בשבע 423: פרקליטים במלכוד

קיים חיסרון אחד משמעותי והוא היעדר הגב אותו נותנת ההסתדרות לכלל עובדי המדינה

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ז בטבת תשע"א

למעלה מחודש של עיצומים ושביתה, וערעור אחד על הכרעת דינו וגזר דינו של חבר הכנסת לשעבר צחי הנגבי העומד בסכנה, נדרשו לפרקליטי המדינה ולאנשי האוצר על מנת לקרוא למבוגר האחראי שיעשה סדר. המבוגר האחראי, או בשמו המלא יו"ר ההסתדרות עופר עיני, נקרא לדגל על מנת לנסות ולפשר בין הצדדים, אשר אינם מצליחים להגיע לעמק השווה. למי שיתהה מדוע נבחר דווקא עיני למשימה, ומדוע הוא נחשב למתווך היחיד אשר מקובל גם על הפרקליטים וגם על האוצר, צריך להקדים הקדמה קצרה. הקבוצה הגדולה, המכונה בשם הכולל "עובדי המדינה", מורכבת מקבוצות שונות ומשונות, אשר לכל אחת מהן ישנן דרגות שכר משלה, סולם שכר משלה ומבנה שכר אחר. למרות זאת, מרביתן מאוגדות בארגון יציג גדול אחד, הסתדרות עובדי המדינה, אשר מנהלת את המשאים ומתנים מול האוצר על הסכמי השכר, בחסותה של ההסתדרות בראשות עיני. בצד הקבוצה הגדולה הזו קיימות כמה קבוצות קטנות של עובדים בעלי מעמד חריג. מעמדן של חלק מהקבוצות מוגדר בחוק, כמו שופטים, חברי כנסת, שרים וכדו', ומעמדן של אחרות איננו מוגדר בחוק, אולם מעוגן בהסכמים ארוכי שנים אשר יצרו עבורן מעמד שונה ומשודרג אל מול ציבור עובדי המדינה בכללותו.

אלא שבצד הסכמי השכר המשופרים, אשר מהם נהנים העובדים באותן הקבוצות, קיים חיסרון אחד משמעותי והוא היעדר הגב אותו נותנת ההסתדרות לכלל עובדי המדינה. מדובר בגיבוי בעל משמעות כפולה: מחד הוא מאפשר לחץ אפקטיבי על אנשי האוצר, וזאת באמצעות איום יעיל מאוד בשביתה, אולם מאידך הוא מקל על אנשי האוצר 'לעשות עסק' ולדעת כי הסכם שנחתם הוא אכן בעל תוקף ממשי ומקיף קבוצת עובדים גדולה ככל שניתן. המצב בו אנשי האוצר אינם יכולים לעשות עסק הודגם היטב בכל הנוגע למו"מ על שכר המורים. חתימת ההסכם מול הסתדרות המורים חייבה את ראשי ארגון המורים להציג הסכם שיביא הישגים טובים יותר לחבריו, מצב מולו מתקשה האוצר לפעול. חששו של האוצר הוא כי חתימת הסכם משופר מדי מול הפרקליטים יעורר תביעות מקבילות מצידם של עובדים בגופים נוספים, אשר יבקשו להיטיב את מצבם. הכנסתו של עיני למשוואת המו"מ, אמורה לשדר כי ההסכם שיושג הוא ברוח ההסכם שנחתם עבור כלל עובדי המדינה, ועל כן אין מקום לתביעות חדשות בגינו.

נכון לפתיחת המו"מ בחסות יו"ר ההסתדרות המחלוקות בין הצדדים גדולות ורחוקות מפתרון. בנושא השכר מוכן האוצר לתת לפרקליטים את אותה התוספת שקיבלו כלל עובדי המדינה, ואילו הפרקליטים דורשים תוספת בגובה 24.5 אחוז, כפי שקיבלו הרופאים, קבוצה 'יחסנית' נוספת, במסגרת פסק בוררות בעניינם לפני שנתיים. האוצר הודיע במקביל, כי יהיה מוכן לשמוע דרישות נוספות, במידה שהפרקליטים יהיו נכונים לפתוח במסגרת המו"מ הסכמות ישנות. בין השאר דורש האוצר להפחית את מכסת ימי החופשה המוגדלת של הפרקליטים ולקבוע כי משפטנים מכל משרדי הממשלה יוכלו להתחרות על תפקידים בפרקליטות.

האגורה הפכה למעשה למטבע וירטואלית. מטבעות של עשרות אגורות ושקלים. צילום: פלאש90'

מרבעים את העיגול?

כל מי שנכנס לסופרמרקט אי פעם, נתקל בתמחור מוצרים בשיטת ה- 99 אגורות. מדובר במוצרים שמחיריהם מסתיימים ב- 0.99, על מנת לתת לצרכן את התחושה כאילו הוא משלם פחות מהסכום אותו הוא משלם בפועל. עו"ד עופר שחל, שותף במשרד עורכי הדין שחל את האזרחי, פנה בשבוע שעבר במכתב לשר התמ"ת, בו הוא דורש שמשרדו יפעל לאסור נקיבת מחירים שאינם במטבע המהווה הילך חוקי (כלומר בכפולות של עשר אגורות, המטבע בעל הערך הנמוך ביותר כיום). במכתבו טוען שחל כי נקיבת המחירים במטבעות שכאלו מטעה למעשה את הצרכן, ומונעת ממנו לקבל מידע מדויק על המחיר אותו ישלם. שחל אף מזהיר, כי במידה שדרישתו לא תיענה יעתור לבג"ץ על מנת לחייב את המשרד לפעול בסוגיה זו. חשוב לציין, כי המנהג לנקוב מחירים בסיומת 99 אגורות איננו המצאה ישראלית, אלא מנהג שיובא אלינו בעיקר מארה"ב. אולם ההבדל הוא ששם קיים מטבע בערך של סנט אחד (או מקבילות שונות), ועל כן ניתן לקבל עודף על כל קנייה ולא מתבצע תהליך של "עיגול אגורות".

על מנת לנסות ולהעריך מה יהיו סיכויי הפנייה והעתירה שאולי תבוא בעקבותיה, יש לציין כי לא מדובר בפנייה הראשונה בנושא זה. כבר בשנת 1991, אז הוציא בנק ישראל מהמחזור את המטבע בערך של אגורה אחת, נדרש הבנק לטפל בשאלה זו. אז קבע הבנק, כי למרות שהמטבע בוטל, תמשיך האגורה הבודדת להיות קיימת מבחינה רישומית וחישובית. משמעות ההחלטה היא, כי בניגוד לתשלום במזומן בו יש לעגל אגורות כלפי מעלה או כלפי מטה, בעת תשלום בכרטיס אשראי או בצ'ק ניתן לשלם את הסכום המדויק, עד האגורה האחרונה. בכל הנוגע לתשלום במזומן קבע כבר אז בנק ישראל כללים ברורים לפיהם יעוגלו האגורות. הכללים, אשר עודכנו בשנת 2008 לאחר ביטול מטבע ה-5 אגורות, קובעים כיום כי העיגול יתבצע רק לאחר סיכום מחירי הקניה כולה, וכי סכומים המסתיימים ב- 1-4 אגורות יעוגלו כלפי מטה וסכומים המסתיימים ב-5 אגורות ומעלה יעוגלו כלפי מעלה. כבר מאז ביטול המטבע בערך של 5 אגורות ביקשו ח"כים לחייב שינוי במערכת נקיבת המחירים, אולם הממשלה התנגדה לכך בטענה שקיים חשש לעליית מחירים. גם בית המשפט אשר נדרש לסוגיה בבקשה לתובענה ייצוגית קבע, כי כללי עיגול האגורות מספיקים על מנת להגן על הצרכנים.

 

- - - פרשנות - - -

 עו"ד יותר גדול

איך בוחרים משרד עורכי דין והאם גודל המשרד הוא בהכרח יתרון

אברהם אלטלף

כאשר גוף עסקי צריך להחליט על אופי הייצוג המשפטי השוטף לו הוא זקוק, עומדות בפניו למעשה שתי אפשרויות. אחת, בחירת משרד גדול, הכולל בדרך כלל מספר עורכי דין, מעל עשרה ואף הרבה מעבר לכך, והשנייה - בחירה של משרד קטן בו עובדים עורכי דין בודדים. מדובר בשתי בחירות שונות וחשוב לדעת את ההבדלים בין שני סוגי משרדים כאלה.

במשרד גדול עובדים לרוב יותר מעשרה עורכי דין, ולעיתים כמה עשרות עורכי דין ואף מתמחים רבים. במשרד כזה, כמה מעורכי הדין הם שותפים, והשאר שכירים. השותפים הינם עורכי הדין הבכירים במשרד והם בעלי ותק של מספר שנים. עורכי הדין השכירים, הם בדרך כלל עורכי דין שהחלו את דרכם במשרד ולפניהם שתי אפשרויות: לעבוד מספר שנים כשכיר ואז לעזוב ולהקים משרד עצמאי, או להמתין עד לקבלת האפשרות להצטרף כשותף במשרד.

לכל עו"ד במשרד כזה יש לרוב מתמחה. תקופת ההתמחות הנוהגת כיום הינה בת שנה אחת ולכן בהרבה מקרים נדרש כל מתמחה לעבוד שנה אחת לפחות בטרם תחילת ההתמחות, כסטודנט במשרד. מרבית המתמחים עוזבים את המשרד בתום תקופת ההתמחות.

היתרון של משרד כזה הוא בהיקף כוח האדם העובד בו ובאפשרות של עורכי הדין לתת מענה למגוון גדול של נושאים משפטיים שונים. בדרך כלל המשרד מחולק למחלקות שונות, ועל כל אחת מופקד אחד השותפים או אחד מעורכי הדין הבכירים, ותחתיו עובדים מספר עורכי דין באותו תחום ספציפי. לקוח עסקי הזקוק למענה משפטי למגוון נושאים יכול לקבל במשרד כזה מענה למרבית, אם לא לכל הנושאים הללו, תחת אותה קורת גג.

במשרדים הקטנים יותר, ישנם כאמור מספר קטן של עורכי דין, אשר מתמחים במספר תחומים ספציפיים. לעיתים יש גם מתמחים במשרד כזה, אך לא תמיד. משרד כזה יכול, מטבע הדברים, להתמחות במספר קטן יותר של תחומי משפט. אך כפועל יוצא מהתמחות ספציפית, נוצר מצב של מומחיות נקודתית באותם תחומי משפט. מומחיות העולה על זו של עוה"ד במשרדים הגדולים. משרדים כאלה לעיתים מתמחים בתחום משפטי אחד בלבד ורק בו, ואז נצבר בו ידע רב באותו תחום משפטי ספציפי.

הכותב הוא עו"ד, מומחה בתחום המקרקעין והמעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף