בשבע 424: צמיחה לא שוויונית

שנת 2010 היתה שנה טובה למשק הישראלי ברמת המאקרו, אולם מבט מעט יותר חודרני, עשוי ללמד שהתמונה הוורודה היא תמונה מעט מטעה

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג בטבת תשע"א

שנת 2010 היתה שנה טובה למשק הישראלי ברמת המאקרו, על כך אין כמעט מי שחולק. אולם מבט מעט יותר חודרני לפרטים הקטנים, עשוי ללמד שהתמונה הוורודה המצטיירת כאשר אנו קוראים את הנתון המקובל ביותר על מנת למדוד את מצבו של משק, אחוזי הצמיחה, היא תמונה מעט מטעה. לאי הנחת ממצבו של המשק הישראלי ישנן שתי סיבות עיקריות: הפערים המתרחבים ומצבה של מערכת החינוך. מדד ג'יני, אשר נחשב למדד המקובל כיום בעולם לבחינת פערי השתכרות, מצביע בשנים האחרונות על מגמה עקבית של עלייה בפערים בחברה הישראלית. העניים הופכים עניים יותר והעשירים - עשירים יותר. פירותיה של הצמיחה במשק, אשר אפיינה את מרבית שנות העשור האחרון, התחלקו באופן לא שווה על פני העשירונים השונים. התוצאה הישירה של מצב זה היא התרחבות מעגל העוני, שנמדד בישראל בשיטה יחסית. כאשר מביטים על הפערים בישראל יחסית לקבוצת המדינות אליה שאפה ישראל להידמות ולאחרונה אף התקבלה כחברה בה, קבוצת מדינות ה-OECD, מצבה של ישראל נראה רע מאוד, והיא נמצאת בשורה הראשונה של הפערים.

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה וכיום יו"ר פעילים שוקי הון, מציין כי בצד נתוני המאקרו הטובים, אותם כאמור ניתן לראות כאשר מביטים על נתוני הצמיחה (התעסוקה ומאזן התשלומים), גם בשנת 2010 לא טיפלה ישראל באף אחת מבעיות היסוד המהותיות שלה. לדבריו, אם אנחנו מביטים על נתוני העוני, השוויון ונתוני ההשכלה, לא חלה כל התפתחות חיובית בשנת 2010. "החברה הישראלית צומחת, אבל לא מטפלת בבעיות היסוד. זאת עקב החשש של פקידי האוצר מהשלכותיו של טיפול כזה. באוצר חוששים כי השקעה משמעותית למשל בהקטנת הכיתות, לא תבוא בצד הפחתה מקבילה בסעיף הוצאה אחר. דבר זה יגדיל את הגירעון ועלול להביא, אם יהפוך לתופעה, למצב בו ישראל תיאלץ להתמודד עם בעיות דומות לאלו אותן חוות כיום מדינות כמו יוון, ספרד ופורטוגל".

גבאי מציין, כי הגישה של האוצר, אשר נתנה פירות מצוינים בטווח הקצר, הביאה במקביל למצב שבו 'הטייס האוטומטי' של מדינת ישראל נראה רע מאוד. "אם ננסה לנתח את התהליכים המתמשכים ונניח לרגע שהדברים לא יטופלו במועד, הרי שבעוד עשר שנים נעמוד בפני שוקת שבורה בשורה ארוכה של נושאים. מצב זה ישפיע באופן משמעותי על יכולתו של המשק הישראלי להמשיך ולצמוח. מצבו הבעייתי של החינוך, האפלייה של מגזרי המיעוטים, החרדי והערבי, בתחום התעסוקה, מצבה המידרדר של מערכת הבריאות ואפילו מצבם הקשה של שירותי הכיבוי, הם כולם אורות אדומים שצריכים להדאיג מאוד את כולנו בטווח הארוך".

כשהעשירים התעשרו, העניים הפכו עניים יותר. חסר בית בירושלים  צילום: פלאש90'

 הבורסה עולה כיתה

הבורסה של תל אביב מסכמת בימים אלו שנה טובה שנייה ברציפות, בעליות שערים של 13-14 אחוז במדדים המובילים לאורך השנה. קשה אמנם להתחרות בביצועים שהפגינה הבורסה בשנת 2009, אותה סיכמה הבורסה בעליות שערים של כ-90 אחוז במדד ת"א 100 ועליות מעט יותר מתונות אולם גם כן מרשימות מאוד במדד ת"א 25, אולם חשוב לזכור כי העלייה מבור התחתיות, אליה הביאה את הבורסה המחצית השנייה של 2008, תמיד קלה הרבה יותר.

ההתמתנות בעליות השערים, אשר אפיינה את מרבית המגזרים בשנת 2009, פסחה בעיקר על מגזר אחד, אשר נראה כי לא הפסיק לחגוג לאורך כל שנת 2010, למרות ניסיונות שונים ומשונים לקפד את ראשו. המדובר כמובן במניות מגזר האנרגיה, הנפט והגז, אשר רשמו תשואות מרשימות ביותר לאורך השנה. שיאנית המגזר היא מניית מודיעין, אשר זינקה ב-960 אחוז במהלך 2010. אחריה, בהפרש גדול אמנם אולם עדיין בתשואת שיא עומדת מניית רציו, אשר זינקה במהלך השנה החולפת בכ-300 אחוז. עליות השערים במגזר זה תרמו לכרבע מהעלייה השנתית במדדי ת"א-25 ות"א-100 ומחזורי המסחר במניות וביחידות ההשתתפות תרמו כ-12 אחוז מהמחזור השנתי במניות. עליות שערים אלו ומחזורי המסחר המרשימים, תרמו תרומה מהותית לפעילות בבורסה ובלעדיהן היו עליות השערים בשוק המניות בשנת 2010 מתונות עוד יותר.

התפתחות נוספת שהשפיעה באופן ניכר על המסחר בבורסה בשנת 2010 היתה שדרוג הבורסה בתל-אביב ממעמד של שוק מתפתח למעמד של שוק מפותח במדד MSCI. לכאורה, ולא רק לכאורה, מדובר בתעודת כבוד למשק הישראלי ולשוק ההון הישראלי. אולם המעבר לווה בחשש מבריחה של קרנות וגופי השקעה בינלאומיים המתמחים בהשקעה בשווקים מתפתחים, אשר לא תאוזן באופן מיידי על ידי השקעות של גופים המתמחים בשווקים מפותחים.

בפועל, השינוי אכן הביא, כצפוי, למכירה משמעותית של מניות ישראליות ברבעון השני, בעיקר בחודש מאי. עם זאת, בחינת הנתונים מצביעה על כך שפגיעתו של השדרוג לא היתה קשה. מנתוני בנק ישראל עולה כי כבר בחודש יולי התחדשה רכישת מניות, נטו, על ידי משקיעי חוץ, ועוד קודם לכן התייצבו מול המוכרים הזרים הרבים, קונים רבים (זרים וישראלים). התוצאה הסופית היתה, אמנם, מחזורי ענק אך ירידת שערים צנועה למדי בחודשים מאי ויוני, שלאחריהם עלו השערים באופן משמעותי. יום המעבר עצמו, אשר נקבע ל-26 במאי, עמד בציפיות המוקדמות, ואכן היה יום סוער, אשר קבע שיא של כל הזמנים במחזור מסחר יומי בבורסה. בסיכומו של היום, לאחר הארכה מסוימת של שעות המסחר, עמד המחזור היומי על 16.4 מיליארד שקלים - פי 8 מהמחזור היומי הממוצע לאורך שנת 2010.