גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 426ראשיהפצה

כשליברמן מריח בחירות - שולחן עורך

כאשר ליברמן נוקט רטוריקה שמותירה את הליכוד הרחק משמאלו, אפשר להתחיל להתכונן לבחירות
13/01/11, 14:18
עמנואל שילה


בבחירות הקודמות ליברמן זכה לתמיכה רבה בזכות הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות", אך במקום להתמקם בעמדה מיניסטריאלית בעלת השפעה בסוגיית נאמנותם של ערביי ישראל, הוא העדיף את הכבוד הריק מתוכן של תפקיד שר החוץ
 כאשר ליברמן נוקט רטוריקה שמותירה את הליכוד הרחק משמאלו, אפשר להתחיל להתכונן לבחירות * 'לאטמה' עטורת השבחים והפרסים צריכה למצוא לעצמה במה שתביא גם רייטינג * הציבור הדתי-לאומי מביא את התורה לפריפריה

אביגדור ליברמן הוא אחד הפוליטיקאים היותר חידתיים בישראל. קלפיו צמודים לחזה, מניעיו עלומים, האינטרסים שלו לא לגמרי ברורים.

הרטוריקה שהוא נוקט לעיתים ממקמת אותו ימינה מהליכוד, אך בהזדמנויות אחרות התבטא שהוא מוכן לוותר על ביתו בגוש עציון. גם בירושלים הוא מסכים בקלילות למסור שכונות מאוכלסות בערבים שהן חלק מירושלים המאוחדת.

כמי שהצליח לבסס כוח פוליטי של מפלגה בת 15 מנדטים שהתמיכה בה חוצת מגזרים, ליברמן המתנחל מנוקדים הוא לכאורה האלטרנטיבה המנהיגותית לנתניהו. אך התבטאויותיו הסותרות ומהלכים מוזרים שנקט בעבר, כמו כניסתו באפס תמורה לקואליציית אולמרט המתמוטטת לאחר הכישלון בלבנון, גורמת לכך שבוחרי ימין המבקשים להעלות מנהיג לאומי אמין יתקשו לשים בו את מבטחם.

לעולם אינך יודע אם הנימוקים העיקריים בבחירת דרכו הפוליטית נובעים מאידיאולוגיה צרופה, מחתירה לשררה וכוח פוליטי או מהצורך לחמוק מהחרב המשפטית המונפת מעל ראשו. חקירת המשטרה המתמשכת וקשריו מעוררי החשד עם איל ההימורים המפוקפק מרטין שלאף, ידידים של חיים רמון, שמעון פרס, דב וייסגלס ואריה דרעי, מעלים חשש שתיקי החקירה נגדו עלולים לגרום לו, כמו לשרון, לחפש מפלט עטוף פשתן בתוך קופסת אתרוג.

ליברמן הוא אלוף הארץ בצבירת כוח פוליטי, אך בכל הנוגע לשימוש בו להשגת מטרותיו המוצהרות הוא רחוק מלהצטיין. בבחירות הקודמות הוא זכה לתמיכה רבה בזכות הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות". אך למרות היותו השותף הבכיר ביותר בקואליציה, הוא העדיף את הכבוד הריק מתוכן של תפקיד שר החוץ, במקום להתמקם בעמדה מיניסטריאלית בעלת השפעה בסוגיית נאמנותם של ערביי ישראל. שר המשפטים יעקב נאמן חייב לליברמן את כסאו, אך ליברמן לא דורש ממנו תמורה של ממש בדמות ריסון ההטיה האידיאולוגית בפרקליטות ובבג"ץ.

ההתקפה (הצודקת) של ליברמן השבוע על בכירי הליכוד יפי הנפש שמתייצבים לעזרת ארגוני השמאל הקיצוני, מעידה ככל הנראה שבחושיו הפוליטיים המחודדים ליברמן מריח בחירות. למעשה, ממקומו המרכזי בקואליציה הוא במידה רבה יכול להיות זה שמחליט על הקדמת הבחירות. ייתכן כמובן שדבר לא יקרה אבל ליתר ביטחון, כאשר ליברמן חותך ימינה ופותח בקמפיין נגד הליכוד, כדאי להתחיל להיערך. בין השאר כדאי גם שהאיחוד הלאומי והבית היהודי יחליטו סוף סוף אם הקמת המפלגה המשותפת תישאר ברמת ההצהרות או תתרחש באמת במהרה בימינו.

 הגיע הזמן למנף

לפני כארבעה חודשים, ערב ראש השנה תשע"א, בחר 'בשבע' את קרולין גליק לאשת השנה לשנת תש"ע בקטגוריית ההסברה. העילה הספציפית לבחירה בגליק, העורכת הראשית של אתר 'לאטמה', היתה הקליפ הפרודי המצליח 'אנחנו עובדים על העולם', אותו הוציאו אנשי 'לאטמה' בעקבות פרשת המשט הפרו-טרוריסטי התורכי וספינת 'מרמרה'. אבל ברקע הצ'אפחה שהענקנו ללאטמה עמדה הערכה כללית, אותה ביטאנו לא פעם, ליוזמה המבורכת והמוצלחת של האתר לביקורת התקשורת.

עם כל הכבוד לתכנים האחרים באתר 'לאטמה', אין ספק שגולת הכותרת בפועלם של גליק וחבריה לאתר היא 'מהדורת השבט' - תכנית חדשות סאטירית בת כשמונה דקות שמתפרסמת ב'יוטיוב' פעם בשבוע ומוכיחה שבהחלט יש סאטירה בימין, גם במדיום הטלוויזיוני. תכנית הסאטירה משובבת הנפש הזאת היא מן הסתם גם הסיבה העיקרית לפופולאריות של האתר, שבגינה זכה לאחרונה גם בפרס ביקורת התקשורת של 'האגודה לזכות הציבור לדעת', לאחר שקיבל את מירב הקולות בהצבעה אינטרנטית בה השתתפו אלפי גולשים.

וכעת, לאחר שתכנית הסאטירה מבית 'לאטמה' זכתה למחמאות אפילו בתכניתם של לונדון וקירשנבאום, הגיע הזמן למנף את ההצלחה. השחקן-מוזיקאי-זמר נועם יעקובסון הוא קומיקאי ברמה שלא היתה מביישת אף אחד מחברי הסגל הרחב של 'ארץ נהדרת', אבל לא ייתכן שלנצח הוא יצטרך לשחק כמעט לבדו את כל הדמויות. גם סגל הכותבים זקוק לגיוון ולהרחבה. ובעיקר, הגיע הזמן למצוא לסאטירה מבית 'לאטמה' במה עם קצת רייטינג, כזו שתבטיח שחשיפה של מאות אלפי צופים ל'מהדורת השבט' תהיה המצב הרגיל, ולא רק הצלחה היסטרית במקרים נדירים.

 מחכימים ומתחכמים בדרום

ביום שלישי השבוע יצאתי מביתי בשומרון לנסיעה של קרוב לשעתיים בכבישים ההולכים ומשתפרים בואכה דימונה. בבית המדרש של הישיבה התיכונית המקומית, בראשות הרב דוד תורג'מן והרב יעקב דודי, עסקו הבחורים הצעירים בלימוד אינטנסיבי של פרק 'לא יחפור' ממסכת בבא בתרא.

מנהג יפה הנהיגו מזה שנים בישיבת דימונה ושמו 'המרתון הגדול ללימוד גמרא'. במשך כשבוע וחצי שמים בצד את המקצועות האחרים ומתרכזים בלימוד וחזרה של גמרא בלבד. תחרות נושאת פרסים על התמדה והישגים מתקיימת גם במישור הכיתתי וגם במישור האישי. רבנים אורחים מזרמים שונים ומגוונים מגיעים  בימי המרתון מקרוב ומרחוק כדי לתת שיעורים. בשנה שעברה היה שם ראש ישיבת 'מרכז הרב', הרה"ג יעקב שפירא. ביום שלישי השבוע שמעו התלמידים את הרה"ג עמיאל שטרנברג, ראש ישיבת 'הר המור'. גם ההורים מוזמנים להגיע, להשתתף בלימוד ולתדלק את הלומדים הצעירים במשהו ממטבחה של אמא. הזמן  הקצר שנותר לי ללמוד בחברותא בבית המדרש לפני שיצאתי שוב לדרך של קרוב לשעתיים, הזכיר לי קצת את אותו 'בר בי רב דחד יומא' שעשה דרך של חצי שנה כדי ללמוד יום אחד. אבל כאשר בן שלך עובר חוויה מעצבת שכזאת, אתה מרגיש חובה להיות קצת שותף.

אגב הנסיעה לישיבת דימונה נזכרתי שוב במוסף הפרסומי על מוסדות חינוך לציבור הדתי-לאומי ברחבי הארץ, שאותו הוציאה מחלקת הפרסום של 'בשבע' לפני מספר שבועות. ידידי היקר אלישיב רייכנר, בתוקף היותו עיתונאי תושב ירוחם, כותב ב'מקור ראשון' טור חודשי בעל שם בכייני שמוקדש לתלאות החיים בפריפריה. המוסף הפרסומי הזה איפשר לרייכנר להרוג שתי ציפורים במכה אחת: גם למצוא אייטם דרומי מתאונן כדי למלא את הטור, וגם לחבוט בפעם המי יודע כמה בעיתון מתחרה - צעד שמן הסתם לא יזיק לאשראי שלו אצל מעסיקיו. למרות שהוא מודע לכך שמדובר במוסף פרסומי שכל מוסד חינוכי יכול להיכלל בו תמורת תשלום, רייכנר מלין על כך שמכל מוסדות החינוך הטובים שאפשר למצוא בדרום נכללה במוסף הזה רק ישיבה אחת, ויוצא מכאן למסקנות מרחיקות לכת על ההתעלמות כביכול של 'בשבע' מתושבי הדרום.

כמי ששניים מבניו בחרו להעביר את שנות נעוריהם בישיבה הרחוקה והמתוקה בדימונה, אני לא זקוק להסברים על מוסדות התורה והחינוך המצוינים לציבור הדתי-לאומי שאפשר למצוא בדרום הארץ. אבל אם אנשי 'מקור ראשון' דואגים באמת לתושבי הדרום הרחוק, אולי כדאי שיבדקו כמה גיליונות שלהם נקראים מדי שבוע באזורים שמבאר שבע ודרומה. מי שמוכר עיתון סופשבוע במחיר כפול מידיעות ומעריב לא יכול לצפות שיקראו אותו בבתים שמצבם הכלכלי לא משופר במיוחד. מי שרבים מהתכנים היהודיים בעיתונו הם בעלי סגנון מחקרי-אקדמי ספקני ומנוכר, סגנון שהוא זר ומוזר לשכבות האוכלוסיה העממיות בעלות הרגש היהודי החם, כדאי שיבדוק את עצמו לפני שהוא מנופף באצבעו. לא בטוח שהעיתון בו נכתבו דברי הכיבושין הללו נותן לתושבי הדרום יותר ממה שהם מקבלים מהעיתון העממי, החינמי ובעל החום היהודי שנגדו נכתבו הדברים.

ואם כבר הגענו לכאן, נאמר עוד משהו על המוסף החודשי 'עמדה' שבו מתפרסם הטור של רייכנר. באופן כללי אינני מתלהב משיטת רכישת העיתונים ומיזוגם אותה נוקט שלמה בן-צבי, בעליו ועורכו הראשי של 'מקור ראשון'. מעבר לשמות כלאיים מוזרים שיוצרת השיטה כמו 'מקור ראשון-הצופה' או 'אותיות לילדים', מדובר בעיקר בהשתלטות כלכלית עוינת על במות מתחרות ל'מקור ראשון' שהיו עשויות, בקיומן העצמאי, לגוון קצת את שוק העיתונות הדתית-לאומית. אבל בכל הנוגע לכתב העת 'נקודה', נראה לי שהפסקת הוצאתו כעיתון נפרד והכללתו כתוספת למוסף 'יומן' פעם בחודש רק גורמת לכך שהדיונים המעמיקים והחשובים שנערכים בו יזכו להשתתפות יותר ערה ולחשיפה יותר גדולה.