בשבע 427: מס מתגלגל

ציפי לבני וכמה מחברי הסיעה ועוד מספר פעילים פוליטיים, אשר ניסו ללבות את אש המחאה נגד העלאת מחירי הדלק

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ו בשבט תשע"א

מי שפקד ביום שישי האחרון את תחנת הדלק בגלילות זכה לפגוש את יו"ר 'קדימה' ציפי לבני, כמה מחברי הסיעה ועוד מספר פעילים פוליטיים, אשר ניסו ללבות את אש המחאה נגד העלאת מחירי הדלק. כמה מאלו ששמעו על המחאה פטרו אותה בוודאי במחשבה שמדובר בפופוליזם זול, מכיוון שמחירי הדלק נקבעים על פי מחירי השוק. אם גם אתם שותפים למחשבה הזו, מסתבר שאתם טועים. חלק ניכר מעליית מחיר הדלק במהלך השנתיים האחרונות מקורו בעליית המס הקצוב על הדלק, מס הבלו, אשר עלה ב-30 אגורות בחודש יוני 2009, ב-20 אגורות בסוף חודש דצמבר האחרון ומתוכנן לעלות ב-20 אגורות נוספות ב-1 לינואר 2012.

מהו מס הבלו? 'בלו' היא מילה שמקורה בספר עזרא, באגרת אותה שולחים צרי יהודה למלך פרס. באגרת הם מתלוננים על עולי הגולה, ובין השאר טוענים כי "מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק", כלומר העולים אינם נותנים את המיסים המכונים 'מנדה', 'בלו' ו'הלך'. השם 'בלו' אומץ בחדווה על ידי שלטונות המס של מדינת ישראל, על מנת לתאר מס עקיף בשיעור קצוב המוטל על מוצרים שונים. מכל המוצרים נותר היום רק הדלק, אשר על כל ליטר ממנו מוטל כאמור מס הבלו בשיעור קצוב של 3.09 שקלים. אם נצרף למס הבלו את המע"מ בשיעור 16 אחוז, אשר נגבה על המחיר הכולל של הדלק, נגלה שכמחצית מחירו של ליטר בנזין הולכת ישירות למדינה באמצעות המיסים השונים.

אם תשאלו את אנשי רשות המיסים מדוע מרכיב המס בדלק גבוה כל כך תגלו שהתשובה כבר מוכנה בכיסם. לטענת אנשי המיסוי, תפקידו של המס על הדלק הוא לגלם את מה שנוהגים הכלכלנים לכנות 'עלויות עקיפות'. העלויות הישירות הן אותן עלויות שהקונה משלם למוכר. לעומת זאת, העלויות העקיפות הן אותן עלויות שנאלצים אחרים לשלם בעקבות העסקה. לטענת רשות המיסים, השימוש ברכב המתבטא בצריכת דלק יוצר עלויות עקיפות כמו צורך בסלילת כבישים, טיפול בנזקי זיהום האוויר וכדו'. מי שעליו מוטלות אותן ההוצאות הוא המדינה, ועל כן היא חייבת לגבות את חלקה באמצעות המיסים.

 

פופוליזם זול? הפעם לא. ציפי ליבני צילום: פלאש90'

אולם, בכירים באוצר מודים בגלוי, כי הסיבה העיקרית להעלאת הבלו על הדלק הוא הצורך להתגבר על ה'חור' בגביית המיסים שגרם המשבר הכלכלי שפרץ ב-2008. המשבר, בצירוף עם מדיניות הורדת המס הישיר, כלומר מס ההכנסה ומס החברות, גרמו למדינה לחפש מקורות הכנסה נוספים והעלאת המס על הדלק נבחרה כמקור ההכנסה המועדף. הורדת מס ההכנסה, המיטיבה בעיקר עם העשירים, והעלאתו במקביל של המס על הדלק הפוגעת בשכבות הביניים, הם אלו אשר עוררו את הכעס. את המסקנות אתם מוזמנים להסיק בעצמכם.

המשכנתא עלינו?

פניהם של צעירים רבים מוריקות מקנאה, כאשר הם שומעים על המענקים אותם קיבלו בעבר 'זכאי משרד השיכון'. למי שכבר שכח ולמי שמעולם לא זכה, נזכיר כי המדובר היה בסכום כסף אשר התווסף להלוואות אותן נותן משרד השיכון לזוגות צעירים. הסכום אשר ניתן בתחילה כחלק מהלוואת הזכאות, הפך מהלוואה למענק אם החזקת בדירה אותה רכשת במשך 15 שנה. במשרד האוצר לא האמינו במענק, וסברו כי הוא יוצר עיוות בשוק הדיור, ועל כן פעלו באורח מתמיד לשחיקתו. בתחילת שנות ה-2000, בקדנציה של נתניהו כשר אוצר, נקבר המענק סופית ומאז שב לתחייה רק פעם אחת, בסכום נמוך מאוד ולמשך מספר חודשים בודדים.

הקושי העצום של זוגות צעירים לרכוש דירה, ומבול הניסיונות לפתרון משבר הדיור, גרמו לחברי הכנסת החרדים להחזיר לחיים את הרעיון, אולם הפעם בלבוש חדש. על פי הצעות החוק שהגישו סיעות ש"ס ויהדות התורה, תשתתף הממשלה בהחזר החודשי של המשכנתא אותו נוטלים הזוגות הצעירים. בהצעות הנוכחיות נקבע כי המדינה תשתתף בהחזר המשכנתאות בסך 800 שקל לחודש, למשך 20 שנה, לרוכשים דירה ראשונה בבנייה רוויה באזור עדיפות א', שהם שווי ערך למענק בסך 140 אלף שקל. לרוכשים ביישובי אזור עדיפות ב' ההשתתפות בהחזר המשכנתא תהיה בסך 475 שקל לחודש, אף זו ל-20 שנה, כלומר מענק של 90 אלף שקל.

בש"ס וביהדות התורה מיהרו לשמוח כאשר ועדת השרים לחקיקה אישרה בשבוע שעבר את ההצעות, אולם אז התברר כי שר האוצר איננו שותף לחגיגה. השר שטייניץ הגיש לממשלה ערר על החלטת ועדת השרים, ובו טען כי למרות התחושה הטובה אותה נותנת ההצעה, בפועל מדובר בזריקת כסף לפח. שטייניץ מאמין, ובכך הוא לא לבד, כי מענק כזה יגרום להגברת הביקוש לדירות. הגברת ביקוש בסיטואציה הנוכחית, בה שוק הנדל"ן נמצא גם כך קרוב לנקודת הרתיחה, תגרום להערכתו של שר האוצר לעליית מחירים נוספת. העלייה תקזז להערכת אנשי האוצר את התועלת שבסבסוד ותפגע קשות ברוכשים אשר אינם מוגדרים זכאים.

אולם, אם אנשי האוצר נחשבים לחשודים מיידיים, אשר חושבים רק כיצד לשמור על הקופה, הרי שהתנגדות בנק ישראל לסבסוד נשמעת אובייקטיבית יותר. בבנק מזכירים מחקר שנערך בין השנים 1999-2001, ואשר הוכיח כי מענקים לדיור הביאו לעליית מחירים וממילא לא הועילו לזוגות הצעירים. חששם של הנגיד ושל המפקח על הבנקים הוא מנטרול המאמצים אותם הם עושים לצינון שוק הדיור, ומהמשך התנפחותה של בועת הדיור. בסיעות החרדיות מאיימים במשבר קואליציוני, שר האוצר נשכב על הגדר מנגד, ולזוגות הצעירים נותר רק להתבונן ולראות מי ינצח.