בשבע 420: האג'נדה של הכנס

הפעם, הכנס שינה מדיניות: אמילי עמרוסי וחגי סגל השתתפו בפאנלים, ומושב שהוקדש לעיתונות החרדית אוכלס גם הוא בכמה חרדים אמיתיים.

חני לוז , כ"ה בכסלו תשע"א

האג'נדה של הכנס

שוב חזרה בועת תלאביב לגיחה באילת ו'כולם' אכן הגיעו: מנכ"לי ויו"רי רשויות השידור, מנהלי תחנות הרדיו והטלוויזיה, דוברים מעשרות משרדים ממשלתיים וגופים ציבוריים, וכמובן - עיתונאים בכירים שהמערכת שילמה עבורם, ועיתונאים זוטרים יותר, שנאלצו לשלם מכיסם.

בשנה שעברה נכתב בטור זה על כנס העיתונות באילת, ועל השותפים בארגון הכנס - ארגון השמאל הקיצוני 'אג'נדה', במימון קרן פורד והקרן לישראל החדשה. כתבתי בין השאר שאנשי תקשורת ימניים-דתיים לא נכחו בפאנלים. הפעם, הכנס שינה מדיניות: אמילי עמרוסי וחגי סגל השתתפו בפאנלים, ומושב שהוקדש לעיתונות החרדית אוכלס גם הוא בכמה חרדים אמיתיים.

התקדמות? תשובה חיובית לא תשמעו מעמרוסי - יש לה בטן מלאה על מצב התקשורת בישראל כפי שהשתקף בכנס הדרומי של הצפונים: ארבעה ימים של שטיפת מוח, היא מתארת את החוויה. הפעם דאגו גם לאכלס את הקהל ב'שתולים': אנשי אג'נדה הביאו את צוערי קורס התקשורת שמעביר הארגון, והפלא ופלא - כולם ערבים, או יהודים עם דעות שמאלה ממר"צ. בכך הם הצליחו ליצור מראית עין של קהל שאימץ את האגנ'דה של אג'נדה. קריאות הקהל הזכירו את הבריונות המילולית שמלווה כל הרצאה של גורם ישראלי בקמפוסים בארה"ב עם סיסמאות כמו "פושעי מלחמה", "כיבוש", "דיכוי" וכו'.

הפאנל שעסק ב"פוליטיזציה של שפת התקשורת", בו התארחו  עמרוסי וסגל, חשף לציבור פנינה אקדמית: חוקרת הלשון ד"ר פנינה שוקרון-נגר, חברה בפאנל, שהיטיבה להציג בשפה אקדמית לא מתלהמת את המונוליטיות של השיח התקשורתי בכלי התקשורת המרכזיים - רובם המוחלט בעלי השקפה חילונית-אשכנזית, מה שקרוי בפינו "שמאלנים/תלאביבים". מסקנתה, אגב, היא שחייבים להרחיב את מגוון הדעות המושמעות בתקשורת. הפאנל הגיע לטונים גבוהים מהקהל, כשחבטות מצד שמאל נענות מהקהל על ידי עוזי ברוך מערוץ 7, אביעד ויסולי ורחל סילבצקי.

אחת הבעיות המרכזיות בתקשורת הישראלית היא שרוב אנשיה חיים בבועה של עצמם, ולא מרגישים כלל במבטאם השמאלני. אחרי התרפיה הקבוצתית מטעם אג'נדה, קשה להניח שהמצב ישתפר.

היום (ה') אמורה להיערך פגישה של עיתונאים דתיים וחרדים מכלי תקשורת שונים לצורך דיון באפשרות של הקמת אגודת עיתונאים אלטרנטיבית. זאת בין השאר בעקבות הטענות כי ארגון השמאל הקיצוני אג'נדה 'השתלט' על כנס אגודת העיתונאים באילת.

חני לוז

פרשנות על פרשנות

לאחר סופת ההתלהמות התקשורתית שקדמה להדלפת מברקי מחלקת המדינה האמריקנית על ידי 'ויקיליקס', הסתבר בבוקר שלאחר פרסום המסמכים שלפחות בכל הנוגע ליחסי ישראל וארה"ב, לא כצעקתה. כך ניתח נכונה אלוף בן ב'הארץ' כי המסמכים אינם מוסיפים מידע של ממש על מה שידוע כבר, ולא בכדי סיווגם היה נמוך.

בסיכום דבריו כתב בן: "קריאת המברקים מרתקת לכל מי שמתעניין במידע מדיני... אבל הם לא יגרמו נזק ליחסי ישראל וארה"ב. היריבות בין נתניהו לאובמה והמחלוקת על הרחבת ההתנחלויות הרבה יותר חשובות ומשפיעות מחשיפות ויקיליקס. ולמי שמחפש סודות, עדיף לקרוא את זכרונות בוש".

אך עורך אתר 'הארץ' החליט לתמצת את דברי בן בצורה מקורית, אולי תוך קריאת מחשבותיו: "פרסומי ויקיליקס על חילופי המסרים בין י-ם לוושינגטון אמנם מרתקים, אך לא הם יזיקו ליחסים בין המדינות. ההתנחלויות כן".

הלל גרשוני

בכל זאת, תשקורת

האם אדיר זיק ז"ל צדק בהטחת הביטוי שהרבה להשמיע - "תשקורת"?  הנה, כותרת ייצוגית מערב הפרסום ב'ויקיליקס': "ארה"ב הזהירה את נתניהו מחשיפה".  ומה התברר לכולנו?  שישראל לא רק שלא נפגעה מהפרסומים, אלא רק התחזקה במדיניותה ובעמדותיה הביטחוניות והלאומיות.

האירוע הזה עשה עימנו לא מעט טוב: התברר לכולנו שמיתוס 'יצהר-בושהאר' שטופח בידי אנשי תקשורת בכירים ופרשנים, לפיו על ישראל להיכנע לדרישות הפלשתיניות על מנת להגן על ישראל מפני האיום הגרעיני האירני, לא היה נכון. שליטי ערב, כפי שהמסמכים מגלים, דרשו מארה"ב לפעול נגד אירן, ולא התעניינו כלל בהורדת יישובים ובהקפאת בנייה. זה היה מקסם-שווא שנופח כדי לספק את משאלותיהם של מי שביקשו לעקוף את הדמוקרטיה בישראל.

בנוסף, נודע לכולנו מהמסמכים שלא אחרת מאשר ציפי לבני החזיקה בשנת 2007 בדעה שמחמוד עבאס אינו יכול להוביל להסדר קבע. האם פרט כזה לא היה ידוע למקורבי החצר העיתונאית ששמרה עליה וקידמה אותה?

ישראל מידד

הפי.סי הורג

לאחרונה התפרסמו בתקשורת האמריקנית תלונות רבות על הבדיקות הקפדניות בנמלי התעופה בארה"ב. אחת הסיבות לכך היא שבארצו של הדוד סם אסור, בגלל מגבלות התקינות הפוליטית, לבצע בדיקות של נוסעים על פי פרופיל של חשודים (למשל, ממוצא מזרח תיכוני). כתוצאה מכך נאלצים אנשי הביטחון לבדוק בדקדקנות את כל הנוסעים, דבר שגורם לעיכובים ולעוגמת נפש רבה.

גם בישראל גישת הפוליטיקלי-קורקט, שמובלת על ידי כלי התקשורת, מפילה חללים. בידיעה מלפני שבוע ב-ynet שעסקה בעצרת לזכר הנשים שנרצחו השנה בידי בני משפחתן, צוטטו שר הרווחה, ח"כ ציפי לבני, נשות ויצ"ו וקרובי משפחה של הקורבנות. גם רשימת הנרצחות פורסמה. ידיעה דומה פורסמה גם ב- nrg ובהארץ. אולם בתוך כל המלל הזה לא בוצע ניתוח הפרופיל המשפחתי של הנרצחות. אולי כי הוא היה מגלה שעל פי שמות 19 הנרצחות ומקום מגוריהן, 7 הן מהמגזר הערבי, 9 מבנות העלייה מחבר העמים ומאתיופיה, ואחת היא פליטה מאריתראה.

ההתעלמות המכוונת הזו גורמת לכך שבמקום למקד את הפעילות במגזרים בהם האלימות שכיחה יותר - כתוצאה מבעיות קליטה, הבדלי תרבויות ועוד - מטילים את האשמה על 'החברה הישראלית' באופן כוללני. וכשיורים לכל הכיוונים, אם נישאר רגע בעולם הדימויים האלים, קשה מאוד לפגוע במטרות האמיתיות.

עדי גרסיאל

ביקורת הנקרא

אם התקשורת היתה כל כך שמאלנית, השמאל לא היה מפסיד כל כך הרבה פעמים

(אילנה דיין, הארץ)

השמאל הרשמי אולי הפסיד, אבל מדיניותו מבוצעת על ידי 'הימין', וזה קורה גם בגלל לחצי התקשורת השמאלנית. זה כל כך מסובך עד שד"ר אילנה ('עובדה') דיין לא מסוגלת להבין?

לא זכור שעיתונאים עסקו ברכילות או בביקורת על הנעשה בביתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט ועל מידת השפעתה של אשתו עליזה (רון בריימן, ישראל היום)

אפשר להניח שאם עליזה היתה מסתובבת עם צמיד כתום הזרקור התקשורתי היה מופנה אליה

בית חשמונאי: כמה עולה דירת ארבעה חדרים ברחוב החשמונאים (ממון, ידיעות אחרונות)

עדיף מפרויקט החנוכה הנצחי: כמה קלוריות יש בסופגניה

חדשות בחדשות

לבית משפט השלום בירושלים הוגשה השבוע תביעה נגד רשות השידור על ידי הרב ברוך כהנא, ד"ר למשפטים ובנו של הרב מאיר כהנא הי"ד, בשל הפרת חוזה לפרסום תשדירים המזמינים את הציבור לאזכרה לזכר הרב כהנא. התובעים דורשים פיצוי על סך 150 אלף שקלים.

הרשות השנייה דורשת מזכייניות הטלוויזיה המסחרית לשלם סכום של כ-20 מיליון שקל (שלושתן יחד) - חוב תמלוגים בגין החציון הראשון של 2010. במידה והזכייניות - קשת, רשת וערוץ 10 - לא יסדירו את החוב בימים הקרובים, צפוי להתבצע הליך של חילוט ערבויות של החברות. כך דיווח דה-מרקר.

היום (ה') אמורה להיערך פגישה של עיתונאים דתיים וחרדים מכלי תקשורת שונים לצורך דיון באפשרות של הקמת אגודת עיתונאים אלטרנטיבית. זאת בין השאר בעקבות הטענות כי ארגון השמאל הקיצוני אג'נדה 'השתלט' על כנס אגודת העיתונאים באילת.