גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 419ראשיהפצה

שילוב מנצח - תרבות ופנאי (דיסק)

ההרכב המצליח הלב והמעיין משלב במיומנות רבה בין ניגונים מחצרות חסידים לג'אז ומוסיקה אתנית
25/11/10, 13:41
אמציה האיתן

שירה חדשה, 'הלב והמעיין'

"אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכובעו"; "הגד לי איזה כובע לראשך ואומר לך מי אתה". אלה, ועוד הגיגים הנוגעים לכובעו של האדם אינם מחזיקים אמת גדולה, שהרי מדובר בדבר חיצוני, אבל עדיין ניתן ללמוד לא מעט מהכיסוי שהאדם מניח על ראשו. לא הרי כיפה סרוגה קטנה כהרי כיפה בוכרית ענקית המגיעה עד האוזניים. ולא הרי שטריימל שטוח כהרי הספודיק המתנשא לגובה. כובע בוקרים רחב שוליים מסמל דבר אחד, וקסקט שטוח מסמל דבר אחר לגמרי.

 לא התכוונתי להיכנס במסגרת זו למחקר מקיף בנושא, אבל חשבתי על כך כשראיתי את התמונה המודפסת בגב החוברת המצורפת לאלבום 'שירה חדשה – הלב והמעיין'. ארבעה חברים בהרכב הזה – חיליק פרנק, המחזיק ביד בוטחת את הקלרינט, מופיע כששטריימל חסידי לראשו. נאור כרמי, המפעיל את הקונטרבס הענק ואף מפיק מוזיקלית, מצולם כשלראשו מגבעת חב"דית, שלא נותנת מקום להתלבטות. אורן צור, הכנר הווירטואוז, חובש קסקט, ואריאל אלייב מופיע כשלראשו כיפה בוכרית גבוהה (אינני סגור על בוכרה בדיוק, אבל משהו בדרום רוסיה). התייחסתי להרכב המגוון הזה של הכובעים מכיוון שהוא מתנגן גם במוסיקה שהם יוצרים, ותכל'ס זה באמת מה שחשוב. 'הלב והמעיין' מופיעים כבר יותר משנתיים, והגיעו להישגים לא מבוטלים. לרוב, הזמרים יוצאים למסע הופעות כהמשך או יחד עם הוצאת האלבום. הפעם זה קצת שונה. ההרכב הצליח בהופעותיו לסחוף את הקהל הרחב, והאלבום הזה היה מתבקש. אי אפשר שלא להזכיר את פסטיבל המוסיקה החסידית באמסטרדם, שבו הם הגיעו למקום הראשון המכובד.

הנגנים עצמם מוכשרים בטירוף, כל אחד בתחום הספציפי שלו. נאור כרמי היה ידוע במוסיקה שלו עוד לפני שחזר בתשובה. אורן צור שולט בכינור ביד רמה, ואלייב מחובר לאקורדיון כאילו נולדו יחד. חיליק פרנק הוא באמת תופעה. כשהייתי ילד השם שהתחבר לקלרינט הכלייזמרי היה גיורא פיידמן. בהיותי נער הערצתי את ישראל זוהר והקלרינט שלו. כבר עשרות שנים מי ששולט בתחום הוא האמן מוסה ברלין, ובתקופה האחרונה פרץ בסערה ה"גיורא פיידמן הבא", מי שגדל בחצרות החסידים, אבל משתדל להוציא החוצה את החווייה המוסיקלית שבליבו – חיליק פרנק.

האלבום מביא אותנו לחצרות החסידים, מחבר אותנו אל הבעל שם טוב, אל רבי נחמן מברסלב, אבל גם מחדש בסגנון ובשילובים, עם הנגיעות הג'אזיות, ועם האתניות הבולטת של האקורדיון. אביתר בנאי מתארח בשני שירים מדהימים, וחבל שלא יותר מזה. אם היה שואל אותי, הייתי מציע לחיליק שיישאר בתחום הנגינה וישאיר את השירה למישהו אחר. מה לעשות? לא כולם מוכשרים בהכל. אפשר להאריך ולפרט על כל שיר וניגון, אבל הדף כבר נגמר ואתם מוזמנים להאזין בעצמכם.

seret@etrog.tv