בשבע 421: עסוקים בכיבוי שריפות

השריפה בכרמל הפנתה את תשומת הלב הציבורית למצבם העגום של שירותי הכבאות. אולם כל מי שעיניו בראשו הבין כבר מזמן שהמצב עגום ביותר.

שלמה פיוטרקובסקי , ב' בטבת תשע"א

 

 

לא הרבה השתנה מאז. כבאים בתרגיל לפני כ-40 שנה ארכיון לע"מ

כנהוג במקומותינו, השריפה בכרמל הפנתה את תשומת הלב הציבורית למצבם העגום של שירותי הכבאות. אולם כל מי שעיניו בראשו הבין כבר מזמן שהמצב עגום ביותר. מספיק להביט בכבאיות הנוסעות בכבישים כשהן בדרכן לכבות שריפה, ולהבין שמדובר ברכבים שכבר חגגו יום-הולדת 30 ולעיתים אף יותר מכך. מערך שירותי הכיבוי בישראל סובל מזה שנים משורה של חולאים, ועל מנת למנות את מספר הוועדות שעסקו במצבו ובדרכים לשיקומו לא יספיקו אצבעות יד אחת. מי שעמד בראשה של אחת הועדות הוא נגיד בנק ישראל לשעבר, משה זנבר. זו היתה ועדה רחבה, אשר עסקה באופן כללי במבנה השלטון המקומי ובמשימות המוטלות עליו. בוועדה היו חברים אישים בכירים כדוגמת שר המשפטים דהיום, הפרופ' יעקב נאמן, פרופ' יחזקאל דרור שכידוע כיהן גם בוועדה לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה, פרופ' יצחק זמיר, לימים היועץ המשפטי לממשלה ושופט בעליון ואישים נוספים.

בניגוד למגמתה הכללית של הוועדה, אשר המליצה על העברת תחומי פעילות ואחריות לתחומן של הרשויות המקומיות, על חשבון השלטון המרכזי, בנושא מערך הכבאות המליצה הוועדה על ביצוע תהליך הפוך: העברת שירותי הכיבוי מהשלטון המקומי לאחריותה של הממשלה. "יש לראות בשירותי הכבאות שירותי חירום ממלכתיים ומן הראוי שיפעלו במסגרת היררכית פיקודית ולא כשירות מוניציפאלי. מסגרת זו עשויה לשפר את המשמעות, ליעל את כושר הביצוע וההפעלה של המערכת", נאמר בדו"ח שפרסמה הוועדה בסיום עבודתה.

השבוע העריך משה זנבר בשיחה עם ערוץ 7, כי כאשר יוחלט על הקמת גוף משותף שיהיה אחראי לכלל מערך הכיבוי בארץ ניתן יהיה להבטיח את כמות הציוד ואיכותו, להבטיח רכישה מרוכזת וזולה של ציוד, לאפשר העברת כוחות ממקום למקום בפקודה אחת ללא צורך בהליך ביורוקרטי שמשמעותו בשעת חירום רבה ועוד. זנבר קבע כי ממכלול הצעותיה של הוועדה שעסקו בנושאי כבאות "לא יושם כלום". בשיחה הביע זנבר תקווה, כי אם תוקם בעקבות הטרגדיה בכרמל ועדת חקירה חדשה, היא תהיה אפקטיבית יותר, שכן כעת התקשורת ממוקדת בנושא ותדרוש מענה והתייחסות של הרשויות הממונות. ועדה כזו אליבא דזנבר צריכה לעסוק לא רק בבירור האחראים למחדלי העבר, אלא גם לאופן בו יש לפעול בעתיד. לדבריו, "צריך למנות מישהו בממשלה שיהיה אחראי על מערך הכבאות", להקצות לו תקציב ראוי ולאפשר לו לפעול ללא בירוקרטיה מיותרת של מערך מיסוי, משפטנות וכיוצא באלה.

 מחכים לפיצויים

שריפת הענק בכרמל, אשר פגעה בכמה וכמה יישובים והחריבה עשרות בתים, העמידה את המדינה, ובעיקר את ראש הממשלה, שר האוצר ואנשי משרדיהם, בפני דילמה לא פשוטה. הרצון הטבעי לסייע לנפגעי השריפה לשקם את חייהם, ולהעניק פיצוי מלא על הנזקים שנגרמו גם למי שביתו וחפציו לא היו מבוטחים, משותף לכל מי שעוסק בנושא. כבר ביום חמישי, שעות מספר לאחר פרוץ השריפה ויממות לפני כיבויה, ציין ראש הממשלה כי לאחר סיום הכיבוי יחל העיסוק בפיצוי הנפגעים, ומאז חזר נתניהו על הבטחתו בהזדמנויות שונות. אלא שבאוצר ובמשרד ראש הממשלה, אשר מוכנים להקצות את הכספים לפיצוי לנפגעי השריפה הנוכחית, חוששים מהשלכותיו של פיצוי כזה לעתיד. באוצר טוענים כי מתן פיצויים גם למי שביתם לא בוטח מפני שריפות, באותו הגובה של הפיצוי אותו מקבלים מחברות הביטוח אלו שביתם בוטח טרם השריפה, עלול לעודד אנשים שלא לבטח את ביתם תוך שהם סומכים על פיצוי ממשלתי. הבעיה היא שבמקרי שריפה רגילים, שאינם בגדר אסון לאומי, המדינה איננה מפצה את הנפגעים ואלו, אם לא ביטחו את ביתם, מוצאים את עצמם בעירום ובחוסר כל.

בעקבות ההתלבטות הזו המדינה עדיין לא הסדירה גם את הטכניקה למתן הפיצויים אותם תעניק בסופו של דבר. אולם צחי שביט ממשרד 'ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ', לשעבר מנהל מס רכוש ברשות המיסים, מעריך כי בסופו של דבר הצינור להעברת הכספים יהיה קרן מס רכוש. שביט מציין כי במקורה נועדה קרן מס רכוש לפיצוי עבור פגיעות מלחמה ופגיעות מפעולות איבה. אולם ניסיונם העשיר של אנשי קרן מס רכוש בהערכת נזקים והעברת פיצויים מהירים יהפוך אותם ככל הנראה למנגנון אשר יופקד גם על הערכת הנזקים ומתן הפיצויים גם במקרה זה. שביט מסביר כי על מנת שהמדינה תוכל מבחינה חוקית לפצות את נפגעי אסון השריפה בכרמל, ישנו צורך להעביר חקיקה מיוחדת בנושא, אשר תהפוך את הנזקים הללו ל"נזקים ברי פיצוי", ותגדיר את אופן חישוב הפיצוי בעבורם. שביט סבור עם זאת כי למרות שהמנגנון צפוי להיות זה של מס רכוש, מקורם של הכספים עצמם צריך להיות אחר. "אנשי מס רכוש סייעו רבות בעבר בטיפול בנזקים שאינם נזקי מלחמה, לאחר שהוקצה תקציב מיוחד לכך ולא מכספי קרן הפיצויים – שהרי אין זה נזק מלחמה. לדוגמה, בנזקי המהומות בכפר מרר לפני כחמש שנים, בנזקי הבולענים בבקעת הירדן ועוד".

באופן מעשי ממליץ שביט לכל ניזוק "להיערך עם מירב המסמכים שהוא יכול להמציא, בעבור כל מהלך כספי או רכישה שביצע כגון מכשירי חשמל ריהוט וכדומה. ברור כי מי שביתו נשרף אינו יכול להמציא מסמכים שכאלה בנקל, אך יש באפשרותו להיעזר בשירותי חברת כרטיסי האשראי, הבנקים, חברות ביטוח וכו', אשר שומרות אצלן את הנתונים האלה, או אפילו אצל בעלי המקצוע שנתנו את השירות. בנוסף, כל מי שביתו ניזוק יכול להסתייע בנתונים הקיימים בטבלאות קרן הפיצויים, לגבי הערכת תכולת דירה ממוצעת לפי גודל המשפחה. לגבי כלי רכב, אלו מתומחרים לפי מחירון לוי יצחק, שהוא המחירון המקובל".