גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 426ראשיהפצה

משקיעים קטנים, כסף גדול - תכל'ס

המשקיע הקטן בסקטור האנרגיה בישראל מופלה לרעה באופן חמור ביחס לכל עמיתיו במערב
13/01/11, 14:18
שלמה פיוטרקובסקי

 

גיבוי מהמשקיעים הקטנים. יצחק תשובה צילום: פלאש 90'

כל מי שקרא בשבועות האחרונים עיתונים, או האזין לרדיו ולשאר אמצעי התקשורת, לא יכול היה לפספס את הקמפיין האגרסיבי אותו מנהלות חברות חיפושי הנפט והגז נגד המלצותיה של ועדת ששינסקי לבחינת גובה המיסוי בתחום. הקמפיין האגרסיבי הובל כאמור על ידי החברות הגדולות, ובראשו עמד בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה. אולם, קמפיין מעניין לא פחות, אשר הצליח להשפיע על דעותיהם של כמה מהח"כים, נוהל על ידי מי שמכנים את עצמם "ועד המשקיעים הקטנים". מדובר בקבוצת משקיעים המחזיקים ביחידות השתתפות של שותפויות נפט וגז קטנות יחסית כמו 'גבעות עולם' למשל, אשר חוששים כי משמעותן של המלצות ועדת ששינסקי יהיו מיסוי דרקוני על הכנסותיהם מרווחי השותפויות.

לטענתם של המשקיעים הללו, צורת המיסוי הייחודית של מחזיקי יחידות השתתפות בשותפויות הללו, השונה ממיסוי רווחי הון רגילים בבורסה, עשויה לפגוע בהם באורח אנוש. בעשרות ניירות העמדה, הפניות לח"כים והודעות הנרגשות לתקשורת, טוענים אותם 'משקיעים קטנים', כי המדינה מטילה עליהם למעשה כפל מס. זאת מכיוון שהיא גובה מהם את המס על הרווחים מיחידות ההשתתפות בדרך של מס על עבודה ולא כרווח הון מדיבידנד. במצב כזה, רווח המדינה הכולל (חיבור שיעורי התמלוגים, ההיטלים והמיסים השונים אותם מקבלת המדינה) מחלקם של המשקיעים הקטנים עומד על כ-75 אחוז, שיעור גבוה בהרבה מזה המוטל על החברות וגבוה מהשיעור שקבעה הוועדה עצמה כרווח מדינה כולל ראוי, אשר עומד על 60 אחוז.

"המשקיע הקטן בסקטור האנרגיה בישראל מופלה לרעה באופן חמור ביחס לכל עמיתיו במערב. ה-GT (נתח הממשלה) במערב כולל בתוכו את כל המיסוי, ואילו בישראל, בנוסף ל-GT בשיעור דומה ואף גבוה מבמדינות המקבילות במערב, נדרש המשקיע לשלם גם מס שולי גבוה. לכפל המס אין אח ורע, אין היגיון ואין הצדקה", טוען אחד המשקיעים הקטנים הפעילים בוועד. המשקיעים אף מסתמכים על דו"ח שחיבר רו"ח יהושע ניסים, שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט, אשר קובע כי בניגוד למצב הקיים היום, בו חלקם של המשקיעים הקטנים מסך ההכנסות, לאחר תשלומי התמלוגים והמיסים למדינה ולאחר תשלום "תמלוג העל" אותו מקבל רק השותף הכללי המנהל את השותפות, עומד על כ-39 אחוז, יעמוד חלקם לאחר ישום ההמלצות על 15-19 אחוזים בלבד.

מי שאיננו שותף לטענות אלו הוא ערן יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל שוקי הון, אשר מציין כי בניגוד לטענותיהם של המשקיעים הקטנים, ועדת ששינסקי נתנה את הדעת לבעייתיות במבנה המיסוי ואף יצרה מנגנון אשר אמור לפצות על הפער. המדובר בהמלצתה של הוועדה להטיל מס מיוחד על תמלוג העל, אותו כאמור מקבל רק השותף הכללי. מס ייחודי זה, אשר נוסף רק בהמלצותיה הסופיות של הוועדה, מהווה איזון חלקי לפחות לעיוות המס שנוצר לכאורה.

 החשבון של רואי החשבון

לא פחות מ-1,442 רואי חשבון חדשים יקבלו השנה רישיון לעסוק במקצוע, אשר נחשב עד לשנים האחרונות לאחד המקצועות החופשיים החשובים והמכובדים. מדובר בעלייה של 21 אחוז לעומת 1,191 רואי חשבון שהוסמכו בשנה שעברה. זהו שיא של המצטרפים למקצוע, מאז ייסוד הלשכה לפני 80 שנה. מצב זה, בו כמות רואי החשבון המוסמכים עולה בחדות מדי שנה מדאיג לא מעט מהעוסקים במקצוע, אשר חוששים כי הוא הולך בדרכו של מקצוע עריכת הדין, אשר סובל בשנים האחרונות מצניחה חדה בתדמיתו בעיקר עקב הצפתו. ראשי לשכת רואי החשבון, הגוף הוולונטרי המייצג את רואי החשבון, דווקא לא נשמעים מודאגים מדי. "המקצוע ממשיך להשתנות, וכמוהו גם הדרישות והצרכים של הלקוחות של רואי החשבון, והלשכה מהווה עבור אלפי החברים כתובת מקצועית בה הם יכולים לשפר את מיומנותם העסקית", אמר השבוע נשיא לשכת רואי החשבון, דורון קופמן. "כלשכה וולנטרית, אנו רואים הישג בעובדה שמאות צעירים בוחרים להצטרף ללשכה מדי שנה ומוכיחים שלא נס ליחה גם אחרי 80 שנה".

מי שחווים באופן בלתי אמצעי את המצב בשטח הם הסטודנטים לראיית חשבון, אשר מחפשים בנרות מקום לבצע התמחות ואינם מוצאים. אם בעבר, עד לפני שנים ספורות, יכלו הסטודנטים הצעירים לבחור את מקום ההתמחות על פי העדפותיהם, האם ללכת על משרד גדול ויוקרתי ולשלם בשעות עבודה מטורפות, או לחילופין להסתפק במשרד בינוני אולם לעבור תקופת התמחות שפויה יותר, הרי שכיום התחרות על כל מקום התמחות, קטן כגדול, היא קשה ואכזרית. שני סטודנטים עימם שוחחנו, מדברים על מערכת לחצים קשה הגורמת לסטודנטים להתחיל ולחפש בהתמחות כבר בראשית שנות לימודיהם, זאת במקום להתעסק בשנים אלו בלימודים עצמם ובהשגת ציונים טובים.

ליאת, רואת חשבון צעירה אשר חיפשה מקום התמחות לפני כמה שנים והיום כבר עובדת במקצוע, מספרת כי קו השבר החל עם פרוץ המשבר הכלכלי, "הדרך שאני עברתי עד להתמחות והדרך אותה עוברים הסטודנטים החדשים היום שונה לחלוטין. עד פרוץ המשבר, לפני כשנתיים וחצי, התחושה היתה שהעסקים פורחים ומשרדים גייסו מתמחים ברוחב יד. היום, לאחר שחווינו את המשבר הגדול ולאחר שגם מספר הבוגרים קפץ מדי שנה, השוק נעשה קשה הרבה יותר".

לריבוי רואי החשבון ישנן גם סיבות אובייקטיביות, כמו עלייה בביקוש לרואי חשבון בעקבות תקני פיקוח ובקרה חדשים שהוחלו בישראל בשנים האחרונות, אשר יישומם מצריך כוח אדם רב יותר במקצוע, אולם הגידול בפועל במספר הסטודנטים רב מהנחוץ. גורם בכיר בענף מציין, כי "המציאות היא שכמחצית מהמוסמכים אינם עובדים בראיית חשבון ממש אלא בתחומים נלווים. מציאות זאת גורמת ממילא לדחיקתם של בעלי מקצועות לא אקדמיים, כמו מנהלי חשבונות, ממילוי תפקידים מסוימים שבעבר היו שמורים להם".