גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 426ראשיהפצה

בקרוב: שמרטף מורשה - שופטים ושוטרים

יציאתם לעבודה של הורים לפעוטות הולכת להתייקר משמעותית, בעקבות חוק חדש שמאיים לשים קץ לעסקי המשפחתונים הפרטיים
13/01/11, 14:18
יאיר שפירא

יציאתם לעבודה של הורים לפעוטות הולכת להתייקר משמעותית, בעקבות חוק חדש עם תקנים ודרישות מסועפות שמאיים לשים קץ לעסקי המשפחתונים הפרטיים * טיפולי שיניים חינם ומשכנתא מסובסדת בפריפריה - הדרישה לקריטריונים אחידים ומניעת אפליה שמה קץ לתופעת הכספים הייחודיים והפכה את הח"כים החרדים למובילי מדיניות הרווחה לכלל האוכלוסייה

לפני שנים אחדות קבלתי מתנת יום הולדת, ומצאתי עצמי בקורס גבנים של המשרד לחקלאות ופיתוח הכפר.

גבן הוא עושה הגבינה, ומשרד החקלאות עורך את הקורסים כבר מספר שנים כדי לעודד פתיחתן של מחלבות ביתיות קטנות במגזר הכפרי, בעיקר לצורך עידוד התיירות. מחלבות קטנות, כמו מאפיות כפריות ויקבי בוטיק, הן חלק מהווי תרבותי תיירותי של כל אזור כפרי בעולם. ישראל, ארץ הלחם האחיד, הגבינה הלבנה ויין הפטישים, עשתה כדרכה דרך ארוכה בשנים מעטות.

מסביבי שקדו על סודות הגבנות בעלי דירים ורפתות, אנשי תיירות וחובבי בישול. למדנו גם על סיכוני המקצוע, על תהליכי הייצור ועל דרכי השיווק. ואז הגיעה נציגת משרד הבריאות. היא  הניחה לפנינו ים של תקנות, דרישות, אגרות ותקנים. ולמי שלא הבין במשתמע, היא הבהירה במפורש שמבחינת משרד הבריאות אין בישראל ולא יהיו בה מחלבות ביתיות קטנות. דרישות הרישוי היו כאלה שהצריכו השקעת מינימום של מאות אלפי שקלים. כאשר החזר ההשקעה ועלויות המימון מגיעים לאלפי שקלים לחודש, וכאשר האגרות והתקנות תורמות עוד הוצאה חודשית משמעותית, הרי שאי אפשר לדבר עוד על מחלבה ביתית קטנה. כאשר צריך למכור מאות גבינות בחודש רק כדי לממן את דרישות הרישוי, הרי בפני החלבן העתידי עומדות שלוש ברירות: לוותר על החלום, להפוך לתעשיין של ממש, או לפתוח מחלבה ביתית קטנה שאינה חוקית.

לא הייתי מטריח אתכם בצרותיהם של גבנים קטנים ותיירות כפרית, אלא שהמשוואה של תקן מחמיר ודקדקני המוביל לשיתוקו של כל יזם קטן עומדת לפתחכם ממש. "חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות" ההולך ומתרקם לו בכנסת, צפוי להביא לסגירתם של אלפי מסגרות לילדים עד גיל שלוש, ולהתייקרות דרמטית במחירן של המסגרות הנותרות.

כמו תמיד, לגיהינום הזה קדמו כוונות טובות. המועצה לשלום הילד וחבר הכנסת זבולון אורלב ביקשו להסדיר את התחום הפרוץ. דוגמאות קיצוניות לא חסרו להם. ילדים רבים שנמסרים בידיה של מטפלת בודדת, תנאי סניטציה קשים וסביבה עתירת סיכונים מביאים לא פעם לפגיעה בילדים הקטנים.

 חוק הפיקוח על המעונות עלול לשלוח ילדים רבים לרחוב. ילדים משחקים בירושלים. צילום אילוסטרציה: פלאש90'

החוק החדש, ארוך ומפורט, יביא את הענף כולו אל עידן חדש. קנסות דרקונים ואפילו עונשי מאסר יוטלו על מטפלות שלא יעמדו בתקינה חדשה וחמורה. המעונות והמשפחתונים ייאלצו לפעול במבנים מורשים ומותאמים פונקציונלית ובטיחותית לזאטוטים שישהו בהם. אפילו המזון יהיה מפוקח, וכמובן - מטפלת לא תוכל לבשל ולטפל בו זמנית. עדנה תהיה לחברות הקייטרינג ולקבלני השיפוצים, וקופתן של הרשויות תתמלא מאגרות שינוי הייעוד. חברות ההכשרה של משרד העבודה יזכו לפתוח קורסי הכשרה רבים למטפלות, ואנשי עסקים זריזים יציעו שירות למיקור חוץ - תחליף לצוות המורחב שדורש החוק החדש. אפילו למכוני בדיקה ורישוי יעודיים דואג החוק, כאלו שיבדקו ויאשרו את המעונות הפרטיים, ויגבו כמובן שכר טרחה. 

לא כל אישה שלקחה על עצמה לסייע בפרנסת המשפחה והכניסה לביתה חמישה זאטוטים תוכל לעמוד באתגר הכספי והניהולי שיניח לפתחה החוק החדש. התוצאה תהיה דומה לכאלו שהתהוו במקרים אחרים של עודף רגולציה. הענף יהפוך לתחום שרק גופים עסקיים של ממש יוכלו להתמודד בו, והמחירים יעלו פלאים.

כספים ייחודיים לכולם

לפני שנות דור היו הכספים הייחודיים. היו אלו כספים שלא עוגנו בתקציב המדינה, ושהועברו במסגרת המקח הקואליציוני למוסדות החרדיים. אנשיו של מי שהיה קרוב לשולחן המשא ומתן היו הנהנים העיקריים, אחרים נאלצו להסתפק בשיריים. הכספים הייחודיים היו גם שם הקוד להתקפות התקשורתיות על הציבור החרדי. הם סבלו מתדמית של שוחד פוליטי - המיליונים שזורמים אל מקורבי העסקנים החרדים. הביקורת הציבורית שהלכה וגברה הכריעה לבסוף את השיטה ואת עסקניה. תקצוב המוסדות החרדיים הפך למסודר ושקוף, והנהגת הקריטריונים האחידים נחשבה לניצחון למבקרי החרדים.

אלא שעד מהרה התגלה לעסקנים החרדים, כמו גם ליריביהם בציבור הכללי, כי כפיית הקריטריונים רק הגדילה את הנתח החרדי בתקציב. שכן אם עד אז הצליח ח"כ חרדי במקח קואליציוני להשיג מזגנים לרשת מוסדות המקורבת אליו בעשרות אלפי שקלים, הרי שעתה, תחת שקיפותם ואחידותם של הקריטריונים, הוא נאלץ אמנם להתאמץ מעט יותר, אבל משעלה בידו להשיג את מבוקשו זכו למזגנים כל המוסדות המקבילים, והפעם במיליונים.

מתקפת התקשורת העכשווית נגד הציבור החרדי דחקה את עסקניו להרחיב את המעגל עוד יותר. התעריף הציבורי שהצמידה התקשורת לכל הישג תקציבי חרדי הולך ועולה, והשותפות הקואליציוניות מתקשות יותר ויותר לשלם את המחיר הפוליטי של השותפות עם המפלגות החרדיות. הפתרון המסתמן הוא סוציאליזם - והפעם בגלגולו העכשווי המגויר והמטוהר תחת המילה 'חברתיות'. ש"ס נכנסה לתפקיד בטבעיות, יהדות התורה הסתגלה אליו מהר ובחן.  כל מה שצריך הוא להעביר תקציבים לשכבות החלשות ולפרסם קריטריונים. לו היה השר ליצמן דואג לטיפול שיניים חינם לילדי תלמודי התורה - הדבר היה עולה למדינה מיליונים. אך עתה הוא דואג לכל ילד שידם של הוריו לא משגת לממן טיפול במרפאה פרטית, והעלות התקציבית תעלה לעשרות מיליונים.

כזוהי גם הצעת חוק הלוואות לדיור, שעברה בכנסת בקריאה ראשונה בשבוע שעבר. מצוקת הדיור הולכת ומכבידה את ידה על כל המגזרים, ובהם גם על החברה החרדית. כרגע נראה כי מאמצי הממשלה ובנק ישראל אולי יצליחו לבלום את עליית המחירים, אך בוודאי שלא להוריד אותם באופן משמעותי. שר השיכון אמנם מקדם פרויקטים ענקיים לציבור החרדי בפריפריה, אך גם אם היצע הדירות בהם יהיה זול יחסית - הן עדיין עלולות להיות מחוץ להישג ידם של משפחות חרדיות רבות. הפתרון אותו מקדמים עתה הח"כים החרדים הוא פשוט: הממשלה תספק לרוכשים בפרויקטים משכנתא בריבית זולה ומוגנת, וגם תשלם - לפחות את חלקה.

על פי הקריטריונים החברתיים המוצאים כרגע, המדינה תספק את ההטבה לדירות בפריפריה לדירות בבנייה רוויה שמחירן עד מליון שקלים. המדינה תבטיח משכנתא צמודת מדד של 140 אלף ש"ח בריבית מסובסדת שלא תעלה על 4 אחוזים לשנה. כיום הריבית נמוכה יותר, אך המשמעות היא סבסוד המשכנתאות כאשר הריבית תעלה. הצעת החוק קובעת גם כי המדינה תעניק ללוקח המשכנתא החזר של 800 ש"ח בחודש - בסך הכול כמעט 200 אלף ש"ח. או במילים אחרות, המדינה תעניק את המשכנתא ותדאג גם לשלם אותה.

הח"כים החרדים דאגו לא ליפול למהמורות מיותרות. הם הכניסו גם ערים ערביות לרשימת הערים הזכאיות להטבה, ולא שכחו לאפשר גם למשפחות חד הוריות ליהנות מהמענקים.