. בעיראק בעיקר בשל האיום על השקעותיהם בערב הסעודית ונסיכויות המפרץ, ובאפגניסטן בגלל הטרור. איננו יכולים להתלונן על כך, זה סביר שמדינה תפעל לפי האינטרסים שלה.

יש אמנם באמריקה אוהבי ישראל אמיתיים, שמוכנים לעזור לישראל לא רק בגלל שיתוף אינטרסים אלא גם בגלל שיתוף ערכים. כאלה הם רבים מהאוונגליסטים, ועוד אמריקנים טובים, והשפעתם עצומה. יש להם נציגות משמעותית בבית הנבחרים, בסנאט ובתקשורת. אבל אישי הממשל ברובם הגדול פועלים על פי סדר היום שלהם, וכל זמן שהאיום האיראני מבחינתם לא קיומי – הם לא יתקפו את איראן וגם יפריעו לנו לתקוף.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האיום האיראני ודומיו היא חיזוק יכולת ההרתעה על ידי הצבת עמדה ברורה: ארץ ישראל היא שלנו ואנו ניישב אותה ונילחם עליה, ומי שיתקוף אותנו ישלם על כך מחיר כבד. זו הדרך להקטין את סכנת המלחמה. לעומת זאת, סגנון הוויתורים וההתקפלות של נתניהו מדרבן את אויבינו להשיג נשק קטלני וליזום מלחמה נגדנו.

על עמדתו של הרב שמואל אליהו שליט"א

יישר כוח גדול לכבוד הרב שמואל אליהו שליט"א רבה של צפת על עמדתו האמיצה. בהסברה בהירה ומתונה הוא מציג עמדה שקולה מול האיום הערבי. והתשקורת כתמיד מתעלמת מהשאלות האמיתיות, ובסיסמאות שנראות כמוסריות היא תומכת ברשע. ואע"פ כן, כאשר מראיינים אותו בשידור חי, גם המראיינים העוינים ביותר אינם מצליחים לבטל את דבריו. לכל היותר יקטעו את הראיון. אבל כאשר מדובר בראיון כתוב, יכול הכתב לעשות כרצונו. כך עשתה הכתבת שרי מקובר בעיתון מעריב. בשאלות לעגניות ובאמצעות קטעי קישור מגמתיים זלזלה ברב ובטיעוניו, והציגה אותו כאדם רע, שונא ערבים ומחרחר מדנים. לעומת זאת, דווקא בעיתון הארץ, הכתב חיים לוינסון נהג בהגינות יחסית. אמנם מהכותרות שנקבעות על ידי המערכת אפשר ללמוד על כך שמערכת הארץ הרבה יותר עוינת את העמדות היהודיות ממערכת מעריב. אבל האחריות על העסקתה של כתבת לא הגונה כמו שרי מקובר היא כמובן על מערכת עיתון מעריב, שעודה מחפשת את דרכה ומשתדלת בינתיים להקפיד לירות לעצמה ברגל מפעם לפעם.

הטוב שבתשקורת

במידה מסוימת יש תועלת מיחסה המבזה והמכוער של התקשורת כלפי עמדותיו של הרב שמואל אליהו. הציבור הרחב הרי מכיר את המצב, ויודע שיש בציבור הערבי בעיות אמיתיות של אלימות, פשע, ואיבה עמוקה כלפי היהודים והציונות, שרבים מהערבים אפילו לא משתדלים להסתיר אותה. כשהציבור שומע את הכתבים השונים מטיחים ברב שמואל אליהו שליט"א טענות על שנאת זרים וגזענות, ובמשתמע מאשימים את היהודים בכל הצרות שיש במגזר הערבי, הוא מבין מיד שאנשי התשקורת הם אנשים הזויים שאינם מכירים את המדינה שהם גרים בה.

אחר כך, כשהציבור שומע אישים מתנועת 'קדימה' טוענים שצריך לסגת מיהודה ושומרון כדי לשמור על אופייה היהודי של מדינת ישראל, הוא מבין שמדובר על הצהרות הבל, של אנשים שבמקרה הטוב אינם מבינים על מה הם מדברים, ובמקרה הרע משקרים בזדון. הרי אותם אנשים שרוצים לסגת הם אלה שבזים למצוקות של היהודים שסובלים מהתנכלויות הערבים, ובטענות שונות מונעים מהמשטרה לפעול נגד הפשע, העלמות המס והבנייה העבריינית במגזר הערבי. בקיצור, דווקא הם אלה שאינם מוכנים לעשות דבר כדי לשמור על אופייה היהודי של מדינת ישראל.

ואם כבר מדברים על תקשורת, אז אולי נזכיר גם את ירון דקל, שמתיימר להיות זה שמזכיר לפוליטיקאים בשביל מה הם נבחרו. האם מישהו מכם זוכר אותו שואל את אנשי הליכוד מדוע אינם בונים בירושלים ויהודה ושומרון כפי שהבטיחו? או מדוע נתניהו הסכים להצהיר על תמיכתו בשתי מדינות לשני עמים, בניגוד להבטחותיו?

זמן הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת סמוך לשבת

שאלה: מתי צריך להדליק נרות בערב שבת בבית הכנסת?

תשובה: נוהגים להדליק נרות בערב שבת לפני תפילת מנחה, כי לאחר התפילה בדרך כלל לא נותר זמן מספיק עד השקיעה, וכמה דקות לפני השקיעה כבר צריכים לקבל את השבת ואסור להדליק נרות. ורק כאשר מקדימים להתפלל מנחה זמן רב לפני השקיעה, ידליקו נרות לאחר תפילת מנחה, ויקפידו לסיים את ההדלקה הרבה לפני השקיעה, כדי שיוכלו לקבל את השבת לפני השקיעה, ויקיימו את המצווה להוסיף מהחול על הקודש.

כאשר אין מניין לפני מנחה הסמוכה לשבת

שאלה: אם עדיין אין מניין בבית הכנסת לפני תפילת מנחה, האם אפשר אז להדליק נרות בברכה?

תשובה: טעם הדלקת הנרות בבית הכנסת, כדי לפרסם את הנס. לפיכך צריכים להיות נוכחים בעת ההדלקה בבית הכנסת עשרה בני אדם לפחות. ואם עוד לא התקבצו שם עשרה אנשים, יש אומרים שהואיל ואח"כ יתקבצו שם עשרה אנשים שיראו את הנרות, אפשר להדליק את הנרות בברכה למרות שאת הברכות לא ישמעו עשרה. ויש אומרים שידליקו נרות בלי ברכה. ומספק, כשאין שם מניין ידליקו בלא ברכה. ואם יש נשים בעזרת נשים, אפשר לצרפן לעשרה ולהדליק בברכה (רב פעלים או"ח ב, סב).