בשבע 420: מרחם על אכזרים

נהג המונית המוכה והחבול הצליח להערים על שודדיו, לירות בהם ולהניסם. לשופט זכריה כספי יש תהיות

יאיר שפירא , כ"ה בכסלו תשע"א

 נהג המונית המוכה והחבול הצליח להערים על שודדיו, לירות בהם ולהניסם. לשופט זכריה כספי יש תהיות * מה הסיכויים שמפגיני ימין קטינים יקבלו זכויות עציר כמו גנבי אופניים מקלקיליה? * מסורבות גט מחו"ל זוכות לסיוע בבתי הדין בישראל

יתכן ופרשת בר-לב מלמדת משהו על הסיבות להשתוללות הפשע והאלימות במדינה. אבל נראה שגם ללא האיכויות הנדירות המתגלות מעת לעת בשורות משטרת ישראל, מצבינו לא היה מזהיר. השקפת העולם וסדרי העדיפויות של לא מעט שופטים יכולה לתסכל כל מי שמצפה לתיקון החברה בישראל.

נפתח ביקיר המדור זה שנים, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, זכריה כספי. כזכור, גזר כספי עונשי מאסר של בין שלוש לארבע שנים על צעירים דתיים שתכננו לחסום את נתיבי איילון בגרוטאות רכב בוערות בעת ההפגנות נגד תוכנית ההתנתקות. מעת לעת הבאנו כאן פסקי דין בהם גזר כספי עונשים צנועים במיוחד על מיני פשעים חמורים שונים שאינם הפרעה להתנתקות. בשבוע שעבר למשל לא הצליח השופט כספי לגזור יותר מעשרים חודש על צעיר ערבי שבשהייתו הבלתי חוקית בישראל התפנה לשדוד באלימות נהג מונית. לא היינו מטריחים את קוראינו בפסק הדין לולי הקורבן היה נותר חסר אונים ומדמם על אם הדרך לראש העין. אך לתדהמת השודד ושותפו, ולמורת רוחו של השופט כספי, חלה תפנית דרמתית בעלילה. הנהג, המתקרב לסוף העשור השישי לחייו, בעודו מוטל על הארץ מוכה וחבול, התחנן בפני שני תוקפיו שיחזירו לו רק את תיקו. הוא ביקש שיקחו את המונית, את הכסף שמצאו והוא עוד יוסיף להם, רק את התיק הוא מבקש בחזרה. שני הצעירים זרקו לעברו את התיק, הנהג שלף מתוכו אקדח ורוקן לעבר שני מעניו מחסנית מלאה. השניים נמלטו פצועים ונתפסו מאוחר יותר בידי המשטרה. השופט כספי סייג את דבריו, שכן לא שמע את גרסת המתלונן. הוא פרש את השקפת  עולמו "בזהירות הראויה, שכן הנסיבות כולן לא הועמדו לפניו במבחן" אך הוא לא היה יכול "להימנע מהבעת תהייה אודות הצורך, בשעת מעשה ובנסיבות שתוארו, בּירי של 13 כדורים לעבר שני השודדים, לאחר שהנאשם החזיר לנשדד את תיקו".

לקטינים מקלקיליה יש זכויות עציר

שופט אחר המציג גמישות ערכית דומה הוא בוגר הפרקליטות, שופט בית משפט השלום בכפר סבא מיכאל קרשן. לפני שלושה שבועות נעצרו בכפר סבא שני שוהים בלתי חוקיים מקלקיליה כשהם גונבים אופניים. חקירתם העלתה את החשד כי שני קטינים נוספים חברים בכנופיה. המשטרה, בחסות הצבא, נכנסה במיוחד לעיר הערבית ולכדה את השניים. השופט קרשן החליט לשחרר אותם, שכן נפלו מספר פגמים בחקירתם. ראשית, כתב השופט, חוק הנוער דורש נוכחות הורה בחקירת קטין, אלא אם כן ישנן נסיבות חריגות שמונעות זאת. השופט מודה שנסיבות חריגות אכן חלו כאן, שהרי הורי הקטינים הם תושבי קלקיליה, אלא שמסמך שמפרט זאת לא היה בתיק. מפי שופט בית המשפט אנו למדים כי בהעדר נסיבות מוצדקות אסור לחקור קטינים גם בלילה. המשטרה אומנם פרטה את הנסיבות שהצריכו חקירה מידית, אלא שההחלטה התקבלה על ידי קצין הנוער, ולא על ידי קצין החקירות כפי שדורשות התקנות. אנו גם למדים שקטינים חייבים להיעצר באגף נפרד, או בבית מעצר מיוחד לקטינים, וגם שחייבים להודיע לסנגוריה הציבורית על מעצרם, שהרי אחרת מקופחת 'זכותם המהותית להיוועץ עם עו"ד טרם חקירה'.

בבית המשפט בכפר סבא הוארכו בחמש וחצי השנים האחרונות מעצרים של עשרות קטינים יהודים מיו"ש, ומעולם לא חזינו בו בהתגלות כה מרשימה, תקיפה ומדוקדקת של הקפדה על זכויות קטינים. האם עינו הרגישה של השופט קרשן תהיה רגישה כל כך גם אם תובא בפניו מפגינה בת שש עשרה מפדואל? יתכן. אך רק אזכיר כי למרות שהשופט קרשן מכהן בתפקידו רק שנה וחודש, זוהי הופעתו השלישית בעיתוננו. הפעם הראשונה היתה לאחר שקרשן הטיל תנאים מגבילים מדהימים כאשר התבקש לשחרר את איש חוות גלעד איתי זר למעצר בית. זר, שנחשד בתקיפת שוטר, נדרש להפקיד בקופת בית במשפט 20 אלף שקלים, לחתום על ערבות של 15 אלף נוספים, לענוד אזיק אלקטרוני ולשהות תחת השגחתם של שני מלווים צמודים. אשתו וחמותו נפסלו לתפקיד על ידי השופט. בפעם השנייה נתקלנו בשופט קרשן לאחר שזה זיכה באופן מפתיע את השוטר אריק בנימיני מגניבת מצלמה בעת פינוי מפגינים מחומש. קרשן האמין לעדות של שני המפגינים שזיהו את השוטר, אך זיכה אותו בשל מחדלי חקירה של מח"ש.

 ישראל זה גם כאן

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דרורה פלפל, דחתה השבוע בקשה של חברת החשמל לדחות על הסף תביעה ייצוגית שהגישו נגדה חמש מאות ושנים עשר תושבי גוש עציון. התושבים תבעו את החברה בשם כל תושבי הגוש בשל שיבושי החשמל הרבים באזור. בבקשת הדחייה טענה החברה כי הן החוק להגנת הצרכן והן חוק תובענות ייצוגיות לא חל בשטחי יו"ש. השופטת קבעה כי כל חוקי המדינה, חובות כזכויות, חלים באופן פרטני על תושבי היישובים היהודיים באזור.

מציון תבוא ישועה

זעקה פילחה בשבוע שעבר את מסדרונות בית הדין הרבני בתל אביב. היתה זו אישה חרדית צעירה מארה"ב, שבעלה ניסה לשכנע את הדיינים להניח לו לצאת חזרה אל ארצו, בהבטיחו כי שם הוא יעניק גט לאישה אותה הוא מעגן כבר שנים. 

מצוקת מסורבות הגט היהודיות בתפוצות גדולה עשרת מונים מסבלן של מסורבות הגט בארץ. בתי המשפט בארצות העולם יכולים לכפות גירושין אזרחיים על אזרחיהן, אך אינם יכולים להתערב כלל כאשר בעל מתעלל באשתו ומסרב להעניק לה את הגט הדתי. רבות מהמסורבות בעולם תולות את תקוותן בישראל. נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק קבע כי בתי דין רבניים בישראל יוכלו לדון במזונות אישה יהודיה, גם אם היא תושבת חוץ. בדיעבד מנצלים הדיינים את האפשרות, מוציאים צו עיכוב יציאה מהארץ, ובעקיפין כופים גט ומצילים אישה מיד עושקה.

לפני שש שנים, בעקבות פסיקה שערורייתית של שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה, שביקשה לשנות את הלכתו של ברק, חמק מהארץ אזרח אירופי והותיר את אשתו בכבליה עד יום מותו. הפעם הסתיים העניין בכי טוב. עורכי הדין הרב צוריאל בובליל ואביבית מוסקוביץ, שהקימו במשרדם מרכז לטיפול בענייני משפחה ליהודי התפוצות, שכנעו את הדיינים שלא להניח לבעל הסרבן. אחרי שעות של דיונים יצאה האישה משערי בית הדין כשהיא בת חורין.