חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

עיר אחת לשני עמים

בחסות דגל השוויון והדאגה לעתיד פועלת עמותת 'עיר עמים' לחלוקת ירושלים, לסיכולה של התיישבות יהודית במזרח העיר ולחיזוק האוכלוסייה הערבית בבירה וגלילותיה.
23/12/10, 14:04
יאיר שפירא

'עיר עמים' היא עמותה עתירת תקציב החותרת לחלוקת ירושלים. פעילותה מסייעת לרשות הפלשתינית ולגורמי חוץ נוספים לסכל את הניסיון היהודי לשמור על שלמות ירושלים, או לכל הפחות לקבוע עובדות בשטח שיעצבו את גבולות המדינה ובירתה במקרה של הסכם מדיני עתידי.

אך 'עיר עמים' אינה עמותה העומדת בפני עצמה. היא חלק ממערך צפוף של עמותות וארגונים המפעילים כמה מאות פעילים, אנשי אקדמיה ואנשי תקשורת, אשר מקדמים סדר יום שסופו חיסול צביונה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. ארגונים אחדים עוסקים בהעצמת האוכלוסייה הערבית או בעידוד אזרוחם של עובדים זרים או מסתננים מהגבול הדרומי. אחרים פועלים לסיכול התיישבות יהודית. חלקם מקדמים הנחלת תרבות דקדנטית שמאלנית שמיובאת מאירופה ומארצות הברית. חלק אחר שוקד להחליש מאחזים שמרניים בתוך מדינת ישראל, כמו למשל את הנטייה השמרנית-ימנית של הציבור הדתי לאומי.

לבד מקווי דמיון אידיאולוגיים ופעילים רבים משותפים, המאחד המובהק בין הארגונים השונים הוא מקורות המימון. מרביתם נהנים מתקציב נדיב של קרנות שמאל קיצוניות מאמריקה, דוגמת קרן פורד. רבים מהם זוכים למענקים מזרועות שונות של האיחוד האירופי. אך כמעט כולם נהנים מתמיכתה הארגונית והכלכלית של הקרן החדשה לישראל.

הכתבה הבאה על עיר עמים, גם היא אינה עומדת בפני עצמה. היא חלק מסדרת כתבות פרופיל על ארגוני הקרן החדשה לישראל שתנסה להכיר לקוראי 'בשבע', ולו על קצה המזלג, את רשת העמותות של השמאל הנהנות מחסותה של הקרן; את מקורות המימון העיקריים של העמותות ואת התנהלותן הכספית; את תומכיהן בתקשורת, באקדמיה ואפילו בעולם העסקים; ובמיוחד את הקשרים המסועפים ביניהן, המתבטאים בעיקר בקבוצה מצומצמת של אנשים המצטיירים כמי שהפכו את החלשתה של המדינה היהודית לקריירה.

מטרות העמותה

"עיר עמים פועלת במגמה שירושלים תהיה עיר תקינה ושוויונית, תוך קידום התנאים לעתיד פוליטי יציב יותר בירושלים", כותבים אנשי העמותה על עצמם. ואכן, תחת מנדט השוויון וקידום עתיד יציב וטוב יותר לכל תושבי העיר, מפעילה עיר עמים מערך בקרה על השירותים המוניציפאליים והממשלתיים המוענקים לערביי מזרח העיר, בדגש מיוחד על מערכת החינוך הערבית בירושלים. אך חלק נכבד של הפעילות מתמקד דווקא ביהודים המתגוררים במזרח העיר. אנשי העמותה מעורבים בהפגנות נגד התושבים היהודים בשכונת שמעון הצדיק. העמותה נאבקת זה שנים בפיתוח התיירותי של עיר דוד שמקדמים תושביו היהודים של האזור. היא גם מקדמת הסברה נגד הרחבת המתחמים היהודיים בבית אורות, בהר הזיתים ובשכונות נוספות במזרח העיר.  

פעילות אסטרטגית

אך המטרות העומדות בפני אנשי העמותה רחבות הרבה יותר מהצהרת צעדיה של ההתיישבות היהודית בשכונות ערביות. העמותה פועלת לסכל כל ניסיון ליצור רצף טריטוריאלי בין ירושלים ובין יישובים יהודיים. עיר עמים נאבקת בתוכנית להקמת שכונת 'גבעת יעל' בדרום ירושלים. 14 אלף יחידות דיור אותן עתידים לאכלס כארבעים אלף תושבים עלולות, לחרדתם של אנשי עיר עמים, ליצור רצף טריטוריאלי בין דרום ירושלים ובין יישובי גוש עציון. על אף שהמנדט של העמותה הוא ירושלים עצמה, אנשיה פועלים גם לסיכול בניית שכונת מגורים גדולה במערב מעלה אדומים. השכונה המתוכננת על שטח של 12 אלף דונם, ואשר תכלול אזור תעשייה גדול ו-15 אלף יחידות דיור, עתידה ליצור רצף יהודי בין מעלה אדומים ובין הבירה. לתוכנית בניית שכונה של ארבעת אלפים יחידות דיור בגבעת המטוס, אחת מחלופות הבנייה לתוכנית ספדי שנגנזה, מתנגדים אנשי העמותה בשל החשש כי בכך יצומצמו עתודות הבניה של שכונת בית צפפה הערבית.

'עיר עמים' גם מתנגדת להקמתו של כביש הטבעת המזרחי, כביש שעתיד לשרת נתיבים עתידיים בין דרום הארץ לירושלים, וממנו ייהנו גם תושבי גוש עציון ומעלה אדומים. אנשי העמותה חוששים שהכביש יגביר את הניתוק בין תושבי יו"ש הערבים ובין מזרח הבירה. אך לא רק בהתיישבות היהודית נלחמת העמותה. היא מנסה למנוע הקמה של חלקים מגדר ההפרדה המנתקים בין אוכלוסיות ערביות שמחוץ לתחום השיפוט של ירושלים ובין ערביי מזרח העיר. (חלק מהעמותות יהודיות במזרח ירושלים מתנגדות גם הן להמשך בניית גדר ההפרדה באזור, הסיבות הפוכות כמובן). הם מתנגדים לחפירות בשער המוגרבים העשויות להוסיף חללים לתפילת יהודיים באזור הכותל. הם מתנגדים לחפירות המגלות שכבות ארכיאולוגיות יהודיות עתיקות, אם הדבר פוגע בממצאים מאוחרים יותר - מהתקופה הערבית למשל. גם חפירות סמוך להר הבית מקוממות את אנשי העמותה בשל המיקום הפוליטי הרגיש.

דרכי פעולה

העמותה מקדמת את מטרותיה במאבק משפטי מול הרשויות ומול עמותות להתיישבות יהודית במזרח העיר. היא מוציאה דו"חות, מאמרים והודעות לתקשורת, עורכת סמינרים, ואף מוציאה סיורים קבועים. על אופי הסיורים אפשר ללמוד ממכתב תודה שהתקבל בעמותה. "השתתפתי בסיור, ופקחתי עיניים. הנושא מאוד מעניין אותי, אבל הסיור הזה היה כמו נבוט על הראש - בפעם הראשונה הבנתי מה קורה... הנסיעה בכבישים הצרים של היישובים הפלסטינים, המעבר ההזוי למבנים היוקרתיים הישראלים, השכונה הצפופה של הר חומה שמתנשאת מעל בית לחם כדי לבלוע אותה - כל אלו אפשרו לי להבין מה קורה".

זווית קצת אחרת

על פעילותה של עיר עמים אפשר לקבל רושם מתביעת דיבה על סך של למעלה משני מיליון שקלים שהגישה נגדה עמותת אלע"ד, המיישבת את עיר דוד, בעקבות מאמר שפרסמה אודותיה העמותה. "המאמר מהווה את שיאו של מסע השמצה הנמשך כבר שנים, והמהווה את עמוד השדרה של פעילותה הציבורית של עמותת עיר עמים", נכתב בתביעה. "עמותת עיר עמים מנצלת את מעמדה הציבורי של אלע"ד כדי לנסות ולהפוך אותה ל'אויבת הציבור' ולקושש על גבי ההתקפות משולחות הרסן כלפיה, תקציבים, תרומות ומוניטין לעיר עמים. עמותת עיר עמים, והפעילים המרכזיים בה, אינם בוחלים בשלהוב יצרים ויצירת סכסוכים יש מאין, תוך שהם פועלים בניגוד מוחלט למטרות המוצהרות של העמותה, בניגוד לחוק ובאופן הגורם נזק לתושבי סילוואן - ערבים ויהודים כאחד. ודוק - עמותת עיר עמים, באמצעות פרסום מה שמתיימר להיות "דו"חות מחקריים", שהינם חסרי כל ביסוס עובדתי, פועלת ללא הרף להגשמת מטרותיה וליצירת סכסוכים ותסיסה. וכל זאת היא עושה במימון מאסיבי של ממשלות זרות, שאינן בהכרח ידידותיות למדינת ישראל, התומכות בפעילותה הפוליטית של עיר עמים". למען ההגינות נציין כי עיר עמים היא אחת העותרות בעתירה המתבררת בימים אלו בבג"ץ ומבקשת להוציא את ניהול האתר הארכיאולוגי בעיר דוד מידי עמותת אלע"ד. פניית 'בשבע' אל דוברות 'עיר עמים' בבקשת תגובה להאשמות החמורות של אנשי אלע"ד לא זכתה לתשובה עניינית. כתב הגנה לתביעת הדיבה הוגש לבית המשפט.

תקציב נדיב

הפעילות הענפה של העמותה מתאפשרת בזכות תקציב נדיב של יותר מארבעה מיליון ושש מאות אלף שקלים (כל הנתונים הכספיים המובאים בכתבה הם של שנת הכספים הקודמת, 2009, שכבר דווחה לרשם העמותות). ההוצאות על הסיורים, הסמינרים והקשר עם התקשורת עלו לעמותה כמעט מיליון וארבע מאות אלף שקלים. הפעילות המשפטית והדו"חות גזלו למעלה משמונה מאות אלף שקלים. לפורום ירושלים למדיניות - פורום ערבי-ישראלי העוסק בעתידה הפוליטי של העיר - הקצתה 'עיר עמים' למעלה מחצי מליון שקלים. להעצמה אזרחית של ערביי העיר נותרו רק עשרה אחוזים מהתקציב - ארבע מאות וארבעים אלף שקלים.

הוצאות ההנהלה הגיעו כמעט לשמונה מאות אלף שקלים. סך כל עלות המשכורות ששילמה העמותה לעובדיה הגיע למיליון מאה וחמישים אלף שקלים - כמעט הכל נזקף למשכורותיהם של חמשת עובדיה הבכירים. המנכ"לים והסמנכ"לית השתכרו כל אחד קרוב לעשרים אלף שקלים לחודש. רכז פיתוח המדיניות כ-12 אלף שקלים. מנהלת הפרויקטים כעשרת אלפים שקלים. רכז השטח, הערבי היחיד מבין מקבלי המשכורות הגבוהות בעמותה, הסתפק בכ-9500 שקלים לחודש. בסך הכול מגיע שכר הבכירים לכ-850 אלף שקלים. עלות השכר הכוללת של הבכירים אמורה להשיק למיליון שקלים.

במימון ממשלות זרות

לתקציב המכובד של העמותה אחראיות קרנות לא מעטות. הקרן החדשה לישראל נמנית עליהן, אך היא הקדישה לעניין סכום פעוט - פחות משלושים אלף שקלים. קרן פורד השקיעה כמעט פי עשר, עם יותר מ-274 אלף שקלים. קרן ציביק תרמה סכום גדול של 865 אלף שקלים. אך כמעט מחצית מתקציבה של עיר עמים אינו מגיע מקרנות פרטיות. לא פחות משני מיליון שקלים ו-200 אלף נכנסו לעמותה מארגונים שהינם על פי חוק העמותות ישות מדינית זרה. האיחוד האירופי תרם 200 אלף יורו שתורגמו לכמעט מליון ומאתיים אלף שקלים בספרי העמותה. ארגון ממשלתי שבדי והשגרירות הנורבגית הוסיפו יותר מחצי מליון שקלים כל אחד.

צוות העובדים

מזה כשנתיים מנהלת את העמותה יהודית אופנהיימר. אופנהיימר הגיעה לעמותה לאחר שנים שעשתה כעמיתת מחקר בבית הספר למנהיגות של מכון מנדל. קודם לכן היא ניהלה את הארגון הפמיניסטי 'קול האישה', גם הוא מנתמכי הקרן החדשה וארגון שתי"ל.

לא פחות דומיננטית היא הסמנכ"לית הוותיקה של העמותה, שרה קרמר. משכורתה של קרמר גבוהה אף ממשכורת המנכ"לית. היא כיהנה בעבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח ואף ישבה בראשה. היום, בנוסף לתפקידה בעיר עמים, היא יושבת בראש הוועד המנהל של האגודה. האגודה לזכויות האזרח היא גוף ותיק הרבה יותר מהקרן החדשה לישראל, אך גם היא נתמכת כיום בתקציבי הקרן. קרמר הקימה וניהלה במשך ארבע עשרה שנה את המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי. לפני כשמונה שנים אף זכתה על כך בפרס יו"ר הכנסת, מידיו של אברום בורג. חיים ארליך, ששימש עד לפני כשנה כרכז פיתוח מדיניות בעמותה, מנהל היום את הארגון הפרו-פלשתיני 'יש דין', המעודד בין השאר הגשת תביעות נגד המדינה והמתיישבים היהודים בידי ערביי יו"ש. 'יש דין' נתמך גם הוא בידי הקרן החדשה.

הוועד המנהל

בין אנשי הוועד המנהל של העמותה אפשר למצוא את יהודית אלקנה, ממייסדות ארגון 'מחסום ווטש', וחברת ועדת ההיגוי של 'יש דין', הנתמכים שניהם בידי הקרן החדשה. אלקנה היא רעייתו של פרופסור יהודה אלקנה, שעורר מהומה לפני שנות דור כשכתב מאמר ובו דרש להשכיח את לקחי השואה, בהם ראה שורש למדיניות הימין בישראל. יהודית אלקנה העידה לאחרונה בשלב הטיעונים לעונש במשפטו של פעיל השמאל הקיצוני הפדופיל עזרא נאווי, וביקשה מבית המשפט שלא לגזור עליו מאסר. בוועד המנהל יושב גם אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר וממקדמי הסכם אוסלו. ליאל הודה לאחרונה בראיון לתקשורת כי כאיש משרד החוץ לא עשה דבר למענו של פולארד, מאחר וראה אותו כבוגד בארצו. ליאל הוא בעלה של רחל ליאל, מנכ"לית הקרן החדשה, ואביה של כתבת חדשות ערוץ 2 דפנה ליאל. חבר הנהלה נוסף ומפתיע הוא ארי פלטיאל. לא לגמרי מפתיע, כי פלטיאל היה גם חבר פעיל באגודה לזכויות האזרח. אך מפתיע מאוד לגלות כי במקביל לחברותו בהנהלת עמותת השמאל הקיצוני, פלטיאל הוא עובד מדינה בכיר, מראשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בוועד אפשר למצוא גם את נאדים שיבאן, מנהל מחלקת הפרויקטים בקרן ירושלים. הקרן, שנוסדה בידי ראש העיר לשעבר טדי קולק, מנוהלת שנים רבות בידי רות חשין, רעייתו של השופט בדימוס מישאל חשין, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון. קרן ירושלים מיצבה עצמה כקרן לא פוליטית לפיתוח הבירה, אך לפחות שניים מעובדיה הבכירים, שיבאן וחשין עצמה, חברים בעמותות היותר קיצוניות הנתמכות על ידי הקרן החדשה לישראל. קשה לראות את שיבאן, היושב בוועד עמותה שחרתה על דגלה לחסל את ההתיישבות היהודית במזרח העיר, משתף פעולה בתפקידו בקרן ירושלים עם פרויקט כלשהו הקשור ביהודי מזרח ירושלים. שיבאן, אגב, הוא ממייסדי עמותת השמאל 'עובדים סוציאלים לשלום ולרווחה', שזכתה לא פעם לפרסים מהקרן הלא-פוליטית של חשין.

אנשי תקשורת

כותב הדו"חות של הקרן, אריה דיין, הוא עיתונאי ותיק שכתב עד להשתלבותו בעמותה כתבות לעיתון 'הארץ'. דיין, אגב, הוא אחיו של דני דיין יו"ר מועצת יש"ע ובן דודה של העיתונאית אילנה דיין. שניים מפעיליה המרכזיים של 'עיר עמים', המנכ"ל לשעבר עמוס גיל והדוברת אורלי נוי, כותבים מעת לעת באתר האינטרנט YNET שבאופן כללי נותן במה רחבה לפעילי עמותות הקרן החדשה. נוי פעילה בקשת הדמוקרטית המזרחית ובוגרת התיכון הדתי לבנות בירושלים 'פלך'.

אנשי אקדמיה

בחסות המשכורות הנדיבות ושעות ההוראה המצומצמות שדורשת האקדמיה הישראלית מאנשיה, מפנים חלקם זמן לפעילות בעמותות השמאל. בוועד המנהל של עיר עמים ניתן למצוא את ד"ר יהודית אלקנה, היו"ר, שהיא מרצה לכימיה פיסיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים; את אלחנן ריינר, פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת תל אביב; ד"ר מיכאל רומן - מרצה לגיאוגרפיה ותכנון באוניברסיטת תל אביב; פרופ' פרנסס רדאי - ראש הקתדרה לדיני עבודה באוניברסיטה העברית, ופרופ' אלינער ברזקי מבית ספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת תל אביב.

אנשי עסקים

איש עסקים אחד מצאנו הקושר את שמו בגלוי לעמותה. זהו אבי פוזן, דתי לשעבר ועיתונאי לשעבר, כיום סמנכ"ל מכירות ודירקטור בחברת 'מזור טכנולוגיות ניתוחיות' הבורסאית.