גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 426ראשיהפצה

חרב פיפיות אקדמית - דעות

הקריאה שיצאה ממכון ויצמן לחרם אקדמי פנימי על המרכז האוניברסיטאי באריאל נותנת לגיטימציה לחרם עולמי על כלל האקדמיה בישראל
13/01/11, 14:18
אלישע האס

מיום הקמתה, וככל הנראה גם לעתיד לבוא, מדינה יהודית היא יצור שיאלץ להיאבק על קיומו מבית ומחוץ. מבית המדינה קרועה בין שתי מגמות דומיננטיות: הנורמליזציה והייחודיות היהודית. בזירה החיצונית, מדינה יהודית היא יצור שקם בניגוד למהלך ההיסטורי הטבעי והרגיל, הן מן הבחינה הגיאופוליטית והן מן הבחינה הרוחנית-תרבותית-דתית. לכן ישראל היא המדינה היחידה בעולם המודרני שהזירה הבינלאומית מקיימת דיון מתמיד בעצם הלגיטימיות של קיומה. כל זמן שישראל מגלה כושר עמידה פיסי, צבאי וכלכלי, יתעצם המאבק במישור המשפטי-פוליטי-תרבותי-דתי.

האוניברסיטאות בעולם המערבי הן מעצם טבען חממה לציבור ליברלי המרבה לעסוק בתדמיות ותיאוריה בלי צורך לדאוג לקיום פיסי כלשהו. לכן הסביבה האקדמית בעולם היא חממה נוחה לפעילות בצורת הלחימה  הלא צבאית נגד עצם קיומה של המדינה היהודית. לאור זאת, אין פלא שנסיונות בלתי פוסקים לחרם אקדמי על מדינת ישראל בכלל ובעיקר על האוניברסיטאות הישראליות מלווים אותנו שנים רבות. ניסיונות אלה הולכים ומתגברים ככל שהאקדמיה הישראלית וממשלת ישראל זונחים את טענת הצדק של קיומנו ומעשינו ומנסים להתאים את עמדותיהם לשיח התקינות הפוליטית במערב שבו רוחשת הלחימה נגד קיום המדינה היהודית. חרם אקדמי אפשרי בשתי צורות: חרם סמוי, היינו הפרעה לשגרת העבודה האקדמית הבינלאומית כאשר מדובר במדענים ישראליים; חרם גלוי  - החרמת כל פעילות עם מדענים ישראליים, דוגמת החרם הבריטי שנגדו אנו נאבקים מזה חמש שנים. המאבק הישראלי נעשה קשה כפליים כאשר המאבק הפנימי חובר למאבק החיצוני. והנה נתבשרנו על יוזמה של מדענים במכון ויצמן שאליהם הצטרפו עמיתים משאר האוניברסיטאות בארץ לקיום חרם אקדמי פנים ישראלי. בקריאתם זו הם מכשירים את עצם השימוש בנשק החרם האקדמי הגלוי והסמוי במו ידיהם.

התוצאה המיידית של עצם הקריאה לחרם פנימי, אף שאין ספק שהוא לא יתקיים עקב התגובה הרועמת של ראשי האוניברסיטאות ושל הציבור, היא החלשה דרמטית של המאבק נגד החרם החיצוני על האקדמיה בישראל. כבר קיבלתי קריאות זעקה מעמיתים בארה"ב אשר אומרים שהם נאבקים למען מדינת ישראל ונגד מגמות אגרסיביות בקמפוסים בארה"ב לחרם אקדמי על ישראל והנה הישראלים בעצמם שומטים את הקרקע מתחת רגליהם. 

טענתם של היוזמים שה'עולם' יתרשם מן החרם הפנימי וימנע מדה-לגיטימציה של ישראל משוללת יסוד כפי שלמדנו מן ההיסטוריה של עם ישראל. בעית הדה-לגיטימציה של עצם קיום מדינת היהודים נעוצה בבעית הכפרים שייך מוניס וזרנוגה אשר נכבשו ב-1948, הרבה יותר מאשר בקיומה של העיר אריאל. אין שחר לאשליה המתוקה שניתן להציל את הקמפוסים הסמוכים לכפרים אלה על ידי הכנסת נשק החרם למערכת האקדמית.

יוזמי הקריאה לחרם חורגים מן המסורת החיונית של האקדמיה בכלל ובישראל בפרט, ומערערים  את המסד עליו מושתתת האיכות האקדמית  שמדינת ישראל גאה בה בצדק. זכותו של כל פרופסור להביע עמדה פוליטית, לכתוב מאמרי דעה, להפגין ולנסות לשכנע. המגרש הדמוקרטי פתוח בפני מי שכוחם ביכולתם לשכנע באמצעות סמכותם וכושר הניתוח והניסוח,  אולם קריאה לחרם אקדמי היא מגרש אחר וזר לאקדמיה.

מהותה של אקדמיה היא קיום דיון ענייני, הליכי חשיבה ומבחן השערות על פי תוצאות, העלאת נימוקים הגיוניים והתייחסות לעובדות תוך מפגש ודיאלוג. קריאה לחרם סותרת את יסודותיה המהותיים של המסורת  והפעילות האקדמית.

ציבור האקדמאים בישראל נקרא לשמור את האקדמיה הישראלית מפני חרב הפיפיות של החרמות ולגנות את הניסיונות לערער את יכולתה עד כה לפעול בלי השפעה של שסעים פנים ישראליים. אנשי הסגל האקדמי בישראל השכילו עד היום לשמור על יחסי חברות ושיתוף פעולה בין עמיתים הרחוקים זה מזה בעמדותיהם הפוליטיות כרחוק מזרח ממערב ולשמור את חילוקי הדעות מחוץ לשערי הקמפוסים. הוועדות הלאומיות והליכי השיפוט נשמרו כמיטב המסורת, ואילו הקריאה הרחובותית לחרם עשויה למוטט את המצב השברירי הזה אם לא תידחה בתקיפות ובבהירות על ידי רוב בניינה ומניינה של האקדמיה בישראל. העימותים הצפויים לנו, אנשי האקדמיה בישראל, בעתיד הקרוב והרחוק מחייבים אותנו לשמירה על שיתוף הפעולה הפנימי חרף המחלוקות.

הכותב הוא פרופסור לביו-פיסיקה ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי