בשבע 425: שכר המינימום יעלה, וגם האבטלה

למרות הכוונות הטובות, העלאת שכר המינימום לא תועיל לעובדים חסרי ההשכלה, אלא להיפך

אמיר וייטמן , א' בשבט תשע"א

כותרת: מהפיכה חינוכית?

 

קרדיט: שלמה פיוטרקובסקי

 

 

כיתוב תמונה: פרטי הרפורמה טרם התבררו לחלוטין. שר החינוך ויו"ר ארגון המורים צילום: פלאש 90'

 

בקול תרועה רמה יצאה בסוף השבוע שעבר לדרך הרפורמה בחינוך העל יסודי, המקבילה המשודרגת לרפורמת 'אופק חדש', במסגרתה ישהו המורים בבתי הספר 40 שעות בשבוע (במקום 24 כיום) ושכרם יעלה בכ- 50 אחוז. במסיבת העיתונאים החגיגית, בה השתתפו שר החינוך גדעון סער ומנכ"ל משרדו ד"ר שמשון שושני, מצד החתן (משרד החינוך), ומזכ"ל הסתדרות המורים רן ארז מצד הכלה (ארגון המורים), ניתן היה לראות חיוכים רבים. במובן מסוים היתה זו שעתו היפה של שר החינוך, אשר הצליח 'לפצח' את האגוז הקשה, מזכ"ל ארגון המורים, אשר מאז החתימה על הרפורמה בחינוך היסודי סירב לחתום על הסכם דומה בחינוך העל יסודי. אולם, מעבר למעטה האופטימיות והחיוכים, קימצו הדוברים במסיבת העיתונאים בפרטים, וכך השאירו עשרות אלפי מורים תוהים ומבולבלים.

 

מאמר קצר אותו פרסם ארז באתר ארגונו, מספק מעט תשובות לתהיותיהם של המורים, לפחות בכל הנוגע לשאלת 16 השעות שנוספו לזמן עבודתם. ובכן, מתברר כי בחלק מהשעות מדובר בתרגום של שעות אותן נותנים מרבית המורים כבר היום כחלק משגרת עבודתם ועיגונן בהסכם מסודר ומחייב. שעות אחרות מיועדות לביצוע מטלות שונות אשר המורים ביצעו אותן עד היום בביתם, ואילו יתר השעות מיועדות ללימוד פרטני עם תלמידים. המדובר ב-6 שעות פרטניות, לימוד עם תלמידים בודדים (אחד או שניים) לצורך תגבור או קידום התלמידים, הנחיה בפרויקטים ועבודות גמר, 2 שעות השתלמות בביה"ס או במסגרת חיצונית (באישור), 2 שעות ישיבות צוות, שעת קבלת הורים, ו-5 שעות הכנת מערכים ובדיקת מבחנים.

 

מי שאינן מרוצות מהסידור החדש, וחוששות כי אורח חייהן יפגע באורח משמעותי, הן חלק גדול מהמורות אשר מתפקדות בנוסף למשרת ההוראה כאמהות במשרה מלאה נוספת. עירית, מורה בבית ספר תיכון ירושלמי החוששת להזדהות בשמה המלא על מנת לא להיחשב ל'טרבל מייקרית' בעיני מנהלת בית ספרה, מציינת כי בעיקרון מדובר ברעיון יפה אבל הביצוע גורם לה לחשש. "עצם הרעיון לפיו שעות הכנת השיעורים, ישיבות הצוות והפגישות האישיות עם התלמידים ימוסדו וייספרו במניין השעות הוא רעיון נכון. אולם ההנחה המובלעת לפיה ריכוז השעות בבוקר ובצהריים בבית הספר הוא ריאלי עלולה להתברר כטעות. החשש שלי ושל רבות מחברותי הוא שמחד נישאר בבית הספר כל יום עד השעה ארבע, אולם שעות העבודה בערב לא יפחתו". עירית מוסיפה כי אובדן הגמישות היחסית שאפשר לה מקצוע ההוראה מהווה חיסרון משמעותי מאוד ברפורמה, "אם הבן שלי חוזר הביתה בשעה שתיים ואני חוזרת כל יום רק בארבע, מרבית תוספת השכר הצפויה תיספג בצהרונים, מטפלות וכדומה, כך שגם השדרוג הכלכלי כלל איננו מובטח".

 

 

ביניים: נותנים גז

 

השותפות בקידוח הגז הימי 'לוויתן' שמול חופי הארץ פרסמו בשבוע שעבר בקול תרועה רמה, כי קידוח המבחן אימת את קיומו של מאגר גז טבעי בגודל של 453 מיליארד מ"ק (16 TCF) גז טבעי. מדובר במאגר כמעט כפול מגודלו של 'תמר', ולטענת השותפות זוהי תגלית הגז הימי הגדולה בעשור האחרון.

בעקבות הפרסום נשמעו הערכות שונות לגבי שווי המאגר, אשר נעו בין 7.5 ל- 10 מיליארד דולר, והאופטימיות בבורסה נסקה לשחקים. אולם אנחנו כאן, כמו תמיד, על מנת לקלקל מעט את החגיגות ולהחזיר את הפרופורציות לכל העניין. ד"ר עמית מור, מומחה בעל שם למשק האנרגיה ומנכ"ל חברת אקו אנרג'י, מסביר כי הבעיה הגדולה ביותר של מאגר זה היא הביקוש. "מאגרי 'דלית' ו'תמר' הקרובים יותר, יחד עם עתודות הגז המצרי, אמורים לספק את צורכי האנרגיה של ישראל במשך 20-30 שנה לפחות. גם אם מדינת ישראל תחליט לקחת טווח ביטחון מסוים של עתודות אנרגיה, עדיין יצטרכו השותפות במאגר 'לוויתן' לייעד את רובו הגדול ליצוא, מה שמעמיד בפניהם משימה לוגיסטית לא פשוטה בכלל".

 

ד"ר מור מציין כי קיימות שתי דרכים תיאורטיות על מנת לייצא את הגז לאירופה, השוק הטבעי לגז מסוג זה. הראשונה היא הנחת צינור לכיוון יוון ומשם תשתית הולכה קרקעית בתוך אירופה. הדרך השנייה היא הפיכת הגז לנוזל, והובלתו באמצעות מיכליות, כפי שמתבצע כיום שינוע הנפט. אלא שבשני המקרים מדובר בהשקעות ענק, אשר ייקחו שנים רבות ויקזזו לא מעט מכדאיותו הכלכלית של המאגר. "הנחה של צינור כזה, אם היא בכלל אפשרית, מהווה פרויקט תשתיתי בסדר גודל של מיליארדי שקלים, אשר ביצועו עשוי להימשך כעשור. יצוא הגז כנוזל יחייב הקמת מתקן מתאים, כאשר חופי ישראל עלולים להתגלות כסביבה בעייתית לאור התנגדות צפויה מצד גורמי סביבה. הקמת מתקן שכזה על אסדה בים אפשרית אולי ברמה התיאורטית, אולם מעולם לא נוסתה בפועל, כך שמדובר בהיערכות טכנולוגית מורכבת מאוד בכל מקרה".

על אף כל זאת מעריך ד"ר מור כי מאגר לוויתן אכן יפותח, וכי גם אם יקח עוד עשור ואף מעבר לכך עד תחילת זרימת הגז ממנו, הרי שבמונחים של פרויקטים גדולים בתחום התשתית מדובר בטווחי זמן הגיוניים. ד"ר מור מזכיר כי עוד קודם לגז מלוויתן יגיע לארץ הגז ממאגרי תמר ודלית אשר יצור היצע גז גדול מאוד בשוק המקומי, ואף עשוי ליצור שינויים בהרגלי צריכת האנרגיה בישראל. "הגז ישמש כמובן תחנות כוח ומפעלים, אולם לא מן הנמנע שנראה גם שימוש בגז לצורך הנעת מכוניות פרטיות וכלי רכב ציבוריים מסוגים שונים".

 

 

 

אימייל להערות והארות: pyuter@inn.co.il

 

השבוע חתמו יו"ר ההסתדרות עופר עיני ונשיא התעשיינים שרגא ברוש על הסכם קיבוצי להעלאת שכר המינימום במרבית ענפי המשק ב-2 פעימות. פעימה ראשונה של 250 ש"ח בחודש יולי הקרוב ופעימה שנייה של 200 ש"ח בחודש אוקטובר.

שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, עשוי להוציא צו הרחבה שיהפוך את ההסכם הזה לחוק, מה שיעלה את שכר המינימום בכל הגופים והחברות במשק, כולל במגזר הציבורי, על חשבון משלם המיסים הישראלי.

איזה יופי! העובדים העניים יקבלו עכשיו יותר כסף. לכאורה סיבה למסיבה.

אלא שלצערי אני מוכרח להצטרף לעמדת משרד האוצר ולצנן את ההתלהבות, משום שהחוק הזה יביא ליותר אבטלה ויותר עוני. בעולם האמיתי, השכר במגזר העסקי מהווה תמורה לעבודה. ככל שהתפוקה, או הערך המוסף של העובד גדלה, כך גם גדל שכרו, מה שמסביר למה עובדי היי-טק, למשל, מרוויחים הרבה ועובדי כפיים מרוויחים מעט. עניינו של שכר המינימום הוא קביעה שרירותית של השכר, ללא התחשבות בנסיבות המיוחדות של כל משרה וכל עובד.

זוכה פרס נובל לכלכלה, מילטון פרידמן, הגדיר בזמנו את שכר המינימום כ"חוק שמפלה נגד העובדים ללא השכלה או ניסיון", מהסיבה הפשוטה שעובד כזה לא יכול להצדיק את שכר המינימום בשל תפוקתו הנמוכה. היות שעסקים אינם מפעלי צדקה (אין טעם להעסיק עובד בהפסד, כמובן), התוצאה של שכר המינימום היא  אבטלה, מכיוון שהיא מונעת מאותם אנשים את האפשרות לרכוש ניסיון מקצועי, מה שמאפשר בהמשך לעובד להתקדם למשרה אחרת בעלת כושר השתכרות גבוהה יותר.

אין ספור מחקרים מעמיקים בכל העולם הוכיחו ללא כל ספק שאכן כך הם פני הדברים במציאות. יש קשר הדוק בין אבטלה לבין גובה שכר המינימום. ככל שהאחרון גבוה יותר, כך גם גדלה האבטלה. וכמובן, כרגיל עם החוקים 'החברתיים', הנפגעים העיקריים אינם העובדים המשכילים והעשירים יחסית, אלא דווקא העובדים העניים וחסרי ההשכלה. כמה חבל שבאצטלה של כוונות טובות שמתעלמות לגמרי מתובנות מדעי הכלכלה, פוגעים שוב ושוב בחלשים. 

הכותב הוא פרשן כלכלי ובלוגר

מבזקים

ועדת ששינסקי לבחינת מיסוי בענף הגז והנפט בישראל הציגה את מסקנותיה הסופיות. הוועדה ממליצה להגדיל את המסים שתקבל המדינה מהקידוחים מרמה נוכחית של 30 אחוז לרמה של 52 -62 אחוז. שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו תקף את המסקנות וקבע כי הן יסתמו את הגולל על התקווה להתחיל להפיק גז ישראלי כבר בשנת 2013.

מחקר שבוצע עבור מנהל מקרקעי ישראל קובע כי כדי לשמור על רמות מחירי הדירות של היום, צריך היצע הדירות החדשות בישראל לגדול במאות אחוזים - דבר שאינו ניתן לביצוע בשנים הקרובות. לפיכך, מחירי הדירות בעשור הקרוב צפויים לעלות בשיעורים שנתיים של כ-2-3 אחוז למ"ר בממוצע.

יהודה בר אור, יו"ר האיגוד הארצי של נהגי המוניות, אמר בישיבת הוועדה לביקורת המדינה כי מחירי הנסיעה צפויים לעלות בעוד כחודש בארבעה אחוז, בעקבות עליית מחירי הדלק. את הדברים אישרה גם דפנה עין דור, מנהלת אגף הכלכלה במשרד התחבורה.